מחקר שסקר מקרי את התמותה של נשים צעירות מסרטן צוואר הרחם בארה"ב בין השנים 1992 ל-2021 מצטרף לשורת מחקרים המעידים על תרומתם של החיסונים לירידה בתחלואה בסרטן צוואר הרחם ובסוגי סרטן נוספים שגורמים נגיפי הפפילומה, ובתמותה ממחלות אלו.

חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום קרוליינה פרסמו בנובמבר האחרון נתונים על תמותת נשים צעירות, עד גיל 25, מסרטן צוואר הרחם. נתוני הסקירה נאספו מהפרסומים הסטטיסטיים הלאומיים של ארצות הברית, והם מתייחסים לתקופה שבין 1992 ל-2021 [1].

תוצאות המחקר מראות ירידה משמעותית וקבועה בתמותה החל מ-1998 ועד 2015, כנראה הודות לעלייה במודעות לנושא ולהרחבת השימוש בבדיקות פאפ (Pap smear) שנעשות במהלך בדיקה גינקולוגית שגרתית.
החל מ-2016 התגבר קצב הירידה בתחלואה ובתמותה במידה משמעותית. אפשר לייחס שינוי זה להתחלת השימוש בחיסוני גרדסיל (Gardasil) נגד נגיפי הפפילומה. נציין כי הנשים שמתו באותן שנים כבר יכלו לקבל חיסון זה במסגרת חיסוני השגרה.

בסך הכול מתו מהמחלה בתקופת הסקר 398 נשים, אך אין במאמר נתונים על מצבן החיסוני. בשנות הסקר הראשונות (2000-1992) מתו 20-17 נשים בכל שנה, ובשנים המאוחרות יותר (2021-2019) מתו בממוצע 5-3 נשים מדי שנה. הירידה במספר מקרי התמותה נובעת מהעלייה בכיסוי החיסוני נגד נגיפי הפפילומה, שהגיע ל-78.5 אחוזים בתחילת 2021. העלייה נעצרה בגלל מגפת הקורונה, וייתכן כי שיעור הכיסוי החיסוני אף ירד מאז.
מחקר זה מצטרף למחקרים רבים נוספים המראים שמאז התחלת השימוש בחיסונים חלה ירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה מהמחלות הסרטניות שגורמים נגיפי הפפילומה (לא רק סרטן צוואר הרחם).

עיבוד ותרגום של הגרף מתוך Dorali et al. JAMA, 2024

נגיפי הפפילומה (Papilloma) הם קבוצה של נגיפים מהמשפחה Papillomaviridae. החומר התורשתי של נגיפים אלו מורכב מ-DNA דו-גדילי הארוז במעטפת חלבונית. כשהם מדביקים תאי אפיתל (התאים המצפים משטחים חיצוניים של איברים בגוף ונמצאים בגבול בין הסביבה החיצונית לסביבה הפנימית, למשל ברירית צוואר הרחם ורירית הלוע), שכפול הנגיפים בתוך התאים אינו אפשרי, אך החומר התורשתי שלהם חודר לגרעיני התאים ומשוכפל בתוכם. במקביל, חלבוני הנגיף משבשים את מנגנוני הבקרה אשר מונעים את חלוקת התאים. כתוצאה מכך נוצרים גידולים שפירים, וחלקם הופכים לגידולים ממאירים מסוגים שונים, בהתאם למאכסן ולאיבר הנגוע.

נגיפי הפפילומה האנושיים (Human papilloma viruses – HPV) מונים כ-200 זנים שונים. הם גורמים בעיקר ליבלות באברי המין ועל פני העור, אך 13 זנים מתוכם גורמים לכמה מחלות ממאירות. מבין אלו, הזנים  HPV16  ו-HPV18 גורמים לכ-70 אחוזים ממקרי המחלה. הסרטן הנפוץ (והמפורסם) מבין אלו שגורמים נגיפי הפפילומה הוא סרטן צוואר הרחם: לפני שהחלו לערוך בדיקות פאפ ולחסן נגד הנגיפים, סרטן זה גרם למותן של מאות אלפי נשים ברחבי העולם.

בדיקת פאפ קרויה על שם יורגוס פאפאניקולאו (Papanikolaou), רופא פתולוג שפיתח אותה בשנת 1925 ופרסם אותה בשנת 1928. בבדיקה נלקחת דגימה מצוואר הרחם, ובעזרת מיקרוסקופ מאותרים בה תאים טרום-סרטניים וסרטניים [2, 3]. הבדיקה ונמצאת בשימוש במרפאות גינקולוגיות גם כיום.

