מחקר בהובלתו של פרופ' פרומקין מאוניברסיטת העברית מראה שנציב המלח עצמו כנראה נוצר כאשר מערת מלח קרסה לפני כ-4000 שנים כתוצאה מרעידת אדמה גדולה באזור [1]. תארוכה של הנטישה של באב אד-ד'רא ,אתר לחופו המזרחי של ים המלח אשר הוצע כמיקום אפשרי לעיר המקראית סדום, תואם בקירוב את התיארוך של קריסת המערה. יכול להיות ששניהם מצביעים על אותה רעידת אדמה אשר הולידה את יצירת ניצב המלח, ואת הסיפור המקראי [2].
כל זה טוב ויפה אולם עדיין אין ביכולתנו להסביר את הגעת המלח לגובה של כ-270 מטר מעל פני ים המלח. בשביל להסביר את הגעת המלח עד לגובה הזה עלינו לחזור לתקופה קדומה הרבה יותר ולאיזור שונה - הוא עמק יזרעאל ונחל הקישון.
בעבר הרחוק עמק זבולון ונחל הקישון היו נמוכים יותר. הגובה אפשר מעבר של מים מהים התיכון לעבר בקעת ים המלח, עמק בית שאן, הכנרת ועוד. למעשה כל אותו האיזור היה מכוסה במים ומחובר לים התיכון. המליחות של אותו גוף מים רדוד יחסית (לגונה) הייתה גבוה מזאת של הים התיכון בגלל קצב האידוי הגבוה של המים. בדומה למה שקורה בבריכות האידוי של ים המלח, האידוי של המים מהלגונה הביאו לגיבוש מלח, לשקיעתו והצטברותו על הקרקע.
בפלייסטוקן, תקופה גיאולוגית המשתרעת מכ-2.6 מיליון שנים עד לפני כ-12 אלף שנים, אזור עמק זבולון ונחל הקישון החלו לעלות כתוצאה מתזוזות טקטוניות [3] אשר ניתקו את הים התיכון מאותה הלגונה [4]. הניתוק הביא לכך שאותה לגונה שהייתה חלק מהים התיכון החלה להצטמק. אותה לגונה היא למעשה האמא הגיאולוגית של ים המלח ואגם הכנרת.
עם הזמן, אותן שכבות של מלח אשר שקעו החלו בעצמן להתכסות בשכבות של סלעים אחרים. ככל שהצטברו יותר סלעים, כך גדל הלחץ על שכבת המלח (בהתאם למשקל שהצטבר על המלח). נוסף על הלחץ הגדל, הטמפרטורה של המלח עלתה בהתאם להשתנות הטמפרטורה של כדור הארץ עם העומק (אם נקדח בקרום כדור הארץ נמצא שבממוצע, על כל קילומטר שאנו יורדים בעומק, הטמפרטורה עולה בכ-20 מעלות צלזיוס).
תחת תנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים התנהגותם של סלעים דומה לזו של זורם. ביחס לסלעים אחרים, מלח מתנהג כזורם תחת תנאי לחץ וטמפרטורה נמוכים יחסית. כמו כן, צפיפותו של המלח נמוכה יחסית לסלעים אחרים. כלומר, מלח שנקבר בעומק מתחיל להתנהג כמו זורם עם צפיפות נמוכה. בדומה לשכבה של שמן (צפיפות נמוכה) שמכוסה במים (צפיפות גובה), המלח יפלס את דרכו לפני השטח בתהליך שנקרא אי יציבות ריילי-טיילור (Rayleigh Taylor instability, ראו סרטון מטה).
 

אי יציבות ריילי טיילור מודגמת באמצעות כוס מים וצבע מאכל
התופעה בה מלח מתנהג כמו נוזל ומתקדם לעבר פני השטח בגלל צפיפותו הנמוכה נקראת מחדר מלח (salt diapir). ניתן להבחין במחדרי מלח במפרץ מקסיקו, בים התיכון, בים הצפוני, ובמקומות נוספים. המלח ששקע כאשר הים התיכון ניתק מהלגונה החל לעשות את דרכו כלפי פני השטח בצורה של מעין בועות ענקיות במרווחים אחד מהשני. הר סדום הוא אחת מאותן הבועות של שכבת המלח המתקדמת כלפי פני השטח כמו שמן הלכוד מתחת למים (צפו בסרטון ודמיינו שכל בועה היא מחדר מלח המטפס אל פני השטח).
הר סדום הוא לא מחדר מלח היחיד באזור בקע ים המלח. צפונית אליו מתחת לחצי האי ליסאן המפריד בין חלקו הדרומי לחלקו הצפוני של ים המלח קבור מחדר המלח ליסאן. זה הוא מחדר מלח אף יותר גדול שבסיסו מגיע לעומק של 7 ק״מ ונפחו הוא כ-780 ק״מ מעוקבים! סקרים סייסמים מהאזור מצביעים שהוא כרגע נמצא כ-125 מטרים מתחת לפני השטח [5].
מעבר להר סדום ולליסאן ישנם עוד מחדרי מלח באזור בקעת ים המלח, אולם הר סדום הוא היחיד שהספיק להגיע לפני השטח. מדידות של פני השטח באזור הר סדום מצביעות שהוא מטפס בקצב של קצת פחות מס"מ בשנה [1]. כלומר שמאז קום מדינת ישראל הר סדום גבה ביותר מחצי מטר. בימי קריאת פרשת וירא, בהם רבים דנים בחטאה של אשת לוט, אנו ממליצים לכם ללכת לטייל על הר סדום ולטעום את הסלעים. האם הם מלוחים?
מקורות וקריאה נוספת:
[1]Frumkin, Amos. "Formation and dating of a salt pillar in Mount Sedom diapir, Israel." Geological Society of America Bulletin121.1-2 (2009): 286-293.
[2] על מיתוס אשת לוט
[3] פוסט שלנו בנושא לוחות טקטוניים ורעידות אדמה
[4] Zak, I. The Geology of the Sedom Mountain. Diss. PhD thesis, Hebrew University of Jerusalem (in Hebrew), 1967.
[5] Al-Zoubi, Abdallah, and S. Uri. "Salt diapirs in the Dead Sea basin and their relationship to Quaternary extensional tectonics." Marine and Petroleum Geology 18.7 (2001): 779-797.