ערב יורד על יער גשם טיפוסי בצפון קולומביה. קופי לילה קולומביאנים מנשנשים פירות על העצים להנאתם, וקבוצת קפיברות מלחכות עשב בשלווה. לפתע משהו גדול וכבד מדדה לכיוון נהר המגדלנה מתוך הצמחייה, צולל בפראות אל תוך המים, ומתיז לכל עבר. הקפיברות בורחות כל עוד נפשן בן, ואילו הקופים מגרדים בראשם בפליאה. דורות של בעלי חיים באזור זה – לא ראו דבר כזה. זהו סיפורם של היפופוטמי הקוקאין של קולומביה.

ככל הידוע, היפופוטמים (Hippopotamus amphibius) לא עושים קוקאין, אם כי בקולומביה – אין לדעת. הם קרויים היפופוטמי הקוקאין, משום שמי שהבריח אותם לקולומביה בשנות ה־70 וה־80 היה לא אחר ממלך קרטל הקוקאין - פבלו אסקובר. הם ככל הנראה הוברחו באמצעות אותם מטוסים ששימשו להברחת סמים. אסקובר החזיק באופן לא חוקי כ־200 בעלי חיים באחוזתו שבקולומביה, וביניהם ככל הנראה גם פילים, קרנפים, זברות וג'ירפות.

לאחר שאסקובר חוסל הועברו חלק מבעלי החיים לגני חיות ומקלטים שונים. אך כמו נתינים רבים שחיו תחת דיקטטור – ההיפופוטמים, לעומת זאת, נמלטו: שלוש נקבות וזכר "בר־מזל" אחד נמלטו ומצאו מקלט בנהר המגדלנה שזורם בקרבת האחוזה.

אך אין צורך לרחם על הפליטים. לפי קצב הרבייה שהתפרסם ממש לאחרונה, כנראה שהרביעיה הייתה כבר עסוקה מאוד עוד בדרך אל הנהר.

אז מה הבעיה? למי אכפת מה היפופוטמים עושים ב"מיטה" ובאיזו תדירות? הרי בסך הכל מדובר בבעל חיים צמחוני ושליו, בעל הבעה תמוהה מתמדת. אז לא:

היפופוטמים הם בעלי חיים טריטוריאליים ותוקפניים ביותר. בואו נגיד ככה, במקומות מסוימים המטרה החביבה על היפופוטם תוקפן – היא תנין היאור (!), שהוא אויב מר החי והמתחרה גם הוא על מקורות מים באפריקה, ונוסף לכך נוטה לזלול גורי היפופוטמים לארוחת צהריים. היפופוטמים לעיתים תוקפים גם בני אדם שנכנסים לטריטוריה שלהם. בעיקר אם מטרידים אותם, אבל לא רק. היפופוטמים נצפו הופכים סירות ועליהן בני אדם, ייתכן משום שהם טועים לחשוב שהסירות הן תנינים. בנהר המגדלנה בקולומביה כבר היו עימותים עם דייגים מקומיים שכל פרנסתם תלויה בנהר. בנוסף עימותים רבים עם בני אדם באפריקה מתרחשים כאשר היפופוטמים פולשים לשדות חקלאיים וזוללים את היבול.

אזור התפוצה הטבעי של ההיפופוטם הוא באפריקה. בקולומביה, לעומת זאת, - ההיפופוטם הוא בגדר מין פולש. מינים פולשים הם אורגניזמים שונים אשר בסיוע ישיר או עקיף של האדם הגיעו לאזור חדש בעולם שאינו טבעי להם, והצליחו לשגשג בו. מכיוון שהאיזון האקולוגי שנבנה באזור לאורך מאות־אלפי שנים מופר – יש סיכוי ששגשוג המין הפולש יזיק בדרכים שונות לסביבה זו ולאורגניזמים שחיים בה. למעשה, אסקובר העביר באופן ישיר אל קולומביה גרעין רבייה של מין פולש מסוכן. באקלים כל כך שונה – ללא אויבים טבעיים וללא בצורות, למשל, שמתרחשות באפריקה באופן טבעי – אוכלוסיית ההיפופוטמים בקולומביה הלכה וגדלה. כבר כיום, בשל גודלם ואהבתם למקורות מים וביצות, ההיפופוטמים מרחיבים או משנים את השטח וכך משנים את משטר הזרימה של נהר המגדלנה, דבר שלא היה קורה באופן טבעי, אילולא נחתו שם היפופוטמים.

