לכבוד חג החנוכה פשפשנו היטב במוחנו כדי לכתוב לכם כתבה מפתיעה. לא סביבונים, לא נרות, אלא גחליליות, גבירותיי ורבותיי! גחליליות!

בחנוכה אנו נוהגים להדליק נרות בחנוכייה ולהציבה באופן בולט על אדן החלון, כדי שתאיר לעוברים ושבים מחוץ לבית. האור המופץ החוצה, אל מול הסביבה החשוכה, הוא דרך תקשורת, ויש שיפרשו זאת גם במובן הרוחני. אך לא רק בני אדם מעבירים מסרים באמצעות אור. הכירו את החרקים שמאירים כדי לתקשר – הגחליליות.

הידעתם? גחליליות הן בעצם חיפושיות! הן שייכות למשפחה ששמה גחליליתיים (Lampyridae). המשפחה כוללת כ-2,000 מינים, שחלק ניכר מהם מסוגלים לייצר אור – תופעה בעולם החי ששמה הארה ביולוגית (ביולומינציה).

כיצד גחליליות מאירות? לגחליליות יש בקצה הבטן איברים ייחודיים המפיצים אור. איברים אלה מורכבים מתאי אור (photocytes), ומעליהם שכבת תאים לבנבנים המחזירים אור. השלד החיצוני ("עור" החרקים) שצמוד לאיברי האור הוא שקוף, ולכן האור נראה מבחוץ. בתוך תאי האור יש אנזים מיוחד בשם לוציפרז. אנזים זה, בתוספת חמצן, מפרק חומר בשם לוציפרין בתהליך ביוכימי מרתק, שסופו בהבהוב של אור.

מדוע גחליליות מאירות? ובכן, עדיין רב הנסתר על הגלוי. בכתבה זו נזכיר כמה  אפשרויות שעולות ממחקרים:

תקשורת בין זוויגית (כלומר בין זכרים ונקבות)
*שימו לב: בפסקה הבאה, שכשאנו כותבים זוויג הכוונה היא לזכר או נקבה של גחליליות, וכשאנו כותבים מין – הכוונה היא למין ביולוגי מסוים של גחליליות.
שני הזוויגים, הזכר והנקבה, מסוגלים לשלוט בהדלקה ובכיבוי של ה"פנס" שבקצה בטנם, ונפוץ לראות מיני גחליליות שמציגים תבניות הבהוב שונות (ראו תמונות 4-1, המציגות את שני הזוויגים). למשל, זכר ממין ביולוגי אחד יראה כמה הבהובים חלשים ולאחריהם הארה עזה אחת למשך כשנייה; זכר ממין שני יראה אותו דפוס, אך ההארה העזה תימשך כמה שניות; וזכר ממין שלישי יאיר הארה אחת רצופה וממושכת, ללא הבהוב כלל. לזכרים ולנקבות מאותו מין ביולוגי יש גם תבניות הבהוב נבדלות, שמאפשרות להם למצוא אלו את אלו כדי להזדווג. בקיצור – להנאתנו, כשהגחליליות יוצאות לדייטים אנחנו מקבלים מופע הבהובים משגע.
בחלק ממיני הגחליליות גם הזחלים (הצעירים) מאירים באור חלש, זאת למרות שאינם בוגרים מינית. הסיבה לכך שהזחלים מאירים אינה ברורה עדיין, אך ייתכן שההארה נועדה להרתיע טורפים.

תמונה 1: זכר גחלילית (צילום: איתמר עופר)

תמונה 2: זכר גחלילית (צילום: איתמר עופר)

תמונה 3: גחלילית נקבה (צילום: יעקב סלויז)

תמונה 4: גחלילית נקבה. מימין - צילום עם פלאש; משמאל - בצילום ללא פלאש נראה הבהוב הגחלילית בחשכה (צילום: אדווה דנון)

תקשורת טורף-נטרף
בדרום אסיה יש מין אחד של גחליליות, שבו הזכר עוקב אחר דפוס ההבהוב המוכר לו, של נקבות בנות מינו, אך כשהוא מוצא נקבה – הוא נטרף (!). זאת משום שהנקבה הטורפת היא ממין ביולוגי שונה מהזכר הנטרף, והיא למדה לחקות את דפוס ההבהוב של נקבות אחרות כדי למשוך זכרים טעימים היישר אל פיה... אותה נקבה ערמומית תשתמש בדפוס הבהוב אחר כדי למשוך זכרים בני מינה לצורך הזדווגות.

