שאיפת גז קצפות הפכה לנפוצה בקרב בני נוער, אולי בשל היותו של הגז חוקי, זול וזמין: קל להשיג אותו דרך האינטרנט, ואפשר למצוא אותו גם במכולת השכונתית. לצד השפעות פסיכו-אקטיביות כגון אופוריה וערפול הכרה, שימוש בגז עלול לגרום לנזקים קשים ובלתי הפיכים במערכת העצבים ואף למוות.

בחודשים האחרונים פורסמו כמה דיווחים על בני נוער אשר שאפו גז קצפות ואושפזו בבתי חולים במצב קשה עקב פגיעות נוירולוגיות שונות [1, 2]. לאחרונה דווח על צעירה בת עשרים אשר אושפזה במחלקה הנוירולוגית של בית החולים איכילוב כשהיא סובלת מקשיי הליכה חמורים ותחושת נימול בגפיים בעקבות שימוש בגז [3].

גז הקצפות הוא חמצן דו-חנקני (N₂O), "גז הצחוק" המוכר לנו ממרפאת השיניים. הגז משמש בין היתר להכנת קצפות בבתי קפה ובקונדיטוריות. לצורך זה הוא נמכר במכלי מתכת קטנים, והוא זמין וזול. בנוסף לייעודו המקורי, גז הקצפות משמש גם כסם מסיבות פופולרי בקרב בני ובנות נוער, בשל תחושת אופוריה שנוצרת עם שאיפתו – ישירות מהמכל או מבלונים. למרות ששימוש בגז קצפות לצורכי בילוי נהיה נפוץ בקרב בני נוער בעולם בשנים האחרונות, נראה כי הציבור הרחב אינו מודע להשלכות הבריאותיות הקטלניות של שאיפת הגז בעל השם החביב [4].

חמצן דו-חנקני נמצא בשימוש רפואי מאז שנת 1800. הוא משמש להרדמה ושיכוך כאבים, בפרט במהלך טיפולי שיניים שונים. בשימוש רפואי, החמצן הדו-חנקני ניתן יחד עם חמצן בריכוז גבוה מריכוזו באוויר. באופן זה, ותחת השגחה רפואית, הוא בטוח לשימוש [5]. מנגד, החמצן הדו-חנקני אשר נמצא במכלי גז הקצפות אינו מכיל חמצן והוא דחוס במיוחד, ועל כן בשימוש ממושך הוא עלול להוביל למחסור בחמצן, חנק ופגיעה מוחית [6]. כמה מחקרים אף העלו חשד ששימוש קבוע עלול להוביל להתמכרות [7].

אחד הסיבוכים המוכרים של השימוש בגז קצפות הוא פגיעה במערכת העצבים אשר מתבטאת בקשיי הליכה, הפרעות תחושתיות, חולשת גפיים, חוסר יציבות, חוסר שליטה על הסוגרים ונזקים נוספים. לאורך זמן וללא טיפול נזקים אלו עלולים להיות בלתי הפיכים. בסקירה שיטתית של תוצאות מחקרים אשר בדקו את השפעת השימוש בחמצן דו-חנקני, נמצא כי הפגיעה הנפוצה ביותר אצל אנשים שנחשפו לגז הייתה התנוונות של חוט השדרה ונזק למערכת העצבים ההיקפית, ו-96% מהחולים דיווחו על פגיעה נוירולוגית אחת לפחות [8]. מחקר הסקירה מצא גם כי אצל רוב החולים יש מחסור בוויטמין B12.
אז מה הקשר בין גז הקצפות, פגיעה עצבית ומחסור בוויטמין B12?

היחידות הבסיסיות של מערכת העצבים הם תאי העצב. תאים אלו מעבירים ביניהם אותות חשמליים. האותות עוברים מתא לתא דרך שלוחות ארוכות. כדי להבטיח העברה תקינה של האותות, שלוחות אלה מוקפות במעטפת שומנית הנקראת מיאלין. מעטפת זו יוצרת בידוד החשמלי, בדומה למעטפת בידוד של חוטי חשמל.
אחד מתפקידיו הרבים של ויטמין B12 בגופנו קשור לתהליך הביוכימי של יצירת המיאלין. החמצן הדו-חנקני מנטרל את הצורה הפעילה של ויטמין B12 (קובלמין) ומונע את פעולת הוויטמין בתהליך יצירת המיאלין. בכך הוא מוביל לפגיעה קשה בתאי העצב, בשלוחותיהם וביכולתם להעביר אותות, פגיעה אשר מובילה בסופו של דבר להתנוונות חוט השדרה [9].

הטיפול בנזק הנגרם מגז הקצפות כולל בין היתר הזרקות יומיות של B12 במשך שבועות, שיקום, וכמובן, הפסקה מוחלטת של השימוש בגז. ההחלמה והשיקום יכולים לארוך זמן רב, ובמקרים של נזק עצבי נרחב הפגיעה עלולה להיות בלתי הפיכה.

לצערנו, בשל היעדר נתונים ומעקבים, קשה להעריך את היקפי השימוש המזיק בגז הקצפות בישראל. עם זאת, חשוב להכיר את ההשלכות של שאיפת הגז ולזכור שגם אם מדובר בתחושה רגעית של אופוריה ו"היי", מוטב להשאיר את השימוש במכלי הגז להכנת קינוחים.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] בן 20 אושפז במצב קשה לאחר שימוש ב"גז קצפות"

[2]  בן 17 אושפז לאחר ששאף גז קצפות

[3] צעירה כבת 20 אושפזה בשל נזק נוירולוגי

[4] התמכרות ושימוש בגז קצפות

[5] טיפול רפואי בגז צחוק

[6] גז קצפות – הרשות הלאומית לבטיחות קהילתית

[7] האם שימוש בגז קצפות ממכר?

[8] מטה-אנליזה הבודקת את השפעות החשיפה לחמצן דו-חנקני

[9] מנגנון הפגיעה העצבית והקשר לויטמין B12