קרום המוח הרביעי, שלא היה מוכר עד כה, משמש כמחסום המגן על המוח, והוא מכיל תאים ממערכת החיסון, אשר עשויים לסייע בשמירה על נוזל המוח והשדרה נקי מזיהומים.

הפיתוחים הטכנולוגיים מן השנים האחרונות בתחומי הגנטיקה, הביולוגיה המולקולרית והדימות המוחי המתקדם, מאפשרים לחוקרים וחוקרות להתבונן במבנה המוח ותפקודו ברזולוציה שבעבר היה ניתן רק לחלום עליה – החל בתיעוד מבנהו ופעילותו של תא העצב הבודד, וכלה בצפייה ברשתות תאי עצב מסונפות, המרכיבות יחידות תפקודיות מורכבות [1]. מכל אלה למדנו כי בכל הקשור למערכת העצבים, עדיין רב הנסתר על הגלוי.

והנה, במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Science [2], מתארת קבוצת מחקר מאוניברסיטאות רוצ'סטר וקופנהגן את גילויה של שכבת תאים עלומה העוטפת את המוח, אשר מתווספת לשלושת קרומי המוח המוכרים לקהילה המדעית.

את המוח וחוט השדרה עוטפים קרומים, שלושה במספר (כך ידענו עד כה): הקרום הקשה, הקרום העכבישי והקרום העדין, אשר נמצאים בין הגולגולת לרקמת המוח וחוט השדרה. הקרום הקשה (Dura mater), החיצוני והעבה מבין קרומי המוח, מורכב משכבות של רקמת חיבור צפופה, המכילה אזורים מנקזים לכלי הדם הוורידיים ולנוזל המוח והשדרה. הקרום העכבישי (arachnoid mater) הינו האמצעי מבין קרומי המוח, והוא נאחז באמצעות שלוחות עדינות בקרום הפנימי ביותר, הקרום העדין (pia mater), אשר צמוד לרקמת המוח וחוט השדרה.

לקרומי המוח תפקידים מגוונים, כגון הגנה מכאנית על המוח מפני חבטות, עיגון המוח במקומו וייצובו בגולגולת, ותמיכה בכלי הדם הנכנסים אל מערכת העצבים ויוצאים ממנה. הקרומים אף משמשים חלל שבו זורם נוזל המוח והשדרה. הנוזל, המיוצר בחללים במוח ובתעלת חוט השדרה, נמצא בין הקרום העכבישי לעדין (בחלל המכונה "תת-עכבישי") ומאפשר, בין היתר, בלימת זעזועים, ויסות זרימות דם, ניקוז חומרי פסולת וסילוקם מהמוח אל מערכת הלימפה ומחזור הדם [3, 4].

באמצעות שיטות לסימון תאים ושימוש במיקרוסקופים מתקדמים, הצליחה קבוצת המחקר להדגים את קיומו של קרום נוסף, רביעי, אשר מחלק את החלל התת-עכבישי לשני מדורים, עליון ותחתון, אשר בשניהם נמצא נוזל המוח והשדרה. הקרום שהתגלה קיבל את השם "ממברנה דמוית לימפה תת עכבישית" (Subarachnoid lymphatic-like membrane: SLYM). לקרום זה עובי של תאים בודדים, ומבנהו דומה לזה של ממברנות המכסות איברים פנימיים בגוף ומגינות עליהם.

קבוצת המחקר בדקה את תכונותיו השונות של הקרום והראתה כי הוא מתפקד, קרוב לוודאי, כמסננת המאפשרת רק למולקולות קטנות מאוד לעבור בין המדורים. סינון זה יוצר הפרדה בין נוזל מוחי שדרתי "מלוכלך" ל"נקי", הפרדה שעשויה לשמור על המוח מפני חומרים מזיקים. בנוסף, הקרום מכיל ריכוז גבוה של תאים ממערכת החיסון, אוכלוסיית תאים אשר נמצאת במגע הדוק עם נוזל המוח והשדרה. קבוצת המחקר משערת שלאוכלוסיית תאים זאת תפקיד בשמירת הנוזל ורקמת המוח נקיים מזיהומים, ואף הראתה שהיא גדלה בתגובה לדלקת ועם הגיל.

אומנם הוא דק מאוד, אך קרום המוח הרביעי עשוי להוות מרכיב בתהליכים דלקתיים וניווניים המאפיינים מחלות שונות במערכת העצבים: פגיעה בשלמות הקרום הובילה לזליגת מולקולות גדולות ולמעבר תאים ממערכת החיסון שאינם נמצאים בדרך כלל במערכת העצבים, אל החלל התת עכבישי ורקמת המוח. תופעה זאת יכולה להסביר את התגובה הדלקתית הממושכת לאחר פגיעות ראש ואף את העלייה בשכיחות מחלת אלצהיימר אצל פגועי ראש [5].

מדובר בגילויים ראשוניים, כמובן, ותידרש עבודה נרחבת כדי לבסס את תפקידו ומשמעותו הביולוגית של קרום המוח שהתגלה. עם זאת, לא בכל יום אנחנו שומעים על חידושים מרגשים בתחום הנוירו-אנטומיה, וייתכן שכבר בעתיד הקרוב נראה את ספרי האנטומיה הוותיקים והמאובקים עוברים ריענון קטנטן.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] פוסט על יכולת הלמידה של תאי עצב ורשתות נוירונים באתר

[2] קרום מזותליאלי התגלה במרווח התת עכבישי - המאמר בכתב העת Science המתאר את התגלית

[3] הרחבה על תפקידיהם של קרומי המוח, Cleveland clinic

[4] הרחבה על מערכת הלימפה במערכת העצבים המרכזית, כתב העת Nature

[5] על הקשר בין פגיעת ראש טראומטית למחלות ניווניות של המוח