המונח ירח-על משמש לתיאור ירח מלא כאשר הוא נראה בעינינו גדול מהרגיל. יש המייחסים זאת לקרבתו היחסית לכדור הארץ, שהרי מסלולו אליפטי ומרחקו משתנה בין 363,000 ל-405,700 קילומטרים. הירח אכן נראה מעט גדול יותר כאשר הוא קרוב יותר, אך לא גדול כמו בתופעה המדוברת.

ירח-על, או סופרמון, הוא מונח שמגיע מתחום האסטרולוגיה ומכונה פריגיאה-סיזיגיות. פריגיאה משמעה קרבה, וסיזיגיות משמעה שהירח, השמש וכדור הארץ נמצאים על אותו הקו (וזה לא נכון, אחרת היינו מקבלים ליקוי לבנה תמידי). בואו נסביר מה קורה פה באמת:

ישנה תופעה שבה הירח אכן נראה גדול בזמן זריחתו בסמוך לאופק. ממה זה נובע? מדובר רק באשלייה אופטית בעיני האדם, הנובעת מקרבתו של הירח לעצמים ארציים. במצב זה המוח שלנו משווה את גודל הירח לגדלים המוכרים לנו - כגון עצים, בניינים ועוד. היות שאנחנו יודעים את גודלם האמיתי של בניינים למשל, גם כאשר הם רחוקים ונראים קטנים, אנחנו תופסים את הירח שלידם (ונראה גדול מהם) כגדול יותר מהם באופן יחסי. כאשר הירח ממשיך בתנועתו גבוה מספיק בשמיים - האשלייה נעלמת והוא "חוזר" לגודלו המקורי, כלומר למראית עין. תופעה זו מתרחשת אחת לחודש כאשר הירח מלא וללא קשר לקרבתו של הירח לכדור הארץ.

לא מאמינים לנו? נסו להפריך את האשליה: 

דרך אחת היא לכסות את הירח עם האגודל בזריחתו ולחזור על הפעולה כאשר הוא גבוה בשמיים.

דרך נוספת - מעניינת ומהירה יותר: בפעם הבאה שהירח המלא יזרח וייראה גדול מאוד, פשוט הפנו אליו את הגב, התכופפו ונסו להביט בו מבין הרגליים - הפוך.

במצב זה העצמים הארציים הפוכים ונראים שונים. זה גורם לנו לתפוס אותם אחרת, ואז אשליית הירח הגדול נעלמת.

נסו וספרו לנו על החוויה.

צילום: שגב מוזס

עריכה: שיר רוזנבלום-מן