אָלוֹמוֹנים (Allomones) הם אותות כימיים המשמשים לתקשורת בין פרטים ממינים שונים, אבל מועילים אך ורק לצד הפולט אותם. הכירו את האותות המשמשים להעברת מידע כוזב לצד המקבל, ואת היצורים החיים המסתמכים עליהם.

כבני אדם, אנחנו יודעים שלא כל המידע המתקבל מסביבתנו הוא בהכרח אמין, והסיכוי שנפעל על פי מידע כלשהו עשוי להשתנות בהתאם לשיקולים של רווח מול הפסד אפשרי. למשל, בסוואנה האפריקנית, אם נקבל מידע על נוכחות של אריה בסביבה, כנראה לא ניקח סיכון מיותר. לעומת זאת, אם פונה אלינו עורך דין אלמוני ומציע לנו עשרות מיליוני דולרים, בתנאי שניתן לו גישה לחשבון הבנק, כנראה נתעלם מהודעתו. יצורים רבים בטבע משתמשים ביכולתם להעביר מידע כוזב כדי לנצל את קורבנותיהם. רמת התחכום של ההונאה משתנה בהתאם לגורמים כמו הפעולות שמבצעים הקורבנות והנזק שנגרם להם. חשוב גם לדעת, שרוב היצורים החיים נעזרים בחישה של אותות כימיים נדיפים כדי לקבל מידע מהסביבה. וכך, חלק גדול מהמידע הכוזב עובר בצורה של אותות כימיים הגורמים לקורבן לעשות מעשים שיפגעו בכשירותו. הינה כמה דוגמאות: 

מינים רבים של צמחים זקוקים לחרקים כדי להתרבות. רוב המינים מציעים לחרקים אלו בתמורה גמול נדיב, כגון צוף או אבקה ואז הרווח הוא הדדי. אך ישנם צמחים המנצלים את מעניקי השירות מבלי להעניק להם תמורה. סחלבים לדוגמה [1], מפרישים מגוון גדול של אלומונים המדמים שלל ריחות כדי למשוך חרקים מאביקים מבלי לשלם להם במטבע של צוף. בין הריחות ניתן למצוא כאלה הדומים לפרומון המין של החרק המאביק. פרומונים הם אותות כימיים המקשרים בין פרטים מאותו מין ביולוגי. סחלבים מפרישים גם אותות כימיים המצביעים על מקור מזון, מחסה או אתר המתאים להטלת ביצים. 

צמחים אחרים מסתמכים על חרקים, במקרים רבים נמלים, להפצת הזרעים שלהם. הנמלים המפיצות מתוגמלות בחומצות שומן מזינות המרוכזות באליוזום (elaiosome), נספח טעים המחובר לזרע, אך יש צמחים שמציגים נספחים מדומים המפרישים חומצות שומן רק במידה מספקת כדי להפיץ ריח מתאים [2]. כך הם מרמים את הנמלים וגורמים להן להפיץ זרעים שאינם מזינים. 

בשתי הדוגמאות הללו, הנזק לצד הקולט את האות הכוזב אינו גבוה במיוחד, מאחר שהחרקים מבקרים אצל צמחים מרובים בתקופת חייהם, וכל עוד שיעור הצמחים הרמאים אינו גבוה, ההונאה תתאפשר ללא פגיעה של ממש בחרק.

אלומונים משמשים גם לציד. אחת הדוגמאות היפות לכך היא זו של עַכְּבִישׁי הבולאס. עכבישים אלו שייכים ברובם למשפחת הגלגלניים (Araneidae), אך בניגוד לרוב הנציגים במשפחה הם אינם טווים רשת מסורתית, אלא לוכדים את טרפם בעזרת קור ארוך שבקצהו נוזל דביק [3] (ראו סרטון עם הסבר יפה של סר דייוויד אטינבורו בקישור [4]). העכביש Mastophora hutchinsoni ממתין בלילה במארב לעשים שיימשכו לנוזל הדביק שהפריש. הנוזל מפיץ ריח הדומה מאוד לפרומון המין שנקבות העש מפרישות, וכשהעש מתקרב העכביש משליך עליו את הקור ולוכד אותו. והדבר המדהים באמת הוא שהרכב הנוזל משתנה במהלך הלילה בהתאם לשעות הפעילות של עשים ממינים שונים.

במקרה של העכביש והעש הגיוני שריח המחקה פרומון מין יגרום לזכר לאבד את הזהירות שלו לרגע אחד, שיתברר כקטלני. מה קורה כאשר ההונאה היא מתמשכת? יש לכך כמה דוגמאות הקשורות באלומונים. אחת היפות קשורה לפרפר מהמין כחליל אלקון (Phengaris alcon) החי באיים הבריטיים [5]. כמו מיני פרפרים רבים מטילה הנקבה את ביציה על הצמחייה. זחל הפרפר צמחוני בתחילת מחזור חייו, ועם גידולו הוא יורד אל הקרקע ומשוטט עד שנתקל בקן נמלים. ואז קורה משהו מאוד לא צפוי, הנמלים הפועלות חשות באורח הלא קרוא ותופסות אותו בלסתותיהן. אבל במקום להשמידו הן לוקחות אותו לתוך הקן ומאכסנות אותו ביחד עם הזחלים שלהן. זחל הפרפר נהנה ממחסה ו"גומל" למארחות בטריפת הזחלים (ראו סרטון בקישור [6]). נשאלת כמובן השאלה, מדוע הנמלים אינן מזהות את המזיק? והתשובה היא שהזחל פולט אלומונים נדיפים הדומים מאוד לריח המופרש מזחלי הנמלים. יתרה מזאת, הרכב החומרים הנדיפים משתנה גאוגרפית בהתאם לתפוצת מינים שונים של נמלים.

לסיכום, יצורים חיים רבים מסתמכים על הונאה כדי לשרוד. האלומונים המסייעים בכך מפיצים מסרים שונים, מפרסומת מטעה לזמינות מזון, דרך הבטחה למין וכלה בחיקוי מושלם של ריח הקורבן על ידי הפרשת חומרים נדיפים בריכוז מתאים, ומובילים להתנהגות לא סבירה ולעיתים לא הגיונית בעליל של היצור המרומה. וכפי שראינו, ככל הנראה רמת התחכום של האות קשורה לעוצמת הנזק שסופג הקורבן וגם לרמת התלות של מבצע ההונאה בקורבן.

עריכה: גליה הלוי שדה 

מקורות:

[1] מה מפרישים סחלבים

[2] איך צמח מרמה נמלים להפיץ זרעים

[3] עכביש בולאס מושך מספר מיני עשים

[4] סרטון על עכביש הבולאס 

[5] פרפר בעל ריח של נמלה

[6] סרטון על פרפר כחליל האלקון