עפצי קרן (בננה) על אלה ארץ-ישראלית – שלב חשוב בהתרבות הכנימה עפצית הקרן

לכנימות עפצית הקרן (Baizongia pistaciae) מחזור חיים דו-שנתי, אשר מעורבים בו שני פונדקאים.
המחזור מתחיל באביב, בחודש מרץ, כשנקבות לא מכונפות מתיישבות על קודקודי צמיחה של ענפי האלה ארץ-ישראלית (Pistacia palaestina). הן מפרישות שם הורמונים צמחיים הגורמים לכך שמסביב לנקבה המייסדת (או לכמה מהן) צומח, במקום עלה, העפץ האופייני, עפץ הקרן, מכונה גם עפץ בננה, בשל דמיונו לפרי.
הכנימות מתרבות בתוך העפץ במהלך כמה דורות של רביית בתולין (רבייה לא מינית, שבה כל הצאצאיות זהות לאם מבחינה גנטית). אם נשבור עפץ סגור, נמצא בתוכו כנימות רבות רוחשות ומכונפות, ואת הפרשותיהן.

צילום: אלברט קשת

העפץ מבשיל בסתיו, באוקטובר, והכנימות המכונפות משתחררות מתוכו. העפץ ה"משומש" מתייבש ומשחיר, והוא יישאר תלוי על הענף גם בעונה הבאה.

הכנימות המכונפות מחפשות מקומות מסתור, שם הן משריצות כנימות לא מכונפות, ואלו חודרות לקרקע ומתמקמות על שורשים של צמחים חד-שנתיים ממשפחת הדגניים. הן מתרבות על השורשים ברביית בתולין כמה דורות נוספים, שבמהלכם נוצרות כנימות לא מכונפות.

לקראת חודש מרץ נוצר דור של כנימות מכונפות. "מכונפות אביב" אלו עפות אל עצי אלה ומשריצות עליהן זכרים ונקבות. לאחר ההזדווגות הנקבות מסתתרות, כל אחת עם ביצה יחידה בגופה, בסדקים בקליפת העץ או מתחת לחזזית – שם הכנימה תמות והביצה שבגופה תחכה שנה, עד האביב הבא.
באביב יבקעו מביצים אלו כנימות לא מכונפות. הן יטפסו אל קודקודי הצמיחה של הענפים, ומחזור חיים חדש יתחיל.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] אלה ארץ-ישראלית– ערגה אלוני באתר צמח השדה

[2] כנימות יוצרות עפצים בעצי האלה – איציק מרטינז

[3] על עפצי האלה בוויקיפדיה

[4] עצי אלה וכנימות העפצים המלוות אותם מותחים את גבול תפוצתם – משה ענבר בכתב העת "כלנית"

[5] מדריך שדה לעפצים של מישור החוף – איגור אמיאץ'