פרפרים הם בין החרקים האהובים עלינו! יפים ועדינים, הם פעמים רבות מסמלים אביב, אור, אושר וצבעוניות. מדענים ומדעניות הסתקרנו בנוגע לפרפרים וחקרו אותם במשך שנים רבות, ובכל זאת – ההיסטוריה האבולוציונית של הפרפרים, והמניעים להיווצרות מגוון מינים עשיר כל כך של אלה, לא היו ברורים עד כה.

הכול התחיל משושלת של עשים שחרגו ממנהגם והפכו לפעילי יום. זה קרה כנראה משום שעשים אלו החלו להיזון מצוף של פרחים של צמחים חדשים באזור המחיה שלהם, ופרחים אלה היו זמינים ביום. ככל הנראה, כל הפרפרים המוכרים לנו כיום – כ־19 אלף מינים! – התפתחו מתוך שושלת העשים הבוגדנית הזו [1].

מחקר חדש שופך אור בנוגע לשבטי הפרפרים בעולם, מקורם, כיצד הם מקורבים זה לזה, כיצד נפוצו בעולמנו, ומה האוכל החביב עליהם. המחקר, שארך כמעט עשור, ייחודי מאוד בסדר הגודל שלו: דוגמאות של פרפרים נאספו מ־90 מדינות ומתוך 28 אוספי מוזאונים. כמעט 90 חוקרים וחוקרות, מ־6 יבשות שונות, ריצפו 391 גנים של קרוב ל־2300 מיני פרפרים, מדְגָּם שמכסה למעשה כ־92% מכלל סוגי הפרפרים שתוארו בעולם [2]!

ניתוח מעמיק העלה כי הפרפרים הופיעו בעולמנו לפני כ־100 מיליון שנים, וכי כולם, מלבד משפחה אחת של פרפרים – שרדו את האירוע שהביא להכחדת הדינוזאורים לפני כ־65 מיליון שנים. מרשים בשביל חרקים כה עדינים, לא?

מקור הפרפרים הוא ככל הנראה בצפון או מרכז אמריקה, ולא באסיה או אירופה כפי שחשבו בעבר, ומשם הם נפוצו בעולם. הצמחים הפונדקאים הראשונים של זחלי הפרפרים היו ככל הנראה בני משפחת הקטניות (משפחה שכוללת שעועית, פולי סויה ואפונה, למשל). כיום כמעט שני שליש ממיני הפרפרים הם אכלנים בררניים מאוד, וניזונים אך ורק ממשפחה ספציפית של צמחים. מידע זה מצביע על הקשר האבולוציוני ההדוק בין פרחים ופרפרים! אבל לא הכול צוף. המחקר העלה גם כן כי האופן שבו אנו ממיינים את מיני הפרפרים לא תואם את הקרבה הגנטית שלהם במקרים מסוימים, ולכן 36 (!) שבטים של פרפרים זקוקים לארגון והגדרה מחודשים.

חשוב שנבין את ההיסטוריה האבולוציונית והקשרים הגנטיים של הפרפרים, משום שהבנה טובה יותר של מקורותיהם עשויה לעזור לנו לשמר אותם. פרפרים תורמים תרומה משמעותית להאבקה של צמחים בבית הגידול שלהם והם משמשים מקור מזון חשוב לבעלי חיים רבים, כגון ציפורים. סיבה חשובה נוספת לשמר אותם היא שהנוכחות של חלקם היא סמן לבריאות הסביבה. מה זה אומר? אם רואים פרפרים ממינים מסוימים באזור הגידול הטבעי שלהם – כנראה האיזון האקולוגי באזור זה הוא טוב. אם לא רואים את הפרפרים המסוימים הללו – זו כבר סיבה לדאגה.

לסיום, בפרפרים ובחרקים רבים נוספים ניכרת כיום ירידה מדאיגה במגוון ובשפע המינים. בין הסיבות העיקריות לכך – הרס בתי הגידול שלהם עקב פעילות האדם. לכן, אנו זקוקים למחקרים בסדר גודל ייחודי, כמו הנ"ל, שיתמקדו בסדרות נוספות של חרקים. מי מתנדב/ת לעשור הקרוב?

עריכה: יהונתן הופמן.

מקורות והרחבות

[1] מאמר קודם על התפתחות הפרפרים משושלת אחת של עשים

[2] המאמר המקורי שעליו הכתבה מבוססת

לקריאה נוספת

תזכורת כיצד כלל האורגניזמים (וביניהם כמובן הפרפרים) ממוינים מבחינה מדעית לקבוצות ולתת־קבוצות: הקבוצות הנזכרות בכתבה, מהרמה הנמוכה ביותר ועד הגבוהה ביותר, הן אלה: מין, סוג, משפחה, על־משפחה (שנקראת לפעמים – "שבט"), וסדרה. דוגמה להבהרה: במחקר נאספו כמעט 2,300 מינים מתוך כ־19 אלף מינים מוכרים של פרפרים, אבל מבחינת מספר הסוגים (כלומר קבוצות המינים) שנאספו – המחקר כיסה כ־92%. ראו את כתבתו של אלכס סלבנקו על מיון מדעי של אורגניזמים.