"חיפושיות זבל" קוראות את השמים
03/04/2017
גם ערימת גללים יכולה להיות אוצר. במיוחד אם אתה חיפושית זִיבְלִית, או מה שמכונה "חיפושית זבל".
זכרי הזבליות מריחים ממרחק ערימות גללים ונוהרים אליהן בהמוניהם על מנת לגלגל לעצמם כדור קטן של צואה (שתיקרא להלן קקי). זכרי הזבליות (שמעתה יקראו פשוט זבליות, ותצטרכו לזכור שהם זכרים) גם לא יהססו לסלק זכרים אחרים ולגנוב מהם את כדור הקקי שהכינו בעמל רב. מכאן, שאם הכנת לעצמך כדור קקי, הדבר הנבון ביותר שתוכל לעשות זה להתרחק מהערימה כמה שיותר מהר, לא לפני שתבצע ריקוד קטן כשאתה עומד על הכדור (סרטון 1). תוך כדי ההתרחקות, לפעמים מצטרפת אליהם נקבה. הזוג קובר את כדור הקקי בקרקע לטובת הצאצאים שיגיעו.
בשעות היום, הזבליות מנווטות בעזרת אור מקוטב אותו הן מסוגלות לראות. אבל מה הן עושות בלילה? בשנת 2013 חוקרים משוודיה מצאו את הפתרון - הזיבליות מנווטות ומוצאות את דרכן בעזרת שביל החלב!
על מנת לבדוק במה משתמשות הזבליות כדי לנווט, ערכו החוקרים ניסויים בזבליות מהמין Scarabaeus satyrus בדרום אפריקה. הם בנו מעין זירה עגולה, שבמרכזה הניחו את הזבלית עם כדור הקקי שהכינה, עקבו אחר המסלול שבו גלגלה הזבלית את הכדור עד קצה הזירה, ומדדו את הזמן שלקח לה להגיע לשם. את הזירה הם כיסו מסביב ב"וילון" שחור על מנת להסתיר עצמים בנוף שיכולים לסייע בניווט, כמו עצים למשל.
הזבליות גלגלו את כדורי הקקי שלהן בקו ישר בתוך הזירה גם בלילות ללא ירח. לכן הניחו החוקרים שהן נעזרות בכוכבים. על מנת לבדוק את זה החוקרים חבשו לראשיהן של הזבליות כובעי מצחייה קטנים (שניתן לראות בסרט 2) שמונעים מהן לראות את השמיים. הזבליות שחבשו כובעים הלכו סחור סחור ועברו מרחק יותר מכפול עד שהגיעו לקצה הזירה.
כאן נתקלו החוקרים בבעיה קלה: לזבליות, כמו לשאר החרקים, יש עיניים מורכבות, והן לא יכולות לראות את הכוכבים כנקודות בוהקות כפי שאנחנו רואים אותם. אז איך בעצם הן עשו זאת? על מנת לבדוק זאת הזירה עברה מהטבע אל הפלנטריום בג'והנסברג.
כעת, הזירה הונחה במרכזה של כיפה בפלנטריום עליה הוקרנו חמש תמונות שמיים שונות: שמיים זרועי כוכבים עם שביל החלב, שביל החלב לבדו, הרבה כוכבים עמומים עם 18 כוכבים בוהקים, 18 כוכבים בוהקים בלבד ושמיים חשוכים לגמרי. ב"שמיים" שהיו בהם רק 18 כוכבים או בחשכה מוחלטת, לזבליות לקח באופן מובהק יותר זמן להגיע לקצה הזירה משלוש האפשרויות האחרות שבינהן לא נמצא הבדל. ניסוי זה הראה למעשה, שהן לא מתייחסות לכוכבים ספציפיים אלא לרצועת האור של שביל החלב – מה שתואם את יכולת הראייה של עין החרק המורכבת שלהן.
הקביעה קיבלה חיזוק בחודש אוקטובר, שבו בדרום אפריקה שביל החלב נמצא קרוב לאופק אחרי השקיעה והוא לא נראה כלל לזבליות שהולכות בתוך הזירה. ניסויים שנערכו במין אחר של זבלית (S. zambesianus), הראו שהן לא הצליחו לגלגל את כדור הקקי במסלול ישר בתקופה זו.
עד כה היה ידוע רק על בני אדם, ציפורים ופוקות (מין של כלב ים) שנעזרים בכוכבים על מנת לנווט את דרכם בלילה. כעת נוסף לרשימה זו גם החרק הראשון.
---
מנהלת כספים ועורכת מדעית בעמותת "מדע גדול, בקטנה". זואולוגית הספארי ברמת-גן ויועצת זואולוגית עצמאית. לקרן תואר שני באקולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון.
