המרוץ ההיסטורי המתוקשר בערבות השלג של אלסקה נועד להעביר נוגדנים שיצילו ילדים ממוות ממחלת הקרמת (דיפתריה). המרוץ ארך חמישה ימים והוחלפו במהלכו עשרים צוותי מזחלות שכללו אנשים וכלבים. בזכות מאמציהם ניצלו חלק מהילדים החולים.

לפני מאה שנה, בסוף דצמבר 1924, פרצה מגפה של קרמת (בלועזית דיפתריה – diphtheria) בעיירה נוֹם (Nome) שבאלסקה. קרטיס וולש (Welch), רופא העיירה, שתפעל את בית החולים המקומי יחד עם ארבע אחיות, איבחן את המחלה כקרמת רק ב-24 בינואר 1925, לאחר שכמה ילדים כבר מתו ממנה.

קרמת היא מחלה חיידקית מידבקת מאוד שבזכות החיסון נגדה, כיום כמעט שכחנו ממנה. לאחר ההדבקה מתנחלים חיידקי הקרמת על תאי האפיתל בגרון של המאכסן וגורמים לדלקת גרון – כאב גרון, חום ושיעול, שמתווספים לה קוצר נשימה, הפרשה דמית מהאף, וקרום על הגרון שעלול לחסום את קנה הנשימה. השקדים ובלוטות הלימפה בצוואר מתנפחים. הרעלנים החלבוניים שמפרישים החיידקים גורמים לשיבושים בתאי שריר הלב ותאי מערכת העצבים. השילוב הקטלני של כל אלה גרם לתמותה של ילדים רבים, רובם מתחת לגיל חמש.

מוביל המזחלת לאונרד ספאלה עם שישה כלבים, הכלב טוגו משמאל | Carrie McLain Museum / AlaskaStock

לפני שנות ה-30 של המאה הקודמת, אז החלו לחסן את כל הילדים ברעלן מנוטרל (טוקסואיד) של חיידקי הקרמת – החיסון שבזכותו המחלה כיום נדירה מאוד – היו מזריקים לחולים נסיוב של סוסים שלהם הוזרק הרעלן קודם לכן. נסיוב הוא נוזל צלול צהבהב המופרד מן הדם ותאי הדם, וכולל חלבונים שונים, ביניהם נוגדנים. הזרקה של הרעלן לסוס גורמת לו לייצר נוגדנים נגד הרעלן. כאשר לוקחים נסיוב שמקורו בסוס ומזריקים אותו לילדים חולים, הנוגדנים שבנסיוב מזהים את הרעלן בגוף החולים ומנטרלים אותו. כך ניצלו חייהם של חלק מהילדים.

בעיירה היו תכשירי נוגדנים בני שש שנים שפג תוקפם. משלוח של נוגדנים חדשים שהוזמנו כמה חודשים קודם לכן בושש להגיע. לכך תרם האקלים הקשוח באלסקה בחודשי החורף: הנמל וכל האזור מסביב היו סגורים עקב קרח. 

וולש שלח מברק בהול לרשויות, וב-28 בינואר יצא משלוח נוסף של תכשירי נוגדנים מבית החולים באנקורייג' ברכבת עד לעיירה ננאנה (Nenana), כ-1350 קילומטר מנום. משם הובל המשלוח במזחלות שלג הנגררות על ידי כלבים, בטמפרטורה הנמוכה מ-40 מעלות מתחת לאפס, תוך כדי שמירה על כך שתכשיר הנוגדנים לא יקפא - וכתוצאה מכך יאבד מיעילותו.

מסלולי מרוץ החמלה ב-1925 (בירוק) וכיום | U.S. Bureau of Land Management, Public Domain

כך החל מרוץ החמלה הגדול (The Great Race of Mercy), או בשמו הנוסף, מרוץ הנסיוב (The Serum Run). מובילי המזחלות והכלבים התחלפו בעשרים תחנות לאורך הדרך. המשלוח הגיעו לנום לאחר חמישה וחצי ימים, ב-2 בפברואר. למרבה הצער, חלק מהכלבים לא שרדו את המסע וחלק מהמובילים סבלו מכוויות קור, אך עם זאת תכשירי הנוגדנים הצליחו להציל חלק ניכר מהילדים. המסע תוקשר לכל אורכו בזמן אמת באמצעי התקשורת של אז, רדיו – שהיה די חדש, ועיתונים. שניים מהכלבים המובילים – טוגו ובלטו – הובלטו בתקשורת, ופסלו של בלטו עומד עד היום בסנטרל פארק בניו יורק.

במרץ 1973 החלו במסורת שנתית המשחזרת חלקים מהמרוץ הגדול, ומאז בכל חודש מרץ מתחיל מרוץ מזחלות הכלבים הגדול באידיטרוד (Iditarod) ולא בננאנה, 1800 קילומטר של קרח ואגמים קפואים – עד לנום.

ב-2019 יצא לאקרנים הסרט טוגו (Togo) המביא את הסיפור המרתק לחיים. 

עריכה: גליה הלוי שדה

מקורות והרחבות 

1. פורסם במקור בבלוג של דרור כחלק מהרשומה: קרמת  - המחלה הכמעט נשכחת 
2. הערך בוויקיפדיה באנגלית
3. הסרט טוגו 
4. התמונה הראשית מאתר ארגון Noble Paws שעוזר לאנשים עם מוגבלויות לנהוג במזחלות כלבים