הצלם ארז מרום תיעד את אחד מהמראות הקיצוניים בכדור הארץ - זרימת לבה מהר הגעש קילוואה (Kīlauea) באי הוואי. קילוואה מתפרץ באופן רציף החל משנת 1983, ומספק מראות מרשימים של זרמי לבה הזורמים ביבשה ונשפכים לים. מפתיע לגלות כי זרמי הלבה מגדילים את שטח האי הוואי משנה לשנה, והפעילות הגעשית שהחלה בהר בשנת 1983 הוסיפה 2.3 קילומטרים רבועים לשטחו של האי, נכון לשנת 1999 [1].
https://www.youtube.com/watch?v=VnKEITMjry4
וידאו: נהרות של לבה. צילם ארז מרום
ההסבר המדעי מאחורי שרשרת ההרים - נכתב בשיתוף ידידי העמותה, איה גולן ואלעד לרנר:
האי הוואי שייך לשרשרת איים באוקיאנוס השקט, הנקראת על שמו - שרשרת איי הוואי. במונחים גאולוגיים, שרשרת איים זו היא צעירה: בעוד שביבשת אפריקה מצויים סלעים שגילם מגיע עד לכ-3 מיליארד שנים, הרי שהאי העתיק ביותר בשרשרת האיים, קוואי (Kauai), בנוי מסלעים געשיים שהתפרצו לפני כ-5 מיליון שנים בלבד. הסלעים הבונים את האי הוואי, האי הצעיר בשרשרת האיים, כולם בני פחות ממיליון שנים.
מפת שרשרת איי הוואי. איי הוואי ממוקמים על הלוח הפסיפי, שכולל את מרבית האוקיאנוס השקט.
כדור הארץ מורכב משכבות השונות בצפיפותן, בהרכבן, בטמפרטורה שלהן ובלחץ. הקליפה החיצונית של כדור הארץ מכונה "קרום". קליפה זו היא דקה מאוד באופן יחסי לרדיוס כדור הארץ - כעשרות קילומטרים. קרום כדור הארץ מחולק ללוחות טקטוניים, שהם חלקי קרום ענקיים הנמצאים בתנועה מתמדת [כתבנו כבר בעבר על לוחות טקטוניים ורעידות אדמה - קישור]. פעילות געשית לרוב מופיעה בגבול בין לוח טקטוני אחד למשנהו. בהוואי, לעומת זאת, מתרחשת תופעה ייחודית ונדירה, בה הפעילות הגעשית היא במרכזו של הלוח הטקטוני. תופעה זו נקראת "נקודה חמה" (באנגלית: hot spot). מתחת לנקודה החמה, ישנם סלעים מותכים,או מאגמה (magma), שנמצאים קרוב לפני השטח. המאגמה חודרת את הלוח הדק, ופורצת מעת לעת אל פני השטח בהתפרצות געשית. כאשר המאגמה מגיעה אל פני כדור הארץ, היא מכונה לבה (lava). כשהלבה מתקררת על פני השטח היא מתמצקת לסלעים געשיים מסוגים שונים, כתלות בהרכב שלה. במקרה של הוואי הלבה מתמצקת לסלעי בזלת.
לבה מתפרצת אל פני האדמה. צילם ארז מרום
זה בעצם סיפור ההגעה לעולם של שרשרת איי הוואי - לבה שיצאה כלפיי הים הפכה לסלעי בזלת, שיצרו אט אט את האיים. האי הוואי, בו התמונות צולמו, מצוי כיום מעל לנקודה החמה ועל כן לבה פורצת באופן מתמיד אל פני השטח. אולם, לאורך זמן, הנקודה החמה נשארת קבועה במקומה בזמן שהלוח הטקטוני נע על פניה. כאשר הלוח הטקטוני על גביו נמצא אחד האיים מתרחק מהנקודה החמה, הר הגעש שעל גביו הופך ללא פעיל ונחשב כבוי. בכל פעם שלוח טקטוני חדש ממוקם מעל הנקודה החמה, נוצר למעשה אי חדש, בו יש פעילות געשית לזמן מה, עד שלאזור הנקודה החמה עובר לוח טקטוני אחר. האיים העתיקים בשרשרת היו בעבר מעל לנקודה החמה אך כיום נעו לכיוון צפון-מערב והם כבר אינם פעילים געשית. מדרום-מזרח לאי הוואי, מצוי כיום אזור געשי תת ימי הנקרא Loihi. באזור זה צפוי להיווצר האי הגעשי הבא בשרשרת איי הוואי, אך ייתכן והדבר יתרחש רק בעוד כ-10,000 שנים.
ארז מרום תיעד את התופעה המרתקת באמצעות הפלגה בים, טיסה במסוק וצילום עם רחפן. מסע הצילום עלה לו במצלמה- הפלסטיק העוטף את מצלמת הרחפן הותך, אך ארז טוען שתוצאות הצילום היו שוות את זה. מסכימים? התמונות לפניכם:
תודה רבה לידידי העמותה, איה גולן ואלעד לרנר, על עזרתם בהכנת הכתבה!
לקריאה נוספת
לוחות טקטוניים ורעידות אדמה - מדע גדול בקטנה [קישור]
אתר המכון הוולקנולוגי של הוואי [קישור]
המכון הגיאולוגי האמריקאי (מעודכן 1999) [קישור]
אתר הצילום של ארז מרום - Erez Marom Photography
ארז מרום, על רקע השדות הגעשיים.