אוהבות ואוהבים דבש? בכתבה מיוחדת לראש השנה, כיוון שאנחנו בומרים, נספר לכם מה יקרה לכמויות הדבש שלנו אם דבורת הדבש הננסית תמשיך להתפשט בישראל… רמז: פו הדב לא יתלהב.

דבורת הדבש הננסית פלשה לישראל ומצויה כיום באילת ובערבה. במה היא שונה מדבורת הדבש המוכרת? מהם הנזקים שמהם צריך לחשוש בישראל, ומה ניתן לעשות בנידון?

לא, לא מדובר במקרה דמוי נילס הולגרסון שהפך לננס, בגרסת הדבורים [1]. לצערנו לפני כ-15 שנים פלשה לישראל דבורת הדבש הננסית (Apis florea). בעמותת מדע גדול, בקטנה אנחנו מעוניינים להעלות את המודעות למינים פולשים בישראל ולא משנה מתי פלשו. בייחוד אם עדיין אפשר לעשות משהו, שלא כמו במקרה של מין פולש אכזרי אחר - נמלת האש הקטנה, שממנה בישראל כבר כנראה יהיה קשה להיפטר [2].

דבורת הדבש הננסית איננה גרסה מוקטנת של דבורת דבש (את נילס הולגרסון כבר הזכרנו?), אלא כפי ששמה מרמז - היא קרובת משפחה של דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera). בשפת הטקסונומיה (שיטה למיון וסיווג מינים בעולם הטבע), דבורת הדבש הננסית היא מין אחר באותו הסוג (Apis). דבורת הדבש המערבית היא הדבורה שככל הנראה אתם מכירים - בה בני אדם משתמשים לייצור דבש וכן למטרה חשובה עוד יותר – הַאֲבָקָה של גידולים חקלאיים. מעריכים שכל ביס שלישי שאנו אוכלים – הגיע לפינו הודות לבעלי חיים מאביקים, שרובם חרקים [3]. אז תגידו תודה.

אז מהם בכל זאת ההבדלים בין דבורת הדבש הננסית לדבורת הדבש המערבית? לשם נוחות נכנה את האחת "הננסית" ואת השנייה "המערבית" מעתה, ונצביע על מספר הבדלים מרכזיים:

•       נתחיל במה שלתחושתנו מטריד את רוב האנשים: כן, היא עוקצת. לנקבות של הננסית יש עוקץ. העוקץ משונן ולכן כשהעמלה (פועלת) עוקצת ואז מנסה למשוך אותו החוצה, הוא קורע את בטנה וגורם למותה הוודאי, בדומה למה שקורה בעת עקיצה של המערבית. אבל, הננסית בדרך כלל פחות תוקפנית מהמערבית.
•       בוודאי שיש גם הבדל גופני: עמלה של הדבורה הננסית קטנה פי שלושה בערך מזו המערבית וצבעיה מעט שונים. המערבית היא צהובה-שחורה, והננסית היא יותר אדמדמה-חומה ושחורה.
•       הננסית מקננת באופן שונה מהמערבית: הקן של הננסית פתוח באוויר, ומורכב מחלה אחת בלבד,  ואילו הקן של המערבית שוכן בחלל פנימי כלשהו, כמו סדק בסלע או בתוך גזע עץ או בכוורת מעשה ידי אדם, ויכול להיות מורכב מכמה חלות. הננסית גם מייצרת דבש, כקילוגרם אחד לכוורת אחת בשנה, הרבה פחות מ-50 הקילוגרמים בשנה שמייצרת המערבית. 
•       התקשורת בין העמלות של הדבורה הננסית היא פשוטה יותר. אומנם שני המינים (ולמען האמת כל המינים בסוג הזה) מבצעים את "מחול הדבורה" (ראו סרטון [4]), אך בננסית נראה שהמחול פחות מדויק. יש שתולים זאת בשלב מוקדם יותר של האבולוציה של תקשורת בדבורי דבש [5-6]. 

 נעשה הפוגה קלה כדי לספר על מחול הדבורה שעל גילויו קיבל החוקר קרל פון פריש (Frisch) פרס נובל [7] ב-1973: דבורה חוזרת לכוורת לאחר שבמהלך שיטוט בסביבה מצאה מקור מזון חדש, למשל כתם של פרחים רעננים. היא מנסה לגייס את חברותיה אל מקור המזון ומתקשרת זאת על ידי תנועה חוזרנית מסוימת, שמכונה בחיבה מחול הדבורה. בתנועה הזו, המזכירה את הספרה 8 - תאמינו או לא - הדבורה מוסרת מידע לאיזה כיוון יש לעוף כדי למצוא את המזון וכמה הוא רחוק מהכוורת! הזווית של קו האמצע לאורך הספרה 8 מהשמש מתארת את הכיוון, ומשך זמן הריקוד - את המרחק.

ובחזרה לענייננו, הדבורה הננסית: מקורה בדרום מזרח אסיה, הודו, איראן ומזרח אגן הים התיכון. בישראל היא נמצאה לראשונה ב-2007, וניתוח גנטי הראה שמקור הפלישה הוא במלכה אחת בלבד שחדרה לנמל עקבה שבירדן, ומשם התפשטו הדבורים לדרום הערבה [9-8].

