הנשר המקראי (Gyps fulvus) מונה כ-150 פרטים בישראל הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה עקב פעילות אנושית - במיוחד הרעלות. אישור הקמת חוות טורבינות הרוח בתל פארס עלול להוביל להשלכות הרסניות על המשך קיום המין בגולן.

פרויקט ההקמה של 42 טורבינות רוח בתל פארס ברמת הגולן אושר השבוע על ידי בג"ץ [1], אחרי שאלה דחו עתירה שהוגשה על ידי החברה להגנת הטבע. אבל למה מתנגדים אנשי החברה להגנת הטבע לאנרגיה ירוקה ומתחדשת?

ובכן, האמת היא שטורבינות רוח הן די אחלה. יש שיאמרו שהן מרעישות או מכערות את הנוף (בכל זאת מדובר בטורבינות בגובה של 150 מטרים עם להבים באורך של 65 מטרים)  אבל בתכלס הן מייצרות חשמל נקי, מתחדש ואפילו זול. באירופה למשל, כ-14% מצריכת החשמל מגיעה מאנרגיית רוח [2].

אבל – ויש אבל – טורבינות רוח הן אסון עבור עופות ועטלפים. בממוצע נהרגים כ-2.3 עופות וכ-2.9 עטלפים כל שנה על ידי התנגשות ישירה בטורבינת רוח בודדה [3]. 

אוקיי, אז 2-3 ציפורים מתות בשנה. מילא. אז זהו, שלא בדיוק. תחום טורבינות הרוח גדל במהירות בשני העשורים האחרונים. בשנת 2001 היו בעולם כ-24 אלף טורבינות רוח בלבד. כיום יש יותר מ-500 אלף טורבינות רוח [4]. מה זה אומר לגבי בעלי הכנף? שלפחות מיליון ציפורים וכמיליון וחצי עטלפים נהרגים מדי שנה מטורבינות רוח.

מיקומה של חוות הטורבינות הוא קריטי. ישנן טורבינות הגורמות מעט נזק עבור בעלי כנף, ויש כאלו ההורגות כל אחת לבדה כ-60 עופות מידי שנה! למשל באירופה, הרבה מטורבינות הרוח שנבדקו היו ממוקמות לא רחוק מהחוף או מאזורי ביצות - אזורים אשר מושכים עופות [3]. בעיה נוספת שיוצרות טורבינות הרוח היא צמצום מרחב המחיה של בעלי הכנף. מחקרים מראים ירידה של פעילות עופות כמו גם עטלפים באזורים עם טורבינות [5,6].

לעופות דורסים יש סיכוי גבוה במיוחד להתנגש בטורבינות רוח. הסיבות לכך מגוונות: שהיה ממושכת ליד טורבינות בזמן שיחור מזון, מכיוון שהן בדרך כלל ממוקמות לצד שטחים פתוחים המהווים אתרים חשובים לציד. תלות בתפיסת זרמי אוויר חמים (טרמיקות) העלולים לעיתים להיות חלשים מדי על מנת לאפשר מעוף מעל הטורבינות או לחילופין עזים מידי בכדי להימנע מהתנגשות. תשומת לב המוקדשת לחיפוש מזון הנמצא על הקרקע. הם גם לא יכולים להבחין בלהבי הטורבינות המסתובבים במהירות ואינם יודעים שעליהם להיזהר ממפגע שאינו טבעי להם. התנהגות חברתית בין פרטים, כמו לדוגמה עוף בוגר המגן על הטריטוריה שלו ועלול במהלך רדיפה אחר מסיגי גבול לא לשים לב לטורבינות [3,7]. מחקרים מראים שהנשר המקראי רגיש במיוחד להתנגשות. מכיוון שהוא בעל ממדי גוף גדולים, מסתמך הנשר מאוד על זרמי אוויר על מנת לדאות ולכן יש לו פחות יכולת תמרון בתעופה ובהתאם סיכוי גבוה יותר להתנגשות [8,9].

ישנם צעדים בהם ניתן לנקוט על מנת להמעיט את הפגיעה בבעלי כנף. הפתרון המרכזי הוא הימנעות מבניית טורבינות באתרים המהווים סיכון גבוה עבור עופות ועטלפים. אופציות נוספות הינן: יצירת אזורי חציצה היוצרים מרחק גדול דיו בין הטורבינות לבתי גידול, שינוי צבעי הטורבינות, מערכת לניטור ולהפסקת פעילות הטורבינות עם התקרבות בעלי כנף או הימנעות מפעילות טורבינות במהלך עונות נדידה [3].

מדינת ישראל הציבה לעצמה כיעד עד שנת 2030 לייצר כ-17% חשמל מאנרגיה מתחדשת. אנרגיית שמש, ביוגז - וכמובן אנרגיית רוח - אלו מקורות האנרגיה המתחדשים העיקריים שיכולה ישראל לייצר [10]. אך בנוסף למחויבותה המבורכת לקידום אנרגיה מתחדשת והפחתת פליטת גזי חממה, מחויבת ישראל גם על שימור המגוון הביולוגי שלה.