לאחרונה התפרסם מחקר מעניין על תקשורת טורף-נטרף בין גחליליות ועטלפים. כאן הגחליליות משתמשות באמצעי אחר לצורך הישרדות – לא בהארה, אלא בקולות. מכיוון שגחליליות מאירות בחשכה, הן חשופות לטריפה על ידי בעלי חיים פעילי לילה. מהמחקר עולה כי גחליליות משלושה סוגים שונים משמיעות קולות, מעין "קליקים", בטווח השמיעה של העטלפים (קולות שאנו איננו מסוגלים לשמוע). הקליקים מסונכרנים עם המעוף, ולכן החוקרים משערים שהן משתמשות בכנפיהן כדי ליצור אותם. ההשערה המרכזית היא שהקולות של הגחליליות נועדו ליצור הרתעה ולמנוע עטלפים מלטרוף אותן.

הגחליליות הבוגרות (זכרים ונקבות) כמעט שאינן ניזונות במהלך חייהן, והן עוסקות בעיקר ברבייה. זחל הגחלילית (צורת הצעיר) הוא טורף חלזונות וחשופיות ידוע (תמונה 5). תקופת חיי הגחלילית כזחל ממושכת יותר מתקופת חיי הבוגר, בדרך כלל.

תמונה 5: זחל של גחלילית טורף חילזון (צילום: אורן אוסטר)

ומה קורה בישראל? עד עתה היו ידועים שמונה מינים של גחליליות בארץ. לאחרונה, מחקר של המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט, בהובלת אלה פישמן, מצא שישה מינים חדשים נוספים, לשמחתנו!
בישראל תוכלו לראות גחליליות מנצנצות בשעות החשיכה בעונות האביב והקיץ, ובעיקר באזור הגליל, בכרמל, בשומרון, בהרי ירושלים, בנחל תנינים, בעמק יזרעאל ובמקומות נוספים שבהם יש בתי גידול לחים. כיוון שגחליליות תלויות בבתי גידול מעין אלה, ההתחחמות הגלובלית עלולה להרע להן, לצמצם את תפוצתן ואולי אף לגרום להכחדתן בעתיד הלא רחוק.

אז אם אתם אוהבים גחליליות, ובמיוחד בחנוכה, כשאנו רוצים להפיץ אור של טוב לעולם, עזרו לנו לשמור עליהן ועל בתי הגידול הלחים והרגישים שלהן.
לגבי בתי הגידול –  בבואכם אל מקור מים בארץ, אל תלכלכו ואל תיכנסו לאזור אסור.
כדי לעזור לזחלים הצעירים (תמונה 6), אנא אל תרססו את הגינות בחומרים נגד חרקים, חלזונות וחשופיות.
ודבר אחרון – כדי לעזור לגחליליות הבוגרות ולמנוע פגיעה ברבייה, אנא כבו את האורות בסביבת ביתכם בעת החשכה. אור מלאכותי שאנו, בני האדם, יוצרים, עלול לבלבל את הגחליליות, שמורגלות לתקשר באמצעות אור בחשכה טבעית זה מיליוני שנים.
ואם ראיתם גחליליות לפני החורף –  מה טוב. שתפו אותנו בתגובות!

תמונה 6: זחל של גחלילית, כנראה מהמין גחלילית מאירה (Lampyris nervosa) (צילום: אלה פישמן)

תודה מיוחדת לאלה פישמן ולליאוניד (לייבלע) פרידמן ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט על הסיוע בהכנת הכתבה.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות

• האנצקלופדיה של החי והצומח, כרך 3: חרקים. עמודים 178-179
• מהי הארה ביולוגית (ביולומינציה)
• מאמר על התהליך הביוכימי של תגובת הנצנוץ בגחליליות
• מאמר על גחליליות המשמיעות "קליקים" כדי להרתיע עטלפים מלטרוף אותן
• כתבה ב Ynet על המחקר הישראלי בהובלת אלה פישמן
• כתבה נוספת על המחקר