השבוע חגגנו את יום הפאי הבינלאומי, המצוין בתאריך 14/03. זהו גם יום המדע הבינלאומי, יום הולדתו של איינשטיין ויום מותו של סטיבן הוקינג. מדוע מציינים את יום הפאי דווקא בתאריך זה? פאי, היחס הקבוע בין היקף מעגל לקוטרו, הוא מספר שערכו בקירוב 3.14, וכך גם נכתב התאריך 14 במרץ בצורת הכתיבה האמריקאית. המהדרין חוגגים גם ב-22/07, מכיוון שאם נחלק את המספר 22 ב-7, נקבל את ערכו של פאי בקירוב טוב יותר מ-3.14 [1]. בעמותה החלטנו לציין את היום המיוחד בערב הרצאות חינמי, ששודר בזום. אתם מוזמנים לצפות בהרצאות במגוון הפלטפורמות שלנו.
אז מה היה לנו?
יוני אשל הסביר בקצרה מהו תיאום מפתחות קוונטי, ולמה צריך את זה. הוא הביא דוגמה פשוטה לדרך הפעולה של תהליך ההצפנה הא-סימטרי שנמצא בבסיס האבטחה של האינטרנט, הציג הסבר אינטואיטיבי (כמעט) איך עקרון הסופרפוזיציה יכול לבוא לידי ביטוי בהיבטי הצפנה, וכן סקר מעט את הנעשה בעולם ובישראל בתחום התקשורת הקוונטית [2].
נעה זילברמן ניצלה את יום הולדתו ה-144 של איינשטיין כדי לספר על המהפכות שחולל בכוח דמיונו העשיר. שמענו על עקרונות תורת היחסות הפרטית והכללית, שכל אחת מהן הייתה מהפכה של ממש בהבנת מושגי היסוד שבבסיס המציאות שלנו. לאחר מכן קפצנו יחד עם איינשטיין למעלית דמיונית והכרנו את עקרון השקילות, שנובע מניסוי מחשבתי פשוט. לסיום, יישמנו את עקרון השקילות כדי לפתור כמה חידות – מדוע אסטרונאוטים נראים מרחפים בתחנת החלל? מה תהיה צורתה של להבה במעלית נופלת? ומה הקשר למתנה שקיבל איינשטיין ליום הולדתו האחרון? [3]
קרינה סמבליאן הציגה את הגאומטריה ההיפרבולית, גאומטריה משונה שבה הקווים אינם נראים ישרים, וסכום הזוויות במשולש אינו 180 מעלות. לגאומטריה זו שימושים בפיזיקה יישומית ובתורת היחסות, והיא אף מתגלה לנו בטבע, למשל בצורותיהן של חסה ושוניות אלמוגים. קרינה דווקא לא סיפרה על השימושים ועל חסה, אלא הציגה את הבסיס המתמטי והדגימה בעזרת הדפס עץ מוכר ונפלא של אֶשֶׁר [4].
דניאל רבייב דיבר על המלון של הילברט, אשר מדגים באופן אינטואיטיבי את המושג אינסוף, והסביר איך אינסוף יכול ״לבלוע״ גדלים קטנים או שווים לו. הוא גם הציג את שיטת האלכסון של קנטור, אשר ממחישה את העובדה הלא-אינטואיטיבית שיש גדלים שונים של אינסוף [5].
מקורות
[1] פאי
[3] על תורת היחסות ועקרון השקילות
[4] לאן שוחים הדגים של אֶשֶׁר?
[5] על הילברט וקנטור