כיצד בדיקת שתן בימים שלאחר עישון קנאביס יכולה לגלות על צריכה של הסם? והאם עישון פסיבי יכול לגרום לתוצאה חיובית בבדיקה כזו?

כששואפים עשן של צמח הקנאביס, חומרים רבים נספגים בגוף. בעישון, באופן ספציפי, החומרים הנשאפים נספגים מן הריאות למערכת הדם, ודרכה הם מגיעים לכל הגוף. חלק מן החומרים מגיעים למוח, ושם הם פועלים את פעולתם הפסיכואקטיבית. לא כל המולקולות השונות שנספגות מהריאות מגיעות לחלקי הגוף השונים כמו שהן: חלקן עוברות מטבוליזה בדרך, כלומר אנזימים בגוף משנים את המבנה הכימי שלהן [1].

בקנאביס יש עשרות, ואולי אף מאות, חומרים פעילים ברמות פעילות שונות. אנו נתמקד בחומר הפעיל THC (Tetrahydrocannabinol), שהוא הגורם העיקרי לתחושת ה"היי" אשר מושכת אנשים לצרוך את הצמח. כשה-THC נכנס לגוף, הוא עובר מטבוליזה לכמה חומרים אחרים, חלקם גם הם בעלי פעילות פסיכואקטיבית. אחד מחומרים אלו נקרא THC-COOH. שני החומרים, THC-COOH ו-THC, מסיסים בשומן, אך לא במים, מה שגורם לכך שהם נספגים ברקמות שומן בגוף ומופרשים מהן לשתן במשך כמה ימים. (באופן כללי, הגוף מנסה להיפטר מכימיקלים שונים, ובהם כאלו שמשמשים כתרופות או סמים, באמצעות הפרשתם לשתן ומשם אל מחוץ לגוף.)

בדיקת שתן מגלה הימצאות של THC-COOH בשתן במנגנון הדומה לזה של הבדיקות המהירות לגילוי אנטיגנים של נגיפים, שאותן זכינו להכיר שנים האחרונות: נוזל השתן מטפס במעלה פס נייר בשל כוחות קפילריים (כוחות המאפשרים לנוזלים "לטפס" במעלה תווכים צרים), ומגיע לאזור בפס המשמש כשטח גילוי. בשטח זה ישנם נוגדנים מיוחדים, אשר נקשרים למולקולות THC-COOH ויוצרים צמדים של שתי המולקולות. צמדים אלו "נתפסים" על-ידי קולטנים (רצפטורים) ייעודיים שנמצאים על פני שטח הגילוי, וכתוצאה מכך מתרחש שינוי צבע ומתגלה הקו הדק שמעיד על תוצאה חיובית. הבדיקה עשויה כך שרק אם ריכוז ה-THC-COOH בשתן עובר ערך סף מסוים (בדרך כלל 50 ננוגרם לליטר), משטח הבדיקה ישנה את צבעו.

הזמן שדרוש לגוף כדי להיפטר מכל מולקולות ה-THC-COOH נע בין 4-3 ימים לחודש שלם. משך הזמן תלוי בכמה פרמטרים, ביניהם כמות הקנאביס שנצרכה, הזמן שעבר מאז השימוש, תדירות השימוש ואף אחוזי השומן בגופו של המשתמש (בעיקרון, ככל שאחוזי השומן בגוף גבוהים יותר, הפרשתם של חומרים מסיסים בשומן לשתן מתרחשת במשך פרק זמן ארוך יותר) [2].

כל התהליך המתואר לעיל יכול להתרחש גם בעקבות חשיפה פסיבית לעשן מריחואנה. עם זאת, כמות ה-THC שחודרת לגוף בעישון פסיבי נמוכה בהרבה מן הכמות שנצרכת בעישון פעיל, והסיכוי שריכוז ה-THC-COOH בשתן יהיה מעל רמת הסף הנדרשת לתוצאה חיובית בבדיקה קטן בהתאם. אי-אפשר לחזות בוודאות אם אדם מסוים יימצא חיובי בבדיקת שתן בעקבות חשיפה פסיבית לקנאביס, מכיוון  שמשתנים רביים משפיעים על תוצאת הבדיקה: כמות העישון הפסיבי, תדירותו, משך הזמן בין הצריכה הפסיבית לבין הבדיקה עצמה ועוד.

לסיכום, בדיקת שתן לגילוי שימוש בקנאביס עשויה לזהות תוצרי פירוק שלו עד חודש מהצריכה. גם עישון פסיבי עלול להוביל לתוצאה חיובית בבדיקת שתן, אם כי סביר שלזמן קצר יותר ורק בעקבות חשיפה משמעותית.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

[1] מידע מהמרכז האמריקני לבקרת מחלות על אודות בדיקות שתן לקנאביס

[2] מחקר על הזמן הדרוש למטבוליטים של קנאביס כדי להיעלם מהשתן