לאחרונה, כמו בכל שנה ב-20 במאי, ציינו את יום הדבורים העולמי. הפתעה - הפעם לא נספר לכם על דבורת הדבש, אם כי כבודה במקומה מונח. בייחוד אם מונח שם גם דבש. במקום זאת נספר לכם על דבורי הבר בישראל, כי הן הדבורים שבאמת צריכות את עזרתנו.
דבורת הדבש, שאינה מקומית בישראל ומנוהלת כמעט אך ורק בידי האדם, למעשה תורמת לדחיקתן של דבורי הבר וכתוצאה מכך אוכלוסיותיהן הולכות ומתדרדרות [1 ,2]. דבורי הדבש הן לא הסיבה היחידה להתדרדרות, אך הן אכלניות מאוד לא בררניות (ג'נרליסטיות בשפה אקולוגית), והן יאספו צוף ואבקה ממגוון רחב של פרחים. לעומת זאת, דבורי בר רבות הן אכלניות בררניות מאוד, ואם דבורת דבש כבר ביקרה בפרח האהוב עליהן, דבורת הבר הפסידה בתחרות. התוצאה היא שקשה לה יותר להיזון, להתקיים ולהתרבות. איום נוסף הוא האפשרות להידבק במחלות מדבורי דבש ש"תפסו" את הפרחים קודם לכן [3].
הידעתם? בישראל יש יותר מ-1000 מינים של דבורי בר, שזה מספר מכובד ביותר ביחס לשטח הקטנטן של ישראל. כמו כן, בעולם ככלל, רוב הדבורים הן יחידאיות. כלומר הסיפור הזה - עם הכוורת, המלכה והפועלות? זה סיפור יוצא דופן בעולם הדבורים - מעט מאוד מינים של דבורים הם חברתיים מלאים.
מה פירוש יחידאיות? זאת אומרת שדבורי בר רבות חיות לבדן, בניגוד לחיים שיתופיים בכוורות של דבורי הדבש (וגם למשל אצל מינים נוספים של דבורים חסרות עוקץ). לאחר ההזדווגות, הנקבה של דבורי הבר תעדיף למצוא מחילה צרה בעץ, או מתחת לעלים או חומר צמחי אחר. חלקן יחפרו לשם כך באדמה או ינברו בעץ. חלק תטלנה ביצה בעומק המחילה וישאירו לזחל הקטן שיבקע ממנה כדור אבקת פרחים וצוף שאימא אספה, המכיל חלבון עשיר וסוכרים להתפתחות. אם הזחל יצליח, הוא יגדל ויתגלם, ומתוך הגולם תבקע דבורת בר צעירה. ויש לדבורי בר עוד דרכי חיים מעניינות ושונות מהסיפור המוכר על כוורת דבורי הדבש, למשל, חיי טפילות ודרגות שונות של חברתיות.
אז איך אנחנו יכולים לעזור לדבורי הבר? פשוט על ידי הגדלת מגוון הצמחים המקומיים ומספרם - לגדל צמחים בעלי פרחים האהובים על דבורי בר ולאפשר לדבורים גישה טובה יותר אליהם. העדיפו צמחים ארץ-ישראליים ושתלו אותם בגינה או במרפסת, או בכל מקום פתוח שיש לדבורי הבר גישה אליו.
אילו צמחים כדאי לשתול? הינה עצתו של ד"ר גידי פיזנטי, אוצר אוסף הדבוראים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב: משפחות הצמחים שהכי חשובות לדבורים הן צמחים מצליבים, מורכבים, סוככיים, שפתניים, זיפניים ושלמוניים. צמחי תבלין ממשפחת השפתניים, מקומיים או תרבותיים, הם מושכים במיוחד, למשל ריחן מג'יק מאונטיין (Magic Mountain basil). לנוחיותכם, הרכבנו גינה קטנה עם צמחים מקומיים מתוך המשפחות שהציע ד"ר פיזנטי.
משפחות הצמחים והמלצות למינים מתוכן [מתוך אתר צמח השדה, מקור 5]:
מצליבים: כרוב, מנתור, סלסלי כסף
מורכבים: חורשף (ארטישוק), אכילאה, חמנית, סביון, חרצית
סוככיים: גזר, כוסברה, שמיר, פטרוזיליה
שפתניים: אזוב מצוי (זעתר), ריחן, מרווה
זיפניים: עכנאי הדור, עוקץ עקרב
רק כדי לחדד - כן, גם הוספת צמחים מקומיים האהובים על דבורי בר, במרפסת קטנטנה באמצע תל אביב או בכל סביבה עירונית אחרת - תעזור. אולי זה מפתיע, אך עבור מאביקי בר כמו דבורים, חיפושיות, זבובים ועוד, ערים מודרניות עשויות לשמש מקלט. בהרבה ערים יש גינון מנוהל היטב של מגוון רחב של פרחים במהלך כל השנה. יחד עם מינון נמוך יחסית של חומרי הדברה, שנעשה כמטרה ראשונית לטובת האדם כמובן, מתקבלת סביבה נוחה למאביקי בר, ויעידו על כך מחקרים המוצאים שחלק ממאביקי הבר מצליחים לנצל תנאים מיטביים בערים מודרניות לטובת הישרדותם [1, 4].
אז אנא, עזרו לדבורי הבר לשרוד בעולמנו הקשוח, תיהנו מצמחים מקומיים ומצמחי תבלין טריים, ועל הדרך תשקיפו על מיצג נהדר של דבורי בר חמודות - שיבקרו צמחים לצידכם [להורדת מדריך לזיהוי הדבורים, ראו מקור 6]. אם אתם פוחדים להיעקץ, דעו שלחטוף עקיצה מדבורי בר זה אירוע נדיר מאוד. דווקא דבורים חברתיות נוטות לעקוץ הרבה יותר.
שימו לב לתמונות, האם תצליחו לזהות מי באה לבקר?
תודה לד"ר גידי פיזנטי, שאני מציקה לו הרבה לגבי אילו צמחים מקומיים כדאי לשתול כדי למשוך דבורי בר! אז מה אם אני רק רוצה לצלם אותן? זה win-win.
צילומים: עידו הופשטטר סבג, קרולין פרנק
עריכה: גליה הלוי שדה
מקורות:
- מאמר: פעילות של מאביקי בר נמצאה בקשר שלילי עם צפיפות מושבות של דבורי דבש בקונטקסט עירוני
- מאמר: מאמצי שימור של דבורי דבש לא עוזרים לחיות הבר: צפיפות גבוהה של מושבות של דבורי דבש עשויה לפגוע באוכלוסיות של מאביקי בר
- מאמר: העברת מחלות בין דבורי דבש לדבורי בומבוס כאיום על מאביקי בר
- מאמר: גינות עירוניות עם צמחים מקומיים תומכות באוכלוסיות של דבורים לעומת סביבות בעלות משאבים נמוכים
- אתר צמח השדה
- המדריך לדבורי הבר בישראל של החברה להגנת הטבע
לקריאה נוספת:
יום הדבורים העולמי באתר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם