לרגל יום האישה הבין־לאומי החל היום החלטנו לספר לכם על הקשר בין שופטת בית המשפט העליון האמריקני המנוחה רות ביידר גינסבורג וגְּמַלֵּי שלמה. שמה של השופטת הלך לפניה ויישאר חקוק, לא רק בספרי היסטוריה ומשפטים, אלא מתברר שגם במדעי האנטומולוגיה - חקר חרקים.

מדע מיון עולם הטבע, או טקסונומיה, הוא לעיתים מסובך, ולא פעם גורר חילוקי דעות בין מדענים ומדעניות. מדע זה חשוב ביותר, מכיוון שהוא מאפשר לנו לתת שמות, לסווג ולמיין את היצורים בעולם החי ובכך עוזר לעקוב אחר דינמיקות של מינים של בעלי חיים/צמחים/פטריות בעולם [1].

באופן מסורתי היו מסווגים את מיני גְּמַל שלמה, בין השאר, על ידי אפיון איברי המין הזכריים. כמובן, מטבע הדברים היה קשה לאפיין כך פרטים שהן נקבות. מסיבה זו, בסקרי שדה היו מתעלמים מהנקבות כי לא יכלו לסווג אותן, וסופרים רק את הזכרים [2].

אבל אז הגיעה סידני ברנוק (Brannoch), חוקרת מאוניברסיטת Case Western Reserve וממוזיאון הטבע של קליבלנד, שהחליטה לבדוק אם הסיווג המסורתי הקיים של גמלי שלמה הוא הטוב ביותר [4,3]. היא בחנה מינים שונים של גמלי שלמה, ובדקה אם אפיון שלהם על פי מבנה איבר המין הנקבי, יוביל לאותה חלוקה למינים שמתקבלת מבחינת הזכרים. היא גילתה שאכן ניתן לסווג גמלי שלמה לאותה חלוקה של מינים על פי הנקבות, וללא איבוד מידע. 

זאת ועוד, היא גילתה שבשל ההתבססות ההיסטורית על איברי הזכרים, וההתעלמות המוחלטת מנקבות, שני מינים שונים של גמל שלמה קובצו ביחד, כלומר עד אז הם הוגדרו בטעות כמין אחד, וזאת מכיוון שהזכרים משתי הקבוצות חלקו מאפיינים גופניים רבים. התברר כי הנקבות לא. כך לראשונה, הוגדר ב-2016 מין חדש של גמל שלמה, והפעם לפי איבר המין הנקבי.

וכיצד נקרא המין החדש? - Ilomantis ginsburgae  - על שם השופטת רות ביידר גינסבורג. השם נבחר בשל מאבקה של ביידר גינסבורג למען זכויות נשים ושוויון מגדרי, ובגלל הדמיון הפיזי של פלטת הצוואר של מין גמל שלמה זה לצווארוני המלמלה שנהגה השופטת ללבוש.

נקבת גמל שלמה מהמין Ilomantis ginsburgae (ימין) והשופטת רות ביידר גינסבורג עוטה צווארון מלמלה אופייני (שמאל)

 חשוב לציין כי יש חרקים הממוינים למינים בעיקר לפי מאפייני הנקבות. למשל, במינים רבים של נמלים - לפי מאפייני הפועלות, או לדוגמה במקרה של חרקים מסוימים מסדרת הבריומאים - לפי המאפיינים שלהם כשהם זחלים. לעיתים השימוש רק בזכר או רק בנקבה (או רק בדרגת הזחל) נובע מנוחות, כי קל יותר לאפיין לפי אחד מהם. אבל במקרים אחרים השימוש נובע ממוסכמות שהתקבעו. בכל אופן, לפעמים שווה לאתגר את שיטות הסיווג הקיימות ולבדוק אם אפשר לשפר אותן או אם קיימות שיטות טובות יותר. 

ברנוק, המגדירה עצמה כ"אנטומולוגית פמיניסטית", מקווה שבעקבות תגליתה יגדל השימוש באנטומיה של נקבות לסיווג גמלי שלמה. 

עריכה: גליה הלוי שדה

מקורות וקריאה נוספת:

[1] מצא מין את מינו - פוסט של מדע גדול בקטנה

[2] סידני ברנוק מספרת על מחקרה

[3] הודעה לעיתונות על המחקר

[4] המאמר על אפיון באמצעות תכונות נקביות כגון איברי מין