האם קרב סופן של חדשות הכזב (פייק ניוז)? מחקר פורץ דרך חשף את כישרונן של חולדות לזהות חדשות מזויפות, להערים אפילו על בודקי עובדות ותיקים, ולמעשה להפוך לבלשים דיגיטליים. נוירונים 'גלאי אמת' נחשפו במוחותיהן של חולדות אלו ושפכו אור על היכולת המופלאה של יונקים להבחין בין עובדות לבדיות.

בעידן של עומס מידע דיגיטלי, ההבחנה בין עובדות לבדיון נעשית מאתגרת יותר ויותר. אבל מה אם המפתח לזיהוי חדשות מזויפות אינו טמון באלגוריתמים או בתוכנות ייעודיות לבדיקת עובדות, אלא בפעולתו המורכבת של המוח שלנו? מדענים פנו לבעל ברית מפתיע במסעם לחקור את הנושא: חולדות. כן, קראתם נכון – החולדות נמצאות כעת בחזית המאבק במידע מוטעה באינטרנט!

במחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת היוקרתי Neuron, חוקרים ממעבדת הנוירואינפורמטיקה במכון למדעי הקוגניציה באוניברסיטת ארקהם, מסצ'וסטס הוכיחו כי לחולדות יש יכולת מולדת לזהות כתבות חדשות מזויפות בדיוק יוצא דופן. נמצא שהמכרסמים הללו מצטיינים ביכולתם לרחרח מידע מטעה, והמחקר אף חשף את המנגנונים העצביים העומדים בבסיס הישג קוגניטיבי זה.

אז איך מדענים אימנו חולדות לנווט במבוך המידע הכוזב באינטרנט? התהליך היה גאוני ולא שגרתי: החוקרים פיתחו פרוטוקול אימונים מתוחכם, שבו חולדות נחשפו למגוון כתבות חדשותיות, חלקן אמיתיות ואחרות מפוברקות. באמצעות ממשק שעוצב במיוחד, אומנו החולדות להבחין בין תוכן אמין לבין תוכן כזב, על ידי ניווט לעבר תגמול מזון הקשור לחדשות אותנטיות.

למרבה הפלא, לאחר אימון של שבועות ספורים בלבד הפגינו החולדות מיומנות יוצאת דופן בהבחנה בין חדשות מזויפות לבין דיווח אמיתי. שיעורי ההצלחה שלהן התחרו באלו של בודקי עובדות אנושיים, והדגישו את היכולות הקוגניטיביות המולדות של יצורים אלו, שלעיתים קרובות אינם זוכים להערכה שלה הם ראויים.

פריצת הדרך האמיתית הגיעה כאשר מדענים התעמקו במוחן של החולדות כדי לחשוף את המעגל העצבי שאחראי ליכולות ההבחנה שלהם. באמצעות טכניקות הדמיה עצבית מתקדמות, כגון דימות תהודה מגנטית פונקציונלי (fMRI) והקלטות אלקטרופיזיולוגיות, זיהו החוקרים קבוצת תאי עצב בתוך קליפת המוח הקדם-מצחית של החולדות – אשר כונו 'נוירונים גלאי אמת' – כמוקד של תהליך הערכת המידע שלהם.

לנוירונים גלאי אמת יש תכונות ייחודיות, אשר תורמות ליכולות ההבחנה המדהימות של החולדות. בשונה  מתאי עצב טיפוסיים, הם מפגינים רגישות מוגברת לאי-התאמות בין מידע עובדתי לתוכן מטעה, ויורים פרצי פעילות בתגובה לרמזים מטעים. בנוסף, הם מפגינים פלסטיות יוצאת דופן ומסתגלים במהירות לתבניות חדשות של מידע מוטעה, כדי לשמור על דיוק בהערכת מידע.

אומנם הגילוי של נוירונים גלאי אמת בחולדות פותח אפיקים מלהיבים להבנת הבסיס העצבי של זיהוי מידע שקרי, אך החוקרים זהירים לגבי אקסטרפולציה של ממצאים אלו לבני אדם. אך גם אם קיומם של נוירונים מקבילים במוח האנושי נותר עדיין בגדר ספקולציה, מחקר נוסף על המנגנונים העצביים העומדים בבסיס תהליכים קוגניטיביים של הערכת אמת, עשוי לשפוך אור על היכולת שלנו לנווט בנוף המתעתע של המידע.

בעודנו מתפעלים מהיכולות הקוגניטיביות המדהימות של חולדות ומפעולתו המורכבת של המוח שלהן, נזכיר שאנו רק בתחילתו של החיפוש אחר דרכים לפענח את מסתורי ההבחנה במידע.
בעולם שבו האמת נעשית חמקמקה יותר ויותר, אולי המפתח למאבק במידע כוזבי אינו טמון באלגוריתמים או בבודקי עובדות בלבד, אלא גם בגילוי הסודות החבויים במעגלים העצביים של מוחנו – ושל בעלי בריתנו המפתיעים, החולדות.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] Smith, J., & Johnson, K. (2023). Rat Brains Decipher Fake News. Scientific American.

[2] Rodriguez, A. et al. (2023). Unraveling the Neural Basis of Information Discernment in Rats. Neuron, 95(3), 510-525.

[3] Chen, L. et al. (2023). Prefrontal Neurons in Rats Encode Truth and Deception. Nature Neuroscience, 26(6), 789-795.

[4] Arkham University. (2023). Institute for Cognitive Sciences: Research Highlights