בקטנה: קבוצת חוקרים בהובלה ישראלית מיפתה את תפוצתם של למעלה מעשרת אלפים מיני זוחלים בעולם. לראשונה יש מפה עולמית של כלל חולייתני היבשה, והיא ממחישה את הצורך בשינוי מדיניות שמירת הטבע. הפרויקט, שנמשך כעשור, יסייע בשמירה על הטבע ועל מגוון הזוחלים בעולם.
מאת ד״ר אורי רול, ידיד הדף וממחברי המאמר.

קבוצת חוקרים בהובלתו של פרופ' שי מאירי, מאוניברסיטת תל אביב ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מיפתה את תפוצתם של למעלה מעשרת אלפים מיני זוחלים בעולם. עבודת מיפוי הזוחלים, שנמשכה כעשר שנים, כללה סקרים נרחבים של אלפי מאמרים מדעיים, ספרים, מסדי נתונים מוזיאוניים, תצפיות של מומחים, ועוד. עבודה זו מתווספת לעבודות מיפוי שנעשו בעבר על יונקים ועופות, שתפוצתם העולמית ידועה כבר למעלה מעשור. משאבים רבים הושקעו ועדיין מושקעים בשמירת הטבע על בסיס ידע זה.

קבוצת החוקרים מנתה 35 חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטאות ומוסדות דומים בעולם, אשר מיפו את תפוצתם של כלל מיני הזוחלים בעולם – למעלה מעשרת אלפים מינים של לטאות, נחשים, צבים ותנינים. מדובר בקבוצה מאוד מגוונת בביולוגיה שלה ושונה בכמה מישורים מעופות ויונקים – בעיקר בכך שנציגיה אינם שומרים על חום גוף קבוע, אלא הוא משתנה ותלוי בטמפרטורת הסביבה.
מדובר בפריצת דרך משמעותית בהבנת דגמים נרחבים של מגוון מינים בעולם כולו. כמו-כן עבודה זו משלימה את המידע על דגמי התפוצה של כל מיני חולייתני היבשה (יונקים, עופות, דוחיים וזוחלים) בעולם: כ-32,000 מינים בסה"כ. ניתוח שהובלתי נועד לבחון בצורה מושכלת אם ההנחה שמדיניות שמירת טבע שתפורה למידותיהם של עופות ויונקים, הזוכים לתשומת לב גבוהה, אכן מוצלחת גם לקבוצה נרחבת נוספת בעלת מאפיינים ביולוגים אחרים.

מסתבר שהתשובות מורכבות. דגמי התפוצה הכוללים של זוחלים בכלל, ושל נחשים בפרט, דומים לאלו של דו-חיים, עופות ויונקים. אך יחד עם זאת, הלטאות – קבוצה המונה למעלה מ-6,500 מינים המוכרים כיום – מראה דגם מגוון שונה. האזורים שבהם המספר הרב ביותר של מיני יונקים, עופות, דו-חיים ונחשים מצויים קרוב לקו המשווה – בעיקר בדרום אמריקה ובדרום-מזרח אסיה. מספרי המינים בכל הקבוצות הללו יורדים ככל שמתרחקים מקו המשווה ונמוכים במיוחד באזורים מדבריים. לעומתם, המספרים הגבוהים ביותר של מיני הלטאות מצויים דווקא באוסטרליה, כמו גם באזורי מדבר ותת-מדבר אחרים ברחבי העולם.

המחקר, שהתפרסם אתמול בכתב העת המדעי Nature Ecology & Evolution, מראה שיש צורך בתעדוף מחודש לשמירת טבע, של אזורים נרחבים על פני כדור הארץ – בפרט של אזורים יובשניים. זאת על מנת לוודא שאנו שומרים גם על בני קבוצת הזוחלים – שהיו עד כה עלומים לנו בתפוצתם, ועל בני קבוצות אחרות עם העדפות סביבתיות דומות. הצטברות הידע מכריחה אותנו לשנות את המדיניות שלנו בכדי לכלול פנים של המגוון הביולוגי שהם אולי פחות כריזמטיים, אך לא פחות חשובים.
למאמר המקורי.