אבקועי זיקיות נצפים בהמוניהם בראשית הסתיו ברחבי הארץ.

בסיור לילי באזור נתניה, נצפו עשרות פרטים של אבקועי זיקית ישנים על צמחי גזר, כפי שניתן לראות בתמונות, וגם על צמחים אחרים.

אבקוע של זיקית מובהקת על גזר קיפח. צילום: דרור בר-ניר

הזיקית הים-תיכונית (Chamaeleo chamaeleon) [1,2] מוכרת גם בשמותיה זיקית מובהקת או זיקית מצויה. היא נפוצה באפריקה, אירופה ואסיה, והיא הנציגה היחידה של משפחת הזיקיתיים (Chamaeleonidae) [3] בישראל.

הזיקיות פעילות יום ויחידאיות. הן מבלות את רוב זמנן על צמחים, ונעזרות בזנבן הארוך לאחיזה ולטיפוס. מזונן העיקרי הוא חרקים ופרוקי רגליים אחרים. הן תופסות את טרפן באמצעות לשונן, שאורכה פי 2-1.5 מאורך הגוף כולו. עיניה של הזיקית ממוקמות בשני צידי ראשה. הזיקית יכולה להפעיל כל עין בנפרד, אך בשעת ציד שתי העיניים משתפות פעולה וממוקדות בטרף הפוטנציאלי [4]. ההבדל בין הזוויגים ניכר בעיקר בבסיס הזנב, שהוא עבה יותר אצל הזכרים.

צבעה של הזיקית משתנה בהתאם לתנאי הסביבה, וצבע כהה עשוי להעיד על עקה (סטרס). כשהזיקית מאוימת היא מנפחת את ריאותיה, מגדילה את עצמה במידה משמעותית ומשמיעה קולות נשיפה במטרה להרתיע טורפים.

לאחר ההזדווגות הנקבה מטילה כמה עשרות ביצים בבור שהיא חופרת בקרקע. לרוב שני ההורים מתים לאחר ההטלה, ושלא כמו במיני זוחלים אחרים, הביצים יבקעו רק בעונה הבאה, כעבור שמונה עד עשרה חודשים. האבקועים עצמאיים מרגע בקיעתם, אך רק מיעוט מהם שורד ומגיע לבגרות. אורכם של הבוגרים מגיע ל-35 ס"מ.

זיקית ים תיכונית בוגרת, מרץ 2010, יער אילנות. צילום: דרור בר-ניר

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] הערך זיקית ים-תיכונית בוויקיפדיה

[2] על זיקית ים תיכונית באתר מוזיאון הטבע שטיינהרדט

[3] הערך זיקיתיים בוויקיפדיה

[4] על ראייה מרחבית – פוסט במדע גדול, בקטנה