אהרון קלוג נפטר ב- 20 בנובמבר, בגיל 92, בביתו שבקיימברידג', אנגליה. הוא הותיר אחריו אישה, בן, חמישה נכדים ושלושה נינים. קלוג היה מדען פורה ומבריק והוא ידוע בעיקר בזכות זכייתו בפרס נובל בכימיה בשנת 1982. קלוג אף הוכתר כ'סר' על ידי מלכת אנגליה, אליזבת׳ השנייה. על הישגיו נמנים גם פעילותו כדירקטור של מכון המחקר היוקרתי Laboratory of Molecular Biology (LMB) בקיימברידג', וכן כהונתו כראש החברה המלכותית (Royal Society), ארגון מדעי שעל חבריו נמנים גדולי המדענים הבריטיים, דוגמת אייזק ניוטון, צ׳ארלס דרווין וסטיבן הוקינג. בשנת 1995 זכה קלוג בעיטור מסדר הכבוד (Order of Merit), עיטור אותו נושאים 24 אנשים בלבד בכל עת, אשר מועבר לזוכה חדש רק לאחר מותו של אחד האנשים להם שייך התואר.
אהרון קלוג נולד בליטא ובגיל שנתיים עבר עם משפחתו לדרום אפריקה, שם גדל והתחנך. בתחילת דרכו האקדמית הוא התעניין בקריירה ברפואה, אך בהמשך מצא עצמו נמשך למדעים המדויקים ובפרט לפיזיקה. במהלך לימודיו התמחה בניתוח מבנה של חומרים על ידי קרני רנטגן והחליט להמשיך את לימודי הדוקטורט שלו בתחום זה. כיהודי ציוני, אהרון מאוד רצה ללמוד במכון ויצמן, אך לצערו (או למזלו - תלוי את מי שואלים), מכון ויצמן לא התעניין בתחום המחקר שלו ולכן לא קיבל אותו אליו. כ"ברירת מחדל", הגיע אהרון לקיימברידג׳ שבאנגליה ביחד עם אשתו ליבה, ובשנת 1953 הוענק לו שם תואר דוקטור בפיזיקה, בנושא קינטיקה של שינוי פאזות במוצקים.
לאחר סיום הדוקטורט, הוא ביקש להישאר ב- Laboratorty of Molecular Biology בקיימברידג׳ אך לא היה שם תקן פנוי עבורו, ולכן עבר ל- Birkbeck College שבלונדון. שם, נתקל במקרה על גרם המדרגות באישה צעירה בשם רוזלינד פרנקלין, אשר התעניינה במבנה של נגיף הטבק Tobacco Mosaic Virus (TMV). קלוג הצליח לפענח חלק מצילומי קריסטלוגרפיית קרני הרנטגן של רוזלינד פרנקלין והם המשיכו לעבוד יחד במשך מספר שנים. פרנקלין מוכרת בעיקר כמי שגיבשה וצילמה לראשונה את מולקולת ה- DNA, (מדענים רבים גורסים שלא קיבלה עליה את ההכרה הראויה). לאחר מותה הטרגי בשנת 1958, קלוג קיבל אחריות על קבוצת המחקר שלה ויחד איתם עבר לבסוף ל- LMB, מוסד מחקר יוקרתי ביותר, המפורסם במספר הרב של זוכי פרס הנובל שחקרו בו.
ב- LMB הוא פיתח את שיטת ה- Crystallographic Electron Microscopy שמשתמשת במיקרוסקופ אלקטרונים לפענוח סידור האטומים במוצקים. חלק מהפיתוח כלל גם שלל חישובים, המאפשרים יצירת מבנה תלת-מימדי מתוך תמונות דו-מימדיות שמתקבלות מסריקת המיקרוסקופ. קלוג השתמש בשיטה זו כדי לפענח את המבנים של מולקולות ביולוגיות חשובות רבות כמו המבנה התלת מימדי של נגיף מוזאיקת הטבק (TMV), מולקולת ה- RNA המוביל (tRNA) - שאחראית להביא חומצות אמינו לריבוזום ליצירת החלבון לפי קידוד ה- RNA השליח (mRNA), ועוד. בנוסף, עבודתו של קלוג תרמה רבות למחקר על חלבון ה- TAU, שלו תפקיד חשוב במחלת האלצהיימר.
גילוי נאות: אהרון קלוג הוא סבא שלי. למרות הישגיו המרשימים וזכייתו בפרס נובל היוקרתי עוד לפני שהגחתי לעולם זה, התחלתי לקבל מושג כלשהו על היותו מדען נחשב רק בסביבות גיל 10. בכל ביקור שלנו באנגליה (התגוררנו בישראל), הייתי מבקר במעבדה ומתמוגג מחדר הקור (מקפיא ענק שניתן להיכנס אליו) ומחיות המחקר, כגון צפרדעים ודגים. בעיקר אהבתי לשחק עם מודלים של אטומי פחמן, מימן וחמצן ולהרכיב מהם יצורים שונים וחיות דמיוניות. ככלל, סבא שלי היה סבא נעים ושקט שאהב לרחוץ כלים כי זה "הזמן היחיד שלא צריך לחשוב", והוא חשב שמי שידע לתקן דלת מטבח או להרכיב מאוורר הינו גאון. הוא ידע מספר שפות, בהן גם לטינית, אהב לאסוף מטבעות עתיקים והיה חובב היסטוריה מושבע. הוא אף פעם לא דיבר על העבודה שלו ולא דחק בנו או בבניו ללמוד מקצוע מדעי. להיפך, רק רצה שנעשה את מה שגורם לנו אושר, בתנאי שניקח את זה ברצינות. אולי לסיכום, אצטט מתוך הביוגרפיה על אהרון קלוג את זוכה פרס נובל מיכאל לויט Michael Levitt, שהיה פוסט-דוקטורנט של סבא שלי: ״אם היו לך רעיונות חדשים והיית ניגש לדבר עליהם עם אהרון, הוא היה מפציע עם רעיון חדש, ואתה היית עוזב את המשרד בתחושה שהוא היה שלך".

 
ד"ר יואל קלוג הוא בוגר המחלקה למדעים ביו-מולקולריים במכון ויצמן למדע, כיום פוסט-דוקטורנט במחלקה לפתולוגיה של אוניברסיטת אוקספורד (המתחרים הגדולים של אוניברסיטת קיימברידג'). אנו מודים לו מאוד על כתיבת הפוסט.
 

לקריאה נוספת:
מידע על פרס הנובל של קלוג מאתר הפרס
מידע נוסף על מחקריו של קלוג ב-LMB
מחקר של קלוג המתאר את המבנה התלת מימדי של חלבוני ״אצבעות אבץ״
סקירה על שיטת פיענוח המבנה התלת מימדי של קלוג
מידע נוסף על רוזלינד פרנקלין