למרות מאמצי הדברה מקומיים, ניתן עדיין לפגוש בה כיום באילת ובערבה, ויש חשש שתגרום לנזקים כמין פולש  כמו במקומות אחרים בעולם [11-10]. החששות העיקריים נוגעים לשני תחומים:

• מבחינה אקולוגית, החשש הוא שהננסית תדחק מינים של דבורי בר מקומיות. מצבן של דבורי הבר בעולם וכן בישראל הוא ממילא בכי רע, הן הולכות ומתדלדלות בעיקר עקב אובדן בתי הגידול שלהן בעולמנו המודרני. קשה לדעת מה יהיה מצבן בתחרות עם מין פולש תוקפני כמו הננסית אם היא תרחיב את תפוצתה בישראל, אך ההערכה היא שתהיה לכך השפעה שלילית. גם פרחי הבר עלולים להיפגע, שכן הם לא עברו אבולוציה רבת שנים עם הננסית, כפי שעברו עם דבורי הבר המקומיות, ולא ידוע באיזו מידת יעילות היא תוכל להאביק אותם.
• מבחינה חקלאית, החשש הוא מדחיקה של דבורת הדבש המערבית שכמו בעולם, גם בישראל היא בעיקר המגויסת להאבקה של גידולים חקלאיים. ומה לגבי הדבש שכולנו כל כך אוהבים? כאמור הננסית מייצרת הרבה פחות דבש. חשבו על זה - אם הננסית תדחק את המערבית, יהיה לנו בערך פי 50 פחות דבש בשנה! ועל זה נאמר ויי זמיר.

כיוון שמקור הננסית באזורים טרופיים, בערבה בישראל נראה שהיא תלויה ביישובי האדם כדי לשרוד. ביישובים ובסביבתם יש השקיה, עצים ומבנים לקנן בהם ופרחים למזון כל השנה. כך, בתלות ביישובי אדם "קפצה" הננסית מעקבה לאילת ומשם צפונה לערבה - מ"אי ירוק" אחד למשנהו [12].

החשש בישראל הוא: מה אם הננסית תצליח "לקפוץ" לאזור אקלים נוח יותר, כגון זה הים התיכוני? האם כדאי לחכות שזה יקרה כדי לגלות?

אז מה ניתן לעשות? אנו מבקשים מכם, עוקבינו - כתבו לנו אם אתם נתקלים במושבה של הננסית, ובאופן בהול אם אתם פוגשים אותה מצפון או מצפון-מערב לאזור ים המלח.

קן פתוח של דבורת הדבש הננסית, Apis florea. צילום: גיל קופלוביץ'

שתי דבורי דבש ננסיות ממין Apis florea. צילום: גיל קופלוביץ'

דבורת הדבש המערבית, Apis mellifera. מקור: Oregon Department of Agriculture

ופנייה לקובעי המדיניות: כיום ידוע, שיותר קל להכחיד מין פולש בתחילת דרכו, כאשר הוא עוד לא לגמרי מבוסס בסביבה החדשה. אומנם מושבות דבורת הדבש הננסית שמתגלות בישראל מושמדות מייד, אך אנו ממליצים להיעזר במומחיות של מדעניות ומדענים בתחום, כדי להבין את המצב הנוכחי של הפלישה, לדעת כיצד להתמודד איתה ביעילות כיום ולשרטט תוכניות לטווח רחוק. אפשר להיעזר במידע ממקומות אחרים בעולם - כיצד שם מתמודדים עם הפלישה? ולנסות למדל מהם התרחישים הצפויים בעתיד. עלינו לנסות ולהקדים תרופה למכה ולחשוב מה יהיה הצעד הבא, אם הננסית אכן תצליח להרחיב את תפוצתה בישראל.

תודה מיוחדת לפרופ' שרון שפיר, מהמחלקה לאנטומולוגיה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה שבאוניברסיטה העברית, על הליווי המדעי בהכנת הכתבה, ועל כך שסבל בשקט את הבדיחות הבומריות שלנו.

עריכה: גליה הלוי שדה

צילום תמונה ראשית: לימור גפן

מקורות וקריאה נוספת:

1. הפרק שבו נילס הולגרסון הופך לננס
2. כתבתנו על נמלת האש הקטנה בישראל
3. שליש מהמזון שאנו אוכלים הוא הודות לבעלי חיים מאביקים
4. סרטון על מחול הדבורה
5. פרק מספר שמסביר על תקשורת באמצעות ריקוד
6. מאמר שבדק את דיוק הריקוד של דבורת הדבש הננסית
7. מקס פון פריש זוכה בפרס נובל לשנת 1973
8. מאמר על גילוי דבורת הדבש הננסית בעקבה, ירדן
9. מאמר שבדק את מקורה הגנטי של דבורת הדבש הננסית בישראל
10. על דבורת הדבש הננסית כפולשת בעולם 1
11. על דבורת הדבש הננסית כפולשת בעולם 2
12. מחקרי הנגב, ים המלח והערבה, נקודת מבט. נכתב על ידי בני שלמון