הרירניות האמיתיות (Eumycetozoa), שיש המכנים אותן בשם העממי פטריריות (מאנגלית: slime molds) או ריריות, אולי מזכירות פטריות בחלק משלבי חייהן, אך הן שייכות לקבוצה שונה לגמרי של יצורים (Amorphea), וקרובות יותר לאמבות.

בתמונה רואים רירנית פלסמודית (Myxogastria), שהיא רירנית שעוברת שלושה שלבי חיים שונים מאוד זה מזה: 

היא מתחילה את חייה כיצור חד-תאי, שנע לרוב כמו אמבה וצד חיידקים ונבגי פטריות. כאשר שני תאים כאלו נפגשים, ובתנאים המתאימים, הם מתאחים ומתפתחים לתא גדול בעל גרעינים רבים.

תא זה הוא השלב השני בחיי הרירנית, שלב של תנועה והזנה. הרירנית נעה על רצפת היער, תחת עלים שנשרו וגזעים נרקבים, כמסה צמיגית. מסה זו נקראת פלסמודיון, ומכאן השם רירנית פלסמודית. הרירנית ניזונה, בדומה לאמבות, כשהיא בולעת וסופגת נבגי פטריות,  חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים.

השלב האחרון, הבוגר, הוא שלב הרבייה, אז מצמיחה הרירנית גופי רבייה, הקרויים מנבגים. גופים אלו נישאים לפעמים על רגל דקה, והם מכילים נבגים, שהם הבסיס לדור ההמשך של הרירנית (בדומה לפטריות וצמחים ירודים).

בשלב הבוגר, למיני רירניות שונים יש צורות שונות ומשונות, שמציתות את הדמיון: המין נולית הדורה (Stemonitis splendens) מזכיר מקופלת, המין רשתה חשופה (Arcyria denudata) מזכיר צמר גפן מתוק, והמין קיא הכלב (Fuligo septica) מזכיר… ובכן… הבנתם.

בכל הנוגע לרירניות, רב הנסתר על הגלוי. חוקרים מייחסים לרירניות מהסוג בועתית (Physarum) מעין אינטליגנציה, והראו שהן יודעות לפתור מבוכים ואף לשחזר רשתות תחבורה! [1,2]

כמאה מינים מוכרים כיום בישראל, רבים מהם תועדו לראשונה בשנתיים האחרונות על ידי חובבים.

הרירנית שבתמונה היא קערירית לבנת ראש צעירה.

כדי ללמוד עוד ולהשתתף  בניטור ובסיורים, תוכלו לבקר בקבוצת הפייסבוק פטריריות בישראל.

להתרשמות מהמגוון המוכר כיום בארץ (מתעדכן כל הזמן!), תוכלו לבקר באתר של פטריריות בישראל.

צילום: טל שאול
עריכה: סמדר רבן

מקורות:

[1] https://www.nature.com/articles/nature.2012.11811

[2] https://noamsark.org/2012/12/12/memories-of-slime/