מדי יום מתגלים מקרים חדשים של מחלת הקורונה (COVID-19) בישראל, ובדיקות המעבדה שמזהות את הנגיף הגורם למחלה הן גורם חשוב בהתמודדות עם המגיפה. בדיקת המעבדה בה משתמשים כיום לאבחון המחלה היא rRT-PCR – בדיקה שמזהה את החומר הגנטי של הנגיף – שיטה שכתבנו עליה בפרוט לפני כחודש. אורן אוסטר, כתב מדע גדול, בקטנה, ראיין את ד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה בבית החולים רמב"ם, המבצעת בדיקות למחלת הקורונה, על מנת להתעדכן במצב הבדיקות.

שאלה: בתקשורת מדברים הרבה על מחסור ביכולת בדיקות מעבדה, שלא מאפשרות לבדוק את כל מי שסובל מתסמינים דמויי-קורונה. ממה נובע המחסור – מהם "צווארי הבקבוק"?

ד"ר גפן: ישנם מספר גורמים מגבילים. קודם כל, לקיחת הבדיקות עצמה בקהילה מתבצעת על-ידי מד"א, עם אנשי צוות מיומנים, הלבושים בציוד מגן ומגיעים לביתו של כל נבדק. עצם לקיחת הבדיקה ושינועה למעבדה הוא תהליך מורכב לוגיסטית שעשוי להוות צוואר-בקבוק, עוד לפני שהדגימות הגיעו למעבדה. גם במעבדה עצמה, מדובר בשילוב של כח אדם מיומן ושל מכשור מתאים. התהליך מתחלק לשני שלבים: הפקת החומר הגנטי (RNA) מהדגימות, ותהליך ה-rRT-PCR (קיצור של real time PCR). לוקח כ-4 שעות מרגע הגעת הדגימה למעבדה ועד קבלת התשובה, ומעבדה גדולה מסוגלת כיום לבצע בסביבות ה- 200-300 בדיקות ביממה, וברמה הארצית – אלפי דגימות ביום. תהליך זה עדיין לא בשיאו, מבחינת הכשרת כח אדם והגעת מכשור שנרכש.
ב-3 השבועות הראשונים כל הבדיקות בישראל בוצעו במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, הממוקמת בתל השומר. כאשר הצורך בבדיקות עלה, הוכשרו לבדיקה גם המעבדות ברמב"ם, סורוקה והדסה – והשבוע כמעט כל המעבדות המיקרוביולוגיות של בתי החולים בישראל הוכשרו.

שאלה: איך ידעתם שהבדיקה מספיק רגישה ומסוגלת לזהות את הנגיף ביעילות?

ד"ר גפן: לבדיקות נעשו מבחני יעילות – רגישותן נבדקה מול דגימות של חומר גנטי נגיפי (RNA) שיובאו מחו"ל ויכולת הזיהוי נבדקה עם חומר גנטי בכמויות הולכות וקטנות. בנוסף ליעילות, נבדקה הבטיחות של התהליך: לאחר תהליך מיצוי החומר הגנטי של הנגיף, הדגימה אמורה לא להיות מידבקת, מכיוון שהבדיקה המתבצעת על החומר הגנטי לא מתבצעת בתנאי בטיחות של עבודה עם חומר מידבק.

שאלה: עד כמה הבדיקות באמת חשובות לבריאות הציבור – בהשוואה למצב בו לא מתבצעות הרבה בדיקות, ורק מטפלים במי שחולה לפי תסמינים?

ד"ר גפן: הבדיקות חשובות על מנת לדעת מה רמת הנגיעות של האוכלוסיה בישראל ולקבל החלטות באופן מושכל לפי זה. בנוסף, הבדיקות מאפשרות לאתר אנשים חיוביים לנגיף מהר יותר, לדאוג לבידוד של החולה ושל אנשים איתם בא במגע, ולמנוע הדבקה בקהילה.

שאלה: מדוע לא בודקים את כל מי שאמור להיות בבידוד, ו"משחררים לחופשי" את אלו שיצאו שליליים?

ד"ר גפן: קודם כל, לקיחת דגימה ממבודדים היא פרוצדורה מורכבת לוגיסטית. זה לא עניין של כסף – אין משאבים לביצוע הבדיקות לכל המבודדים (אין מספיק נוטלי דוגמאות, שינוע הדוגמאות מורכב, וכד׳). מעבר לכך, היעילות היא מאד מוגבלת – מכיוון שאנשים שנדבקו בנגיף אבל עדיין לא פיתחו תסמינים לעיתים מפרישים כמויות נמוכות של נגיף ויוצאים שליליים בבדיקה. לכן גם אם אותם אנשים יצאו שליליים, הם עדיין אמורים להיות בבידוד.

שאלה: איך שגרת היומיום של העובדים במעבדה? האם יש עומס?

ד"ר גפן: העומס גדול מאד, ובדיקות הקורונה מתבצעות בנוסף לעבודה השגרתית של המעבדה. אמנם יש ירידה בהגעה לבית חולים בימים אלו אבל זה רגעי. עבודה עם מיגון מקסימלי היא לא נעימה פיזית, והעבודה היומיומית עם החומר המידבק גם לא פשוטה. העבודה מתבצעת בשתי משמרות ביום ובסופ"ש.

שאלה:האם ניתן להחליף את בדיקת ה-rRT-PCR המורכבת בבדיקת דם שאמורה לקחת 15 דקות בלבד, עליה דובר לאחרונה בחדשות?

ד"ר גפן: אני כרגע סקפטי שבדיקה זו תחליף את הבדיקה אותה אנו מבצעים – הרגישות שלה צפויה להיות נמוכה יותר, מכיוון שהיא תלויה בכך שהגוף יפתח נוגדנים לאחר ההדבקה - תהליך שלוקח מעל שבוע.

שאלה: איך הציבור יכול לעזור? אפשר להתנדב למעבדה?

ד"ר גפן: ישנן קריאות לדוקטורנטים, ובפרט כאלו שכבר מיומנים בביצוע בדיקות גנטיות בטכנולוגיית ה-RT-PCR, להצטרף למאמץ המלחמתי ולסייע בבדיקות הקורונה. אנו מקבלים פניות רבות מסטודנטים שמעוניינים לעזור, וזה ממש מקסים ומחמם את הלב.

שאלה: אז בשורה התחתונה, מה המסר לציבור?

ד"ר גפן: הכירו את המעבדות הרפואיות, שאמנם נמצאות מאחורי הקלעים אך הן לגמרי החזית של המאבק בקורונה – הן העיניים של הצוותים הרפואיים ובלעדיהן אי אפשר  להבדיל בין מחלת הקורונה לדלקת ריאות רגילה. אנשי המעבדה הרפואית הם הלוחמים בחזית ביחד עם הרופאים.

מכשיר real time PCR ודגימות לבדיקה. צילמה ד"ר שקד אשכנזי

לקריאה נוספת

כיצד מאבחנים את נגיף הקורונה? - מדע גדול בקטנה