תאים שנלקחו לבדיקת פאפ מרירית צוואר הרחם. מימין: תאים נגועים בנגיף הפפילומה, משמאל: תאים תקינים. צילום: Ed Uthman, Flickr

נגיפי הפפילומה גורמים גם לסוגי סרטן נוספים, ולא רק אצל נשים: סרטן הפה והלוע, סרטן הגרון, סרטן פי הטבעת, סרטן הפין וסרטן הפות. בשנים 2012-2008 אובחנו בארצות הברית מדי שנה בממוצע 39,000 חולים במחלות סרטניות שנגרמו על-ידי HPV. כ-59 אחוזים מהחולים היו נשים, ו-41 אחוזים היו גברים. לאחרונה גם התברר שנוכחות נגיפי פפילומה בנוזל הזרע פוגעת בפוריותם של תאי הזרע [4].

נשאי הנגיפים לרוב אינם מודעים להיותם נשאים, והם מפיצים את הנגיפים לשותפיהם ליחסי המין. הנגיף יכול לעבור גם ביחסי מין חלקיים או מוגנים – שימוש בקונדום אינו מונע הדבקה. כמעט כל מי שפעיל מינית נדבק בהם בשלב כלשהו, והוא ממשיך להיות נשא של הנגיף במשך כשנתיים. הדרך היעילה להימנע מהידבקות והדבקת אחרים היא להתחסן בגיל צעיר, לפני שמתחילים לקיים יחסי מין. מחוסנים עלולים להידבק, אך רק בזנים שאינם נכללים בחיסון – ורובם מסוכנים פחות.

החיסונים נגד נגיפי הפפילומה הם חיסונים "מומתים" המכילים רק את חלבוני המעטפת של הנגיפים. בארץ מחסנים כיום בחיסון גרדסיל 9, המכיל שבעה זנים מסרטנים (16, 18, 31, 33, 45, 52, ו-58  – כל אלו יחד גורמים לכ-83 אחוז מהמקרים) וכן שני זנים נוספים, 6 ו-11, הגורמים ליבלות (קונדילומה). לפני כן, החל מ-2006, השתמשו בחיסונים גרדסיל 4 ו-cervarix, שהכילו את שני הזנים המסרטנים 16 ו-18. גרדסיל 4 הכיל גם את הזנים 6 ו-11. החיסונים נמצאים בשימוש כבר כשני עשורים. הם בטוחים מאד ויש להם מעט מאוד תופעות לוואי, לרוב במקום ההזרקה.
בבדיקת יעילות החיסונים נמצא שעד גיל 15 מספיקות שתי מנות חיסון במרווח זמן של כחצי שנה ביניהן. מעל גיל זה יש לחסן בשלוש מנות. החל מ-2013 חיסוני הגרדסיל הם חלק מחיסוני השגרה בארץ, והם ניתנים לכל תלמידי כיתות ח'  – בנים ובנות.

החיסון נחשב יעיל מאוד, ובמדינות רבות בעולם שבהן מחסנים זה כעשור ויותר, כבר רואים ירידה במספר המקרים של נגעים טרום סרטניים [5]. את ההפחתה במקרי סרטן צוואר הרחם נראה רק בהמשך, כשייאספו יותר נתונים מקיפים. נקווה שבזכות החיסונים ובעזרת בדיקות השגרה וגילוי מוקדם נגיע ליום שהמחלה, כמו האבעבועות השחורות, תיזכר רק בספרי ההיסטוריה הרפואית.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] המאמר מ-JAMA

[2] יורגוס פאפאניקולאו, הרופא שפיתח את בדיקת פאפ לאבחון סרטן צוואר הרחם - בבלוג של ד"ר דרור בר-ניר

[3] על דיקת פאפ - שקד אשכנזי במדע גדול, בקטנה 

[4] מאמר על נגיפי פפילומה בנוזל זרע ב-Fertility and Sterility

[5] ניצחון החיסון את הסרטן - מור ארבל במדע גדול, בקטנה

[6] על סרטן צוואר הרחם וה-HPV, אתר ארגון הבריאות העולמי

[7]  שבוע המודעות לסרטן צוואר הרחם, ינואר 2019 - דרור בר-ניר  במדע גדול, בקטנה

[8] סרטן צוואר הרחם – האגודה למלחמה בסרטן

[9] על נשאות נגיפי פפילומה בפה - בבלוג של ד"ר דרור בר-ניר