מדי שנה ב-12 במאי מצוין ברחבי העולם יום הסיעוד הבינלאומי. התאריך נקבע ביום הולדתה של האחות פלורנס נייטינגייל (Florence Nightingale). למה דווקא היא? נצא למסע בהיסטוריה, אל שדות הקטל של מלחמת קרים. שם היא הייתה אחות וסטטיסטיקאית פורצת דרך, שחוללה מהפכה בתחום הטיפול הרפואי הודות לסטנדרטים של היגיינה שקבעה ויישמה ולשימוש חדשני בסטטיסטיקה ובאינפוגרפיקה.

מלחמת קרים התרחשה באמצע המאה ה-19, בשנים 1853–1856. הרוב המכריע של קורבנות מלחמה זו מתו לא בידי האויב, אלא מפגעי מזג אוויר, רעב ומחלות [1]. מי שאיתרע מזלו ונפצע, היה בסיכון גבוה במיוחד למות בשל תנאי ההיגיינה הירודים במרפאות הצבאיות. חיילים פצועים לא נוקו, נשארו לבושים במדיהם ושכבו בצפיפות איומה בתוך טינופת וביוב. לדוגמה, 80% ממקרי המוות בקרב חיל המשלוח הבריטי היו תוצאה של מחלות זיהומיות כגון כולרה, דיזנטריה ועוד.

אך הייתה תקווה: בין הפצועים הסתובבה ״הגברת עם העששית״, האחות פלורנס נייטינגייל. היא הגיעה לאזור הלחימה בשנת 1854, בראש משלחת של 38 אחיות מתנדבות שהכשירה בעצמה. הן הגיעו לבית החולים סקוטרי, ששיעור התמותה בו עלה על 42%. ראשית היא שיפרה את רמת התברואה: בהוראתה התחילו לרחוץ את החולים והפצועים ולספק להם בגדים נקיים, מגבות, מזון מתאים ומים ראויים לשתייה [2]. לאחר ביצוע השינויים פחתה התמותה ממחלות זיהומיות, וכתוצאה מכך שיעור התמותה הכולל בבית החולים ירד ל-2% – בתוך תקופה של ארבעה חודשים בלבד! במקביל לשיפור התברואה אספה נייטינגייל נתונים על שיעורי התמותה והתחלואה, ולמעשה הייתה חלוצה בסיעוד מבוסס ראיות [3].

אבל היא הייתה צריכה גם להעביר את המידע והידע שצברה הלאה, למקבלי ההחלטות, שקיבלו את אובדנם של החיילים הפשוטים כרע הכרחי. הם האמינו בטעות שהגורמים למחלות מידבקות הם תנאי מציאות בלתי נמנעים  – מזג אוויר, תזונה גרועה ותנאי עבודה קשים. איך היא תצליח לשכנע אותם, בהתחשב בכך שלחלקם אין כל רקע והבנה בסטטיסטיקה?

אחד האתגרים בקבלת החלטות, ובתחום הבריאות בפרט, הוא ביסוס מידע: איסוף נכון של נתונים, ניתוח סטטיסטי שלהם והצגתם בבהירות. נייטינגייל אספה נתונים על שיעורי תמותה, מצב החולים ונוהלי התברואה בתקופה שבה היו בטיפול. היא ידעה שהצגה בטבלה או ברשימה לא תעביר את המסר, שכן מעטים האנשים שקוראים באמת טבלאות נתונים. כדי לעורר תשומת לב ולהעביר את המסר בפשטות, היא פיתחה אמצעים גרפיים להצגת הנתונים הסטטיסטיים, מה שמכונה כיום אינפוגרפיקה. בנוסף, היא הציגה השוואות קלות להבנה.

אחת התרומות הבולטות ביותר של נייטינגייל הייתה פיתוח "דיאגרמת אזור הקוטב" (Polar area diagram – תמונה 1), שבה השתמשה כדי כדי להבליט את מקרי המוות המיותרים שנגרמו מתנאים לא היגייניים. הדיאגרמה מציגה בצורה ברורה את גורמי התמותה בקרב חיילים במהלך מלחמת קרים, כולל מידע על בתי חולים, מרחק מהמרכז ומספר חולים – כל זה משולב בצורה גרפית נוחה להבנה על גבי תרשים עוגה משוכלל אחד.

תמונה 1: תרשים עוגה מתוחכם המציג את שיעורי התמותה בצבא במזרח. ניתן לראות נתונים רבים על גבי תרשים אחד בצורה ברורה. מקור: ויקיפדיה 

התרשים משמש להצגה כמותית של תופעות, למשל מספר מקרי מוות לפי חודש. כדי להציג את מספר המתים בכל חודש בשנה, נבנה 12 גזרות בנות 30 מעלות, שרדיוס כל אחת מהן פרופורציוני לשורש הריבועי של מספר המתים בחודש, כך ששטחו של מגזר מייצג את מספר המתים בחודש מסוים. היתרון של התרשים הוא שאפשר להציג על גביו נתונים נוספים, כגון סיבת המוות. נייטינגייל עשתה זאת: האזורים הכחולים הנמדדים ממרכז העיגול מייצגים מקרי מוות ממחלות שניתן למנוע (מחלות זיהומיות), האזורים האדומים מייצגים את מקרי המוות מפציעה, והשחורים את מקרי המוות מכל הסיבות האחרות. כלומר, ניתן לבצע השוואות מרובות על גבי דיאגרמה אחת.