בישראל נמצא הנשר המקראי בסכנת הכחדה חמורה. ישנם רק כ-150 פרטים אשר חיים באזורים שונים בארץ, ביניהם מצוקי גמלא, מצוקי הכרמל ומצוק הצינים בנגב [11]. בשנת 1996 הוקם פרויקט "פורשים כנף" בשיתוף פעולה של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל על מנת להגן על הנשרים ועל עוד עופות דורסים בישראל. בהתחלה התמקד הפרויקט בבעיית ההתחשמלות של עופות דורסים על ידי קווי חשמל. אך מלבד מיגון עמודי חשמל, מקים הפרויקט תחנות האכלה, מחזיק גרעין רבייה בשיתוף עם גני החיות בארץ, מייבא נשרים מאירופה כדי לחזק את האוכלוסייה בארץ, יוזם פעילויות חינוכיות, מנהל מאבק בהרעלות ועוד [12]. 

לפני כחודש וחצי הורעלה כמחצית מאוכלוסיית הנשרים בגולן, וכתוצאה מכך מתו שמונה נשרים [13]. אירועי הרעלה דומים קרו גם בחודש מרץ האחרון: שני נשרים ושלושה גוזלים מתו בעין עבדת וארבעה נשרים בגולן [14].

הנשר המקראי מקנן במרחק של ארבעה קילומטרים מחוות הטורבינות המתוכננת בתל פארס. על פי מודל הבוחן את פעילות הנשרים בגולן הכולל מעקב יומיומי אחר נשרים ממושדרים ואיסוף נתונים על גובה ומהירות תעופה, לפחות עשרה אחוזים מהנשרים יפגעו מטורבינות הרוח מידי שנה [15, 19]. זה אולי נשמע כמו בעיה מזערית, אבל כשמדובר באוכלוסיית נשרי הגולן הכוללת פחות מ-20 פרטים, מדובר באיום רציני מאד.

בנוסף, בישראל ישנם 388 מיני עופות ורובם הגדול נודד [16]. למעשה ישראל היא מסדרון עבור עופות הנודדים מאירופה לאפריקה ובחזרה. בכל שנה נודדים דרך ישראל יותר מחצי מיליארד עופות. לפיכך כשבוחרים אתרים המתאימים לטורבינות רוח, יש להימנע מקרבה לאזורים הנמצאים במסלולי הנדידה.

יזם הפרויקט בתל פארס, חברת אנלייט, התחייבה שאף לא נשר אחד יפגע מהטורבינות. משטר הפעלה מיוחד ימנע פגיעה בבעלי כנף. מדובר במערכת ניטור שתאפשר הפסקת פעולת טורבינות בזמן אמת אחרי זיהוי עופות מתקרבים על ידי צפר. בנוסף יעשה גם שימוש במכ"ם עופות, יתבצע סילוק פגרים או פסולת מאזור חוות הטורבינות כדי לא לעודד נשרים ורחמים להתקרב לשטח, ויורחקו תחנות ההאכלה לאתרים מרוחקים מטורבינות הרוח [17]. בדיונים בוועדה לתשתיות לאומיות החברה להגנת הטבע הטילה ספק בהגעה ליעד של אפס פגיעה בנשרים ודרשה לבצע ניסוי של משטר ההפעלה למשך שנה על מנת לבדוק את יעילותו - טרם הקמת הטורבינות [18]. גם אקולוג מטעם הוועדה התריע כי הקמת החווה בתל פארס מסוכנת לנשרי הגולן, אך הוועדה אישרה את הקמת הטורבינות. החברה להגנת הטבע לא וויתרה והגישה עתירה לבג"צ. עתירתם נדחתה [1].

הקמת טורבינות הרוח בתל פארס מהווה סטירה כואבת למאמצים הרבים המושקעים בשיקום אוכלוסיית הנשרים בארץ ובשמירה על כלל בעלי הכנף החיים או חולפים בארצנו. הנשרים מצויים בסכנת קיום מתמשכת עקב פעילות אנושית, וחוות טורבינות הרוח החדשה שתוקם עלולה להיות הקש האחרון על גבם של נשרי הגולן.

סרטון הסברה על הנזק שבהקמת טורבינות ברמות יששכר

מקורות:

1. אור ירוק מבג"ץ – 42 טורבינות רוח יוקמו בגולן
2. Wind energy in Europe in 2018. Trends and statistics
3. Rydell et al. (2012). The effect of wind power on birds and bats. A synthesis
4. Global wind energy council (2017). Global Comulative Installed Capacity
5. Marques et al. (2019). Wind turbines cause functional habitat loss for migratory soaring birds
6. Barré et al. (2018). Estimating habitat loss due to wind turbine avoidance by bats: Implications for European siting guidance
7. Marques et al. (2014). Understanding bird collisions at wind farms: An updated review on the causes and possible mitigation strategies
8. Esther et al. (2018). Using network analysis to identify indicator species and reduce collision fatalities at wind farms
9. Lucas et al. (2008). Collision fatality of raptors in wind farms does not depend on raptor abundance
10. אנרגיות מתחדשות - משרד האנרגיה
11. הנשר – תעודת זהות
12. פרויקט פורשים כנף
13. עוצרים את ההרעלות: עצומה לתיקון חוק הגנה חיות הבר
14. הרעלת נשרים חמורה בעין עבדת
15. הנשרים של קיץ 2017
16. BirdLife International (2019) Country profile: Israel
17. משטר הפעלה - עקרונות כלליים
18. השגת החברה להגנת הטבע
19. עתירת החברה להגנת הטבע לבג"צ

לקריאה נוספת בנושא:

1. השפעות טורבינות רוח על הבריאות והסביבה (2016)