הסקר האחרון, שנערך ב־2021–2022, הצביע על קיומם של 181–215 היפופוטמים, כולם צאצאים של הרביעייה השובבה. כל אחד מאלה שוקל 1–3.5 טון. עכשיו עשו את החשבון כמה "כבד" המחיר שנהר המגדלנה וסביבתו נאלצים לשלם. לא זאת בלבד שההיפופוטמים מתרבים, הם גם מתרבים מהר. הסקר, שהוא הנרחב ביותר שנעשה עד כה, ושכלל שימוש בכוח אדם רגלי וכוח אדם שהתנייע בכלי רכב ובסירות, איתור באמצעות רחפנים, וכן שימוש בשיטות מעקב נוספות – העלה כי כ־37% מההיפופוטמים הם צעירים, נתון הגבוה מזה שבבתי הגידול הטבעיים של ההיפופוטמים באפריקה. החוקרים והחוקרות משערים כי כתוצאה מהתנאים האידיאליים שהם מוצאים בנהר המגדלנה, להיפופוטמים הצלחה רבייתית כללית גבוהה יותר [1,2]. הבטוח הוא שמחקר נוסף נדרש.

אם חשבתם שהכינוי שלהם מוזר, חכו שתשמעו מהו הגורם לעיקר ההרס האקולוגי שמטילים על הסביבה היפופוטמי הקוקאין: הצואה שלהם. היפופוטם בוגר יחיד מעביר בשנה אחת כ־750 ק"ג של מסה יבשה אל תוך המערכת האקווטית. או בלשון העם: הוא אוכל מלא חומר צמחי ביבשה ומחרבן המון בנהר. הפעולה הבסיסית ויומיומית הזו של היפופוטמים עלולה להוריד משמעותית את רמות החמצן במים וכן להעכיר אותם, וכך להשפיע לרעה על בעלי החיים המקומיים בנהר, ובייחוד באזורים בנהר שבהם חיים היפופוטמים רבים [3].

ההצעה של חוקרים ושומרי סביבה לקטול את ההיפופוטמים הפולשים על מנת להציל ולייצב את הסביבה העדינה באזור עשתה רעש גדול בתקשורת, ואנשים רבים התנגדו ל”צער בעלי חיים” שכזה [4] – ושלא בצדק (לדעתנו). הצעה נוספת שהועלתה הייתה לסרס ולעקר את ההיפופוטמים, וכך, עם יכולת רבייה פחותה משמעותית – אוכלוסייתם תדעך באופן טבעי. ועם זאת, סירוס היפופוטמים הוא פעולה מסובכת, שכן האשכים שלהם פנימיים, והעלות הגבוהה לכך כנראה אינה מצדיקה את המאמצים. יש שטוענים שההכנסות מהתיירות שההיפופוטמים כבר הביאו לקולומביה בעקבות הסיפור המפולפל והקשר לפבלו אסקובר (ועוד יביאו בעתיד) יאזנו את ההוצאות על הסירוס והעיקור. כיום עוד אין פתרון ברור ומוסכם, והארגונים הפעילים תלויים בתורמים מארה"ב שמממנים אמצעי מניעת רבייה של היפופוטמים שניתנים בזריקות שנורות מרחוק ברובי חיצים. לצערנו, מחקר מודל שהתפרסם לאחרונה צפה שבשיטה זו יידרשו כ־45 שנים עד להכחדת ההיפופוטמים בקולומביה, והעלויות יעמדו על 850,000 דולר אמריקני לפחות [5] – אך הסביבה הטבעית של נהר המגדלנה בקולומביה זקוקה לפתרון מהיר ויעיל יותר.

מוסר השכל: קודם כל – לעולם אל תשחררו חיות מחמד (ובטח שלא בעלי חיים שמוחזקים באופן בלתי חוקי) לכל אזור פתוח שהוא, ובדגש על אזורים טבעיים. אל תשלו את עצמכם שאתם משחררים לחופשי חיות כלואות ומסכנות. למעשה, לעיתים קרובות מקרים של שחרור מינים זרים על ידי האדם מסתיימים בפלישה עקובה מדם עבור בעלי החיים המקומיים, פלישה שלרוב קשה להכחיד אותה; ראו לדוגמה מה קרה בפלורידה שבארה"ב, בשמורת ה"אוורגליידס" (Everglades) השברירית, כאשר שוחררו בה נחשי פיתון בורמזי [6]. ושנית – אל תעשו קוקאין, יש לזה השלכות. תשאלו את היפופוטמי הקוקאין שסורסו.

עריכה לשונית: יהונתן הופמן.

מקורות והרחבות

[1] על גדילת האוכלוסיה הפולשת של ההיפופוטמים בקולומביה ועל חלון ההזדמנויות הצר לתיקון (1)

[2] על גדילת האוכלוסיה הפולשת של ההיפופוטמים בקולומביה ועל חלון ההזדמנויות הצר לתיקון (2)

[3] סקירה על ההשפעות האקולוגיות והסוציו־אקונומיות של היפופוטמים כמין פולש משמעותי בקולומביה

[4] החשש מפני קבלת העמדה של פעילי זכויות בעלי חיים על ידי הרשויות הקולומביאניות

[5] מחקר שממדל את גדילת אוכלוסיית ההיפופוטמים תוך התחשבות בשינויי האקלים

[6] על פלישת הפיתון הבורמזי לשמורת האוורגליידס בפלורידה