על ידי הצגת הנתונים בפורמט חזותי ונגיש זה, פלורנס נייטינגייל הצליחה להעביר מידע מורכב לקובעי מדיניות ולציבור: בשנת 1854 ובתחילת 1855 היה מספר מקרי המוות ממחלות הניתנות למניעה גבוה במידה ניכרת ממספר מקרי המוות בקרב, ואפשר להבחין כי השינויים שהיא ביצעה הביאו לצמצום ניכר של מספר מקרי המוות ממחלות זיהומיות. בעזרת התרשים היא הצליחה לשכנע את מקבלי ההחלטות שצפיפות, תזונה לקויה, עייפות, לכלוך ותנאי אוורור ירודים מזיקים לפצועים. (מפתיע, אבל מתברר שבאמצע המאה ה-19 אנשים הופתעו לגלות ששתיית מי ביוב מזיקה לפצועים ולחולים [4].) האינפוגרפיקה שהציגה נייטינגייל נחשבת עד היום לאחת המשפיעות ביותר בכל הזמנים [5]. בהמשך, יישום השיטות של נייטינגייל בהודו צמצם תמותת חיילים מ-69 ל-18 מתים לאלף [6].

דוגמה נוספת להשפעתה של נייטינגייל: היא הציגה נתונים שהראו כי בעתות שלום חיילים שחיו בצריפים צבאיים מתו בשיעורים גבוהים יותר מגברים בני גילם שחיו בסביבה אזרחית (תמונה 2).  בעקבות זאת בוצעו שינויים שהתמקדו בבנייה סניטרית, החלת סטנדרטים בריאותיים, הקמת בית ספר לרפואה צבאית ואיסוף סטטיסטיקה רפואית–צבאית. צעדים אלו הובילו לירידה בתמותת חיילים ממחלות בנות מניעה לשיעור נמוך מזה שבאוכלוסיה האזרחית.

תמונה 2: השוואה בין תמותת חיילים לתמותת אזרחים. מקור: Wellcome Collection; UCLA Library Special Collections, History & Special Collections for the Sciences; Internet Archive archive.org/details/b21365210

עבודתה פורצת הדרך של נייטינגייל בסטטיסטיקה ובאינפוגרפיקה הניחה את התשתית לטיפול רפואי מבוסס ראיות ושימשה דוגמה לדורות הבאים של אנשי מקצוע בתחום הבריאות. בזכות תרומתה בתחום הסטטיסטיקה הרפואית היא הייתה לאישה הראשונה שנבחרה אי פעם לחברה הסטטיסטית הבריטית המלכותית. קארל פירסון, מתמטיקאי וביוסטטיסטיקאי אנגלי שנחשב למייסד תחום הסטטיסטיקה המתמטית, ראה בה נביאה של פיתוח הסטטיסטיקה היישומית [7].

בנוסף לתרומה המתמטית, פלורנס נייטינגייל חוללה שינוי עצום בהניחה את היסודות למקצוע הסיעוד המודרני. ב-1860 היא ייסדה בבית החולים סנט תומאס שבלונדון את בית הספר המודרני לסיעוד הראשון בעולם (עד אז טיפלו בחולים נזירות מן הכנסייה הנוצרית). בית הספר סיפק הכשרה פורמלית לאחיות, עזר לשפר את מעמדן והעלה את הסטנדרטים של הטיפול בחולים ושל התברואה בבתי חולים. במשך הזמן נעשו השיטות שהנהיגה נייטינגייל מקובלות בכל העולם. כהוקרה על תרומתה נקבע יום הסיעוד הבינלאומי ביום הולדתה, ושבועת האחיות, בתי חולים ואף אסטרואיד נקראים על שמה.

הרפורמות שלמענן נלחמה נייטינגייל עוגנו בחוק בריאות הציבור הבריטי משנת 1875. החקיקה קבעה דרישות לביוב, מים זורמים נקיים וחוקי בנייה מוסדרים. יש המייחסים לחקיקה זו, בצד פיתוחם של חיסונים ודשן כימי, את הכפלתה של תוחלת החיים הממוצעת של האדם במהלך העשורים שלאחר מכן.

הפוסט מוקדש בהערכה רבה לכל האחיות והאחים בעבר, בהווה ובעתיד.

תמונת הנושא: מירי אורנשטיין באמצעות Midjourney
עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] מלחמת קרים

[2] על פעילותה של פלורנס נייטינגייל בחזית מלחמת קרים

[3] סיעוד מבוסס ראיות

[4] פרקים בתולדות הרפואה הצבאית. ערן דולב, ספריית האוניברבסיטה המשודרת, משרד הביטחון – הוצאה לאור, 2001.

[5] אינפוגרפיקות משפיעות בהיסטוריה

[6] על צמצום התמותה של חיילים בהודו: Cohen, I. Bernard (March 1984). "Florence Nightingale". Scientific American. 250 (3): 128–137.

[7] הציטוט של קארל פירסון

על פלורנס נייטינגייל:
https://en.wikipedia.org/wiki/Florence_Nightingale
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22051764/