סטיבן וויינברג הוא אחד הפיזיקאים החשובים ביותר בימינו, ואף מאז ומעולם. בין היתר, הוא אחד החלוצים בנושא הרה-נורמליזציה, שהיא חלק קריטי מהחישובים שאנו מבצעים במסגרת תורת השדות הקוונטית. בנוסף, יחד עם עבדוס סאלאם ושלדון גלשואו, פיתח וויינברג את המודל הסטנדרטי לחלקיקים יסודיים, המהווה את המסגרת לכל מה שאנו יודעים על חלקיקים יסודיים. על עבודה זו גם זכה בפרס נובל. תורת השדות הקוונטית כפי שאנו מכירים אותה, כנראה לא הייתה קיימת ללא התוצאות שהשיג וויינברג .
פרופ׳ וויינברג למד בבית-הספר התיכון למדעים שבברונקס באותה הכיתה שבה למד שלדון גלשואו. הוא למד באוניברסיטת קורנל ואחר-כך כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת פרינסטון. לאחר לימודי הדוקטורט הוא עסק במגוון היבטים של פיזיקת החלקיקים. לקראת סוף שנות השישים פרופ׳ וויינברג הציע מודל שמאחד את הכח האלקטרומגנטי עם הכח החלש. המודל הזה מוכר כיום כ״מודל הסטנדרטי״ של פיזיקת החלקיקים. לכל אורך הקריירה, המשיך פרופ׳ וויינברג בהשגת תוצאות חשובות לקידום המדע. הוא כתב מעל עשרה ספרים וגם היום, בגיל 84, הוא פעיל וממשיך בעבודתו החשובה.פרופ' וויינברג הסכים להתראיין ל"מדע גדול בקטנה", ולחלוק עימנו מעט מהתובנות שלו.

האם לראייתך עלינו להשתמש בשיקולים אנתרופיים באופן תכוף יותר במדע, ואם כן מה ניתן להבין מזה לגבי חקר התורה היסודית? (שיקולים אנתרופיים בפיזיקה: כאן הכוונה היא שרק חוקי פיזיקה מסוימים מאפשרים קיומם של חיים ויצורים תבוניים שישאלו שאלות בפיזיקה, ע.א.)
כרגע אינני רואה הזדמנויות נוספות לשימוש בשיקולים אנתרופיים מעבר למה שכבר נעשה עד היום.האם אתה רואה את המפץ הגדול כתחילת הזמן, או כאירוע שהתרחש על פני ציר הזמן? מהי עמדתך לגבי התרחיש של ״טרם המפץ הגדול״?
בדומה לרבים אחרים, אני סבור כי תקופה של תפיחה (״אנפלציה״) קדמה למפץ הגדול הנשלט על ידי קרינה וחומר, אך אינני יודע האם משהו קדם לתקופה זו.במרחקים קצרים, האם המרחב-זמן רציף או בדיד?
במרחקים הקצרים ביותר שאותם ניתן לבחון בצורה ניסויית המרחב והזמן הם רציפים. במרחקים קצרים עוד יותר, אין לדעת.קישור לביוגרפיה של סטיבן וויינברג, אתר פרס נובל