נטיעת עצים נתפסת כפתרון ירוק למשבר האקלים, אך האם זה באמת פשוט כל כך? על המורכבות וההשלכות של ייעור שטחי ענק.

נטיעת עצים מוזכרת בשנים האחרונות כפתרון פופולרי למשבר האקלים. מי לא אוהב עצים? הם יפים, מספקים צל, מטהרים את האוויר ואף סופחים פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה כתוצאה מתהליך הפוטוסינתזה. מכיוון שיש קשר הדוק בין עליית רמות הפחמן הדו-חמצני לבין עליית הטמפרטורה של כדור הארץ במאה האחרונה, למה שלא נפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית באמצעות נטיעת עצים? ובכן, מתברר שהמציאות מורכבת הרבה יותר.

בשנת 2019 מחקר שפורסם בכתב העת Science הצית תקווה [1]: החוקרים טענו שנטיעת עצים בשטח בגודלה של סין תוכל להסיר כ-45% מסך פליטות הפחמן הדו-חמצני שמקורו בפעילות אנושית, ואף הוסיפו חישוב של פוטנציאל השטח הזמין לייעור על פני כדור הארץ (ראו תמונה). המאמר זכה לתפוצה רחבה, ובעקבותיו קמו תנועות וארגונים ששמו לעצמם מטרה לטעת טריליון עצים כפתרון אפשרי למיתון עליית רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה [2].

שטח זמין לנטיעת יערות בכדור הארץ, על פי Jean-Francois Bastin et al, 2019.

אולם מחקרים נוספים והבנה מעמיקה יותר של המערכת האקולוגית חשפו מורכבות רבה יותר בנושא נטיעת עצים כפתרון למשבר האקלים. אומנם לעצים יש פוטנציאל משמעותי לספיחת פחמן, אך ישנם אתגרים ומגבלות שצריך להביא בחשבון:

ראשית, נטיעת עצים על כל פיסת אדמה פנויה אינה מעשית. אנחנו זקוקים לקרקע לגידול מזון, לבנייה ולשימושים אחרים. בנוסף, עצים אינם צומחים בן לילה, ובינתיים משבר האקלים ממשיך להחמיר.

אבל זה לא הכול. מחקר נוסף הראה שנטיעת עצים באזורים חשופים משנה את היכולת של פני השטח להחזיר את קרינת השמש. כאשר נוטעים עצים באזור חשוף, במקום שקרינת השמש תוחזר לחלל, היא נבלעת על ידי העצים. כתוצאה מכך כדור הארץ סופג יותר קרינה, אשר בסופו של דבר הופכת לחום. משמעות הדבר היא שנטיעת עצים עלולה למעשה לגרום להתחממות נוספת של כדור הארץ, מה שעלול לקזז עד 30% מהתועלת שבספיחת הפחמן, ויידרשו כמה עשורים עד שהתהליך יהיה יעיל נטו מבחינת קיבוע הפחמן [3, 4].

חשוב לזכור גם שכדי לתפקד עצים זקוקים למים, משאב שצפוי להיעשות נדיר יותר ויותר ככל שכדור הארץ יתחמם. במצבים של מחסור במים פעילות הפוטוסינתזה נפגעת, ויכולות ספיחת הפחמן יורדות. ישנם ממצאים שלפיהם נטיעת יערות באזורים צחיחים יכולה דווקא להוות מקור לפליטה של פחמן, במקום להיות גורם לספיחת הפחמן. הסיבה לכך נעוצה בתהליך הנשימה התאית של הצמחים, שבו נפלט פחמן דו-חמצני. כאשר העץ מקבל תנאי גידול אידיאליים, כמויות הפחמן שהוא מקבע עולות בהרבה על הכמויות הנפלטות. אבל כאשר העץ נמצא בתנאי עקה, למשל יובש, הכמות הנספחת (שמקורה בפוטוסינתזה) יורדת משמעותית, עד כדי כך שבמאזן סופי היא יכולה להתקזז עם הכמות הנפלטת [5].

שיקול נוסף שכדאי להביא בחשבון הוא מהן האלטרנטיבות הקיימות. כמה מחקרים מצביעים על כך ששימוש בקרקע לפאנלים סולאריים עשוי להיות יעיל יותר להגבלה של עליות הטמפרטורה בהשוואה לנטיעת עצים. לדוגמה, מחקר של קבוצת חוקרים ממכון ויצמן מצא שבאזורים צחיחים פאנלים סולאריים יעילים פי מאה מיער בהשפעתם על קיבוע הפחמן (הודות להפחתת פליטות פחמן כתוצאה משימוש בחשמל סולארי) [6].

חשוב לציין שעצים הם חלק חיוני מהמערכת האקולוגית שלנו. כיום יערות סופגים כשליש מפליטות הפחמן של האנושות [7]. הם מספקים בית לבעלי חיים, משפרים את איכות האוויר ועוזרים במניעת סחף קרקע. בערים הם יכולים להפחית את אפקט "אי החום העירוני" ולשפר את בריאות הנפש של התושבים. חשוב לשמר את בית הגידול הייחודי הזה, במיוחד נוכח אובדן שטח היערות כתוצאה משריפות ענק וכריתה מסיבית.

אבל כשמדובר במאבק בשינויי האקלים, עלינו להיות מפוכחים. נטיעת עצים היא כלי אחד (וחשוב) בארגז הכלים שלנו, אבל היא אינה פתרון קסם. אנחנו זקוקים לגישה מקיפה שכוללת הפחתה דרסטית של פליטות גזי החממה, פיתוח טכנולוגיות חדשות לאגירת אנרגיה ולכידת פחמן ושינוי דפוסי הצריכה שלנו.

תובנה נוספת לסיום: בטבע ישנם תהליכים רבים ומורכבים, ולפעמים קשה מאוד להבין כיצד שינוי של אחד המרכיבים יכול להשפיע בטווח הקצר ובטווח הארוך. מה שבטוח, עלינו להמשיך לחקור, לפתח ולהשקיע במגוון רחב של פתרונות אם אנחנו רוצים באמת להתמודד עם האתגר הגדול ביותר של דורנו. אין לנו ברירה.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] המאמר המקורי שחישב את פוטנציאל השטח הזמין לייעור על פני כדור הארץ

[2] דוגמה לארגון שמקדם את נטיעת טריליון העצים במטרה לטפל במשבר האקלים

[3] מאמר בנושא ההשפעות החיוביות והשליליות של יערות בהקשר של קיבוע פחמן לעומת שינוי מאזן הקרינה

[4] מאמר בנושא ההשפעה של נטיעת יערות באזורים צחיחים – הציפיות לעומת התחזיות

[5] מאמר סקירה על פליטות פחמן של יערות בתנאי יובש

[6] מאמר בנושא קיבוע פחמן נטו של פאנלים סולאריים לעומת יערות

[7] יערות סופגים כשליש מפליטות הפחמן של האנושות