נתרן כלוריד (NaCl) אולי נשמע כמו שם של תרכובת כימית מסוכנת, אבל למעשה מדובר בסך הכול במלח בישול, שעליו כבר כתבנו בעבר [1]. מבחינה מבנית, מדובר במוצק גבישי המורכב מיוני כלור בעלי מטען שלילי, ויוני נתרן שמטענם חיובי. הודות למטענים המנוגדים, יוני הכלור והנתרן הנמשכים זה לזה באמצעות קשרים יוניים (תמונה 1).

תמונה מספר 1: מבנה גביש מלח בישול כדורים כתומים – אניונים של כלור (יונים בעלי מטען שלילי); כדורים ירוקים – קטיונים של נתרן (יונים בעלי מטען חיובי). מקור: ויקיפדיה

אם אי פעם טיילתם בחופי ים המלח, ודאי יצא לכם להיתקל ב… ובכן, הרבה מלח!

ים המלח, כשמו כן הוא, מכיל ריכוזים גבוהים מאוד של מלחים שונים, וביניהם מלח בישול. לשם השוואה, במי ים רגילים ריכוז יוני הכלור הוא כ-20 גרם לליטר, וריכוז יוני הנתרן הוא כ-10 גרם לליטר. בים המלח יש כ-200 גרם לליטר יוני כלור וכ-40 גרם לליטר יוני נתרן [2]. הרבה מהמלח נשטף אל החוף, אך ניתן גם לחזות במראה מרהיב של תצורות בולענים ופטריות מלח (ראו תמונות 3-2).

תמונה 2: תצורת בולענים בים המלח. מקור: ויקיפדיה

תמונה 3: תצורת פטריות בים המלח. מקור: ויקיפדיה

צורות נוספות ומגניבות לא פחות של מלח (שאפילו ניתן לקחת הביתה) הן קוביות וכדורי מלח. קוביות המלח נוצרות כאשר גבישי מלח גדלים בצורה אחידה ושווה לכל הכיוונים, בתנאי לחץ וטמפרטורה מיטביים [3]. כדורי המלח הם ככל הנראה אוסף של גבישים קטנים (מיקרו-גבישים). ייתכן כי צורתם היא תוצאה של שחיקה (ארוזיה) או סחיפה, הנגרמות על-ידי המים. כמו כן, סביר שבגבישים מסוימים יימצאו זיהומים ממינרלים שונים, אשר אינם מאפשרים לקוביות לגדול בצורה שווה לכל הכיוונים, מה שגורם להיווצרות צורות כמו הכדורים (ניתן גם לראות שהקוביות צלולות לחלוטין, בעוד שהכדורים עכורים מעט ובעלי גוון לבן).

כך או כך - אי אפשר להתווכח עם העובדה שהצורות האלה מגניבות מאוד, ולגמרי שוות טיול במקום הטבעי הכי נמוך על פני כדור הארץ!

צילום תמונה ראשית: קרן אור

עריכה: סמדר רבן

מקורות:

[1] פוסט שלנו על גבישים

[2] ריכוזי מינרלים שונים בים המלח

[3] הסבר על קוביות מלח