קדחת מערב הנילוס בכותרות עכשיו, עם עשרות מאושפזים ואף כמה מקרי תמותה. כיצד המחלה מועברת, למי היא מסוכנת, וכיצד נוכל להקטין את הסיכון להידבק?

קדחת מערב הנילוס היא מחלה נגיפית ידועה המועברת באמצעות יתושים, והשנה היא הופיעה מוקדם מהרגיל. בעדכון האחרון בעת כתיבת מאמר זה פרסם משרד הבריאות כי מתחילת מאי ועד כה אובחנו 153 חולים בקדחת, מרביתם ממרכז הארץ. עשרות מהם אושפזו בבתי חולים, כמה נזקקו להנשמה ושמונה נפטרו [1]. מהי המחלה, והאם ניתן להתגונן מפניה?

כמה דברים שחשוב לדעת על קדחת מערב הנילוס:

הגורם למחלה הוא נגיף מערב הנילוס (West-Nile Virus). הנגיף מדביק בעיקר עופות, אך לעיתים הוא עובר מהן ליונקים. מדובר בנגיף המוכר באזורנו זה עשרות שנים. הנגיף בודד והוגדר באוגנדה בשנות ה-30 של המאה ה-20, מכאן שמו. בארץ הנגיף והמחלה מוכרים מאז שנות ה-50 המוקדמות  [2, 3].

בדומה למחלות רבות, קדחת מערב הנילוס מועברת באמצעות יתושים. יתושות צורכות דם של חולייתנים ומקבלות ממנו חומרים שונים החיוניים לייצור הביצים. על הדרך, היתושה מעבירה בין הפונדקאים שלה גם מחוללי מחלות רבים ומגוונים. המפורסם ביותר הוא הפלסמודיום, אותו טפיל חד-תאי הגורם למחלת המלריה. אבל יתושים מעבירים גם נגיפים הגורמים למחלות כמו זיקה וקדחת צהובה, ואף תולעים מיקרוסקופיות הגורמות לתמותה של חיות משק.

קדחת מערב הנילוס מועברת בעיקר באמצעות יתושים מהסוג כולכית (Culex). שני מינים של כולכית הם המעבירנים (וקטורים) העיקריים של הנגיף בארץ. מין אחד הוא יתוש הבית (Culex pipiens), מין שתפוצתו עולמית [3] והוא המעבירן העיקרי של הנגיף בעולם. המין השני הוא היתוש החד-פסי (יתוש השדה, Culex perexiguus). שני המינים נפוצים במספרים גדולים לפני הקיץ ואחריו, ושניהם חובבים גם דם אנושי וגם דם עופות. בשתי תקופות שנה אלו הם מגיחים בכמויות עצומות מכל מקור מים עומדים שבו התפתחו כזחלים. מיד לאחר ההזדווגות הנקבות מחפשות מקור דם – ומפגישות אותנו עם הנגיף.

מדי שנה מזהים בארץ גל של הקדחת בסוף הקיץ, מספטמבר ועד תחילת התקופה הקרה, בסביבות דצמבר. מאפייני ההתפרצות השנתית קשורים לזמינות של עופות וגם למחזור החיים של שני מיני היתושים המעבירים את הנגיף לבני אדם.

חשוב להדגיש – אדם שנדבק אינו יכול להעביר את המחלה הלאה (dead-end host). הסיבה לכך היא שהעומס הנגיפי המתפתח בנדבקים נמוך מאוד ומשך הזמן שבו הנגיף נמצא בדם הוא קצר, כך שהעברת הנגיף מאדם חזרה ליתוש אינה סבירה [3].

ב-1999 תועדה לראשונה התפרצות הנגיף במדינת ניו יורק בארצות הברית [4]. הנגיף לא היה מוכר בצפון אמריקה עד אז, והוא גרם לעשרות אשפוזים ולתמותה מסיבית של עופות. בעקבות ההתפרצות מומנו עשרות, ואולי אף מאות מחקרים על המחלה. המחקרים הראו, בין השאר, שמדובר בנגיף המתפשט מהר מאוד ושהוא גורם נזק משמעותי [2, 4].

על אף המחקרים הרבים עדיין קשה לחזות את היקף התחלואה השנתי, שכן הוא מושפע מגורמים רבים, דוגמת זמינות מקווי מים עומדים, לחות, טמפרטורה ומשקעים. גם הרקע הרפואי ומאפייני האוכלוסייה הנמצאת באזור שבו הקדחת מתפרצת משפיעים על היקף התחלואה וחומרתה: אנשים מבוגרים, חולי סוכרת, חולים אונקולוגיים ומושתלי איברים מהווים קבוצות סיכון החשופות לתחלואה קשה [5].

רוב הנדבקים, כ-80%, לא יפתחו תסמינים כלל. אלו שיפתחו תסמינים, יחושו בהם בדרך כלל ימים אחדים לאחר העקיצה. בחלק קטן מהמקרים, פחות מאחוז, יופיעו סיבוכים נדירים של המחלה, כגון דלקת קרום המוח, דלקת המוח וחולשת גפיים. סיבוכים מסכני חיים אלו עלולים לגרום לפגיעה ארוכת טווח במערכת העצבים, שתדרוש תהליך ממושך של החלמה ושיקום.

לקדחת מערב הנילוס אין חיסון, ולמחלה אין טיפול. הדרך העיקרית להתגונן מפניה היא באמצעות מניעת עקיצות. ברמה הארצית או האזורית מדובר בטיפול במקווי מים עומדים, איתור מוקדי תחלואה וביצוע פעולות הדברה. וברמה האישית נוכל להתגונן בעזרת תכשירים דוחי יתושים ואמצעים להרחקת יתושים, בעיקר בשעות הפעילות של היתושים – שעות בין הערביים והחשכה. כמובן, חשוב גם לדאוג לייבוש מקווי מים עומדים במרחב הביתי (למשל דליים מלאים במי מזגנים, תחתיות של עציצים וכדומה).

אומנם עד כה אין טיפול למחלה, אך יש מקום לאופטימיות זהירה: בשל גל התחלואה החריג הוחלט על התחלת מחקר קליני חדש בבית החולים איכילוב, בתרופה הנקראת אינטרפרון. אינטרפרונים הם חלבונים המופרשים מתאי הגוף ומהווים חלק ממערכת הבקרה על מערכת החיסון. לצוותים הרפואיים ניסיון בשימוש באינטרפרונים שונים לטיפול במחלות אחרות כגון דלקת נגיפית של הכבד, טרשת נפוצה ואף קורונה [6].

קדחת מערב הנילוס אינה מדאיגה עבור מרבית האוכלוסייה, ובאמצעות טיפול סביבתי נכון אפשר להפחית במידה משמעותית את מקרי ההדבקה ולהגן על הפגיעים שבינינו. נותר לקוות כי גל התחלואה ייעצר בקרוב, ובינתיים – הישארו מוגנים ושמרו על עצמכם.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] משרד הבריאות מעדכן כי בימים האחרונים אובחנו מספר חולים בקדחת הנילוס המערבי

[2] מאמר סקירה על הנגיף

[3] סקירה נוספת שמתמקדת באינטראקציה בין הנגיף ליתושות שמעבירות אותו

[4] מאמר על ההתפרצות בארה"ב

[5] קדחת מערב הנילוס, משרד הבריאות

[6] בבית החולים איכילוב התחילו לטפל בחולי קדחת מערב הנילוס בתרופה ניסיונית