צלמים שואפים תמיד ליצור תמונות שובות לב שמעוררות רגשות ומספרות סיפור. לשם כך הם משתמשים לעיתים קרובות בטכניקות שונות לתמרן את הפרספקטיבה והקומפוזיציה (האומנות של סידור האלמנטים הוויזואליים שבתמונה). בפוסט זה נדבר על אפקט ורטיגו, אפקט הנוצר כאשר הזום והמרחק מהאובייקט משתנים, דבר היוצר תעתועי מרחק בתמונה בווידאו.
בימים אלו מופץ צילום פורטרט של יאיר נתניהו, תיעוד שהפך ויראלי [1]. בצילום זה, כך נטען, חזותו של נתניהו שונה משמעותית מבתמונות עבר שלו שאנו מכירים. מבלי להיכנס לעניינים פוליטיים ולהתייחס לגופו של האדם, נתייחס לאפקט אופטי אשר ייתכן שמסביר את ההבדל הנצפה בין התמונות. אפקט זה מכונה "אפקט ורטיגו".
אפקט ורטיגו, המכונה גם דולי זום, הוא טכניקה המשמשת בצילום ליצירת אפקט מבלבל ודרמטי [2]. הטכניקה מבוססת על הגדלה או צמצום של המיקוד (הזום) של המצלמה (zoom in / zoom out) בזמן שהמצלמה נעה בכיוון ההפוך. התוצאה היא סצנה שבה האובייקט נשאר באותו גודל, אך הרקע נראה כנדחס או מתרחב בדרמטיות.
לדוגמה: אנחנו עומדים במרחק מסוים מדמות ומצלמים אותה בווידאו, והעצמים שברקע מאחוריה נמצאים רחוק יחסית. עכשיו תדמיינו שאנחנו מתרחקים מהדמות אבל לוחצים על הגדלת הזום במצלמה – גודל הדמות ישאר אחיד יחסית, אבל הרקע יהיה קרוב הרבה יותר, וכתוצאה ישתנה היחס בין הדמות לרקע באופן משמעותי מאוד. כך אפשר גם "לשבור" את היחסים בין העצמים, כך שאם בתמונה המקורית ראינו את הדמות מהמותניים ומעלה, כעת נראה אותה רק מהצוואר ומעלה. השטח שתתפוס הדמות מתוך סך כל התמונה יישאר זהה, אבל כעת כל פיקסל מתאר אזור קטן יותר ואפשר לראות פרטים עדינים יותר בדמות. טכניקה זו יעילה במיוחד בהצגת תחושת אי־נוחות, בלבול או עוצמה בתוך הפריים, כאשר מסריטים ברציפות את מהלך התנועה.
אחת הדרכים להשיג אפקט ורטיגו היא התקרבות פיזית לנושא. על ידי התקרבות לנושא התמונה נוכל לשנות את הפרספקטיבה של הצילום, לשנות את הקומפוזיציה [3] וליצור תחושת עומק בתמונה. טכניקה זו מאפשרת לנו להדגיש את פרטי הנושא ולייצר הבעות אינטימיות. האפקט קרוי גם "אפקט היצ'קוק" על שם הבמאי המפורסם, שהשתמש באפקט בסרטו "ורטיגו" [4]. בסרט מופיעה סצינה ובה הגיבור מסתכל מטה בגרם מדרגות. באמצעות שימוש באפקט, אשליה מבהילה של גובה נוצרת[5]. למעשה, האפקט משנה את הקומפוזיציה של התמונה – וזאת באמצעות שינוי היחס בין הנושא שלה ובין הרקע. באמצעות התקרבות נוכל גם לגרום תחושת קִרבה וליצור חיבור חזק יותר בין הנושא לצופה.
במצבים שבהם התקרבות פיזית לנושא התמונה היא מאתגרת, צלמים מסתמכים לרוב על זום אופטי. זום אופטי הוא אפשרות שנמצאת במצלמות ועדשות רבות ומאפשרת הגדלה והתקרבות מבלי להתפשר על איכות התמונה (וזאת בשונה מזום דיגיטלי, שבו אנו מגדילים כל פיקסל ופוגעים בחדות התמונה). זום אופטי מתאים את אורך המוקד של העדשה ומקרב את הנושא של התמונה מבחינה אופטית (לעומת זום דיגטלי בו קירוב הנושא מתבצע דיגיטלית). בנוסף, בניגוד לזום דיגיטלי, שחותך ומגדיל חלק מהתמונה, זום אופטי שומר על בהירות התמונה ופירוט וכמו כן על דיוק הפרטים העדינים שבה [6]. ובכל זאת, אומנם זום אופטי מאפשר לנו ללכוד נושאים מרוחקים ביעילות, אך ככל שאנו מתקרבים באמצעים אופטיים, הפרספקטיבה ותחושת העומק עשויות להתרדד בהשוואה להתקרבות פיזית לנושא.
דיברנו על אשליה אופטית המאפשרת לנו לתפוס בצורה שונה עצמים בתמונה, שנקראת אפקט ורטיגו. האפקט מאפשר לבצע תעתועי ראייה בסרטים וייתכן אפילו שאפשר להשתמש בעקרונותיו כדי לייפות פורטרטים באינסטגרם. אפקט ורטיגו הוא טכניקה רבת־עוצמה שיכולה להוסיף עומק ודרמה לצילומים שלנו. הבנת החוזקות והמגבלות של האפקט תאפשר לנו לבחור את הגישה המתאימה ביותר לצילום תמונות מושכות שמערבות את הצופים ומושכות אותם. אתם מוזמנים לנסות לצלם תמונות שונות בעזרת זום אופטי ומרחקי מצלמה שונים ולשתף אותנו בתוצאות.
עריכה: יהונתן הופמן
מקורות והרחבות
[1] בלתי מזוהה: יאיר נתניהו פרסם תמונה, והגולשים התבלבלו. מתוך אתר מאקו
[2] דוגמאות לאפקט ורטיגו בסרטים
[3] לימודי צילום למתחילים - קומפוזיציה. מתוך אתר wildtravel.co.il
[4] עמוד הסרט ורטיגו באתר imdb
[5] אפקט ורטיגו, מתוך הסרט ורטיגו של אלפרד היצ'קוק
[6] ההבדלים בין זום אופטי לזום דיגיטלי, מתוך אתר expertphotography.com