האם שווה להשקיע באיסוף מזון רק בשביל שהוא יילקח ממך? אם מדובר בזכרים של עטלפי פירות המעוניינים להתרבות, התשובה היא לחלוטין כן. במחקר חדש, חוקרים ישראלים גילו כי לזוגות בהם הנקבה מנצלת את הזכר וגונבת ממנו את המזון באופן קבוע לאורך זמן, יש יתרון רבייה משמעותי.

עטלפי פירות מצויים (Rousettus aegyptiacus) הם בעלי חיים חברתיים ביותר, החיים במושבות שיכולות למנות מעשרות ועד עשרות אלפי פרטים. מחקרים רבים נעשים על התנהגותם של עטלפים, שכן מדובר ביונק מורכב, החי בקבוצות גדולות, בעל "שפה" ו"ניבים" (דיאלקטים). בתוך מושבות העטלפים מתרחשות אינטראקציות חברתיות מורכבות שעל חלקן כבר כתבנו [1] - במיוחד על אינטראקציית ה"יצרן-נצלן". האינטראקציה מחולקת לשני מאפייני התנהגות: יצרנות מזון - השקעה בהבאת מזון, ונצלנות מזון - היכולת לגנוב מזון מעטלף אחר. תיארנו שאחת התופעות המעניינות מקושרות להבדלים בין זכרים ונקבות, הנמצאים בקשרים זוגיים ארוכי טווח. נמצא, כי זכרים נוטים להיות יותר יצרנים ואילו הנקבות יותר נצלניות. בשינוי התנהגותי מעניין, לאחר תקופת ההיריון והלידה - הנקבות משנות את התנהגותן ונהיות יצרניות. אך מה קורה במהלך השנה ולפני הכניסה להיריון?
במחקר המשך חדש שנעשה במעבדתו של פרופ׳ יוסי יובל, בהובלתם של לי הרתאן וד״ר יוסף פרת באוניברסיטת תל-אביב, נמצא כי לאינטראקציית היצרן-נצלן יתרון משמעותי בסיכוי להזדווגות והבאת צאצאים.
אל מושבת העטלפים באוניברסיטת תל-אביב הוכנסו 25 פרטים של עטלפי פירות בוגרים (15 זכרים ו-10 נקבות), בה הם היו תחת תצפית וצילום לאורך תקופת זמן של למעלה משנה. ה-DNA של כל הפרטים שהוכנסו למושבה נדגם כדי לוודא שלא מדובר בקרובי משפחה, דבר שעלול להשפיע על הנטיות החברתיות שלהם. במשך תקופת הניסוי, העטלפים היו תחת תצפית יומית קבועה ותועדו בקפידה כל קשרי היצרן-נצלן בין העטלפים השונים. עם היוולדות הגורים, 24 לאורך תקופת הניסוי, גם ה- DNA שלהם נדגם לצורך בדיקת אבהות. מתוכם, ל-18 זוהתה שייכות הורית וודאית.
התוצאות הראו באופן מובהק, כי אכן קיים קשר סטטיסטי בין קשרים ארוכי-טווח לבין הסיכוי להעמדת צאצאים. קשרים אלו מתוחזקים בקשר של יצרן-נצלן, בו כזכור, הזכר ״משלם״ עבור הזכות להתרבות עם בת זוגו, באמצעות מזון. הקשר מגיע לשיאו בתקופה המתאימה לכניסה להיריון. מצד שני, אצל זוגות שלא היו אצלם הזדווגויות שהצליחו (כלומר, לא נולד צאצא) לא התרחש אותו השיא של תחזוק יחסי היצרן-נצלן לפני תקופת ההזדווגות, והקשר היה פחות או יותר אחיד לאורך כל השנה.
חשוב לציין, זו לא תחרות פופולריות; הנתונים הראו כי לא מדובר על מצב בו ככל שהזכר ״מתאמץ״ יותר הוא ישיג יותר נקבות בשל הדגמת יכולתו להשיג כמות גדולה יותר של מזון. לא מדובר במצב בו הזכר ״עובד״ במיוחד או מגביר את השגת המזון. אלא מדובר על כך שהתהליך החברתי החשוב הזה, שנראה בהתחלה לא ברור ואף מוזר - משמש לצורך חיזוק הקשרים החברתיים בזוגיות בין הזכר לנקבה, ומסייע בהעלאת הסיכוי להעמדת צאצאים. בנוסף, המחקר מצביע על העדפות שונות של הנקבות. כלומר, כל נקבה העדיפה כמות אינטראקציות שונה מצד הזכר שאיתו היא בזוגיות, ו"גנבה" אוכל יותר או פחות מאחרות.
לסיכום, מדובר במחקר המשך שהצליח לקשר בין התנהגות חברתית מעניינת להצלחה בהעמדת צאצאים, ומספק לנו הצצה נוספת אל חיי המין ותהליכי הרבייה אצל עטלפי הפירות, יונק המראה התנהגויות חברתיות מורכבות במושבות גדולות. עם זאת, חשוב לסייג כי כל הניסויים הללו נעשו תחת תנאי שבי, במעבדה, עם מזון שניתן בידי בני אדם. בהמשך, החוקרים מתכננים לקחת את המחקר לשלב הבא, והמורכב בהרבה - לסביבת המחייה הטבעית של העטלפים.

נכתב על ידי ידידת העמותה לי הרתאן (החוקרת הראשית במחקר) ויומירן ניסן

מקורות: