בטרשת עורקים נוצרים משקעי שומנים בדופנות כלי הדם ובהם מולקולת כולסטרול הנישאת על גבי מולקולות חלבון. אחד מהמבנים המשולבים האלה הוא כולסטרול LDL, שאנחנו מכנים "הכולסטרול הרע". המחלה מתחילה כאשר המשקעים מצטברים בצורת מבנה המכונה פְּלאק, מעין אזור ממוגן שבו מתאספים השומנים האלה עם תאים של מערכת החיסון שהגיעו כדי לסלק אותם. תאים אלו, הנקראים מקרופאגים, בולעים את ה-LDL. לאורך זמן עם ההצטברות של כולסטרול בתוכם, מתפתחת דלקת וחלקם מתים בדרך שבעצמה מגבירה את התגובה הדלקתית. המקרופאגים הדלקתיים מתמלאים בועיות שומן ומראה שמקנה להם את הכינוי "תאי קצף". ככל שהפלאק מתפתח וגדל כך הוא מצר את כלי הדם, דבר המעמיס על שריר הלב. הפלאק גם עלול להיקרע ולהוביל ליצירת קרישי דם שיגרמו לשבץ או להתקף לב.

בניסוי יצרנו מקרופאגים בצלחת ו"האכלנו" אותם ב-LDL. ה-LDL צבוע בלבן, גרעיני התאים (היכן שנמצא החומר התורשתי שלהם) בסגול, ובטורקיז ובצהוב רואים חלבונים הנמצאים על פני התא ואופייניים למקרופאגים. בתמונה שצולמה כעבור שבוע רואים שה-LDL הצטבר בבועיות (נקודות לבנות, בעיקר בקרבת הגרעינים הסגולים) והמקרופאגים עדיין לא הצליחו לפרק את כולו. אם המקרופאגים ימשיכו להיחשף ל-LDL, הם יבלעו ממנו עוד ועוד עד שימותו ויעודדו היווצרות של דלקת ואת התפתחות הפלאק. בשיטה הזו אנחנו מדמים את היווצרותם של תאי הקצף במעבדה על מנת שנוכל למצוא תרופות שיעזרו להם לפרק את ה-LDL ביעילות.

עריכה: גליה הלוי שדה