בשבוע הראשון של חודש מאי 2022 אושפז ביחידה למחלות זיהומיות בבית חולים מקבוצת NHS Foundation Trust בלונדון אדם שפיתח מחלת אבעבועות לאחר שהגיע מניגריה. האבחנה המעבדתית אישרה שמדובר במחלת 'אבעבועות הקוף' [1]. האם הכותרות בתקשורת, המבשרות על התפרצותה של מגפה חדשה [2], מוצדקות? (ספוילר: לא).
שלושים ותשע שנים לאחר התפרצותה הקודמת ב-1978, תועדה בספטמבר 2017 התפרצות מקומית של מחלת אבעבועות הקוף (Monkeypox) בניגריה [3]. עד סוף חודש פברואר 2022 דווחו 525 מקרים של המחלה, מתוכם שמונה מקרי מוות. זו ההתפרצות המתועדת הגדולה ביותר של המחלה – והיא עדיין נמשכת. מקרים דומים תועדו בירושלים ובלונדון לפני כארבע שנים, ובהמשך נפרט עליהם מעט.
על המחלה: מחלת 'אבעבועות הקוף' אנדמית – כלומר קיימת באזור תפוצה מוגבל – לאזורים מסוימים במרכז אפריקה ובמערבה. תסמיניה העיקריים הם שלפוחיות, הדומות בצורתן לשלפוחיות של מחלת האבעבועות השחורות (Smallpox). תסמינים נוספים הם חום גבוה, כאבי ראש ושרירים וקשריות לימפה נפוחות. זמן הדגירה של המחלה הוא כ-10 ימים, והיא נמשכת 5-2 שבועות. המחלה עלולה להסתבך, ושיעורי התמותה ממנה מגיעים עד ל-10% (שיעורי התמותה מהזן האלים של האבעבועות שחורות היו כ-30%).
בניגוד לאבעבועות שחורות, שהיא מחלה של בני אדם בלבד, אבעבועות הקוף היא מחלה של קופים החיים ביערות הטרופיים. בני אדם יכולים להידבק ולחלות בה כתוצאה ממגע קרוב עם קופים נגועים או עם בעלי חיים אחרים (בעיקר מכרסמים, שמהם מגיעים הנגיפים גם אל הקופים). תועדו גם מקרים של הדבקה מאדם לאדם, בעקבות מגע קרוב עם חולה.
שתי המחלות, אבעבועות שחורות ואבעבועות הקוף, נגרמות על ידי נגיפים מקבוצת ה-Poxviridae, הגורמים למחלות אבעבועות בבעלי חיים. במעטפת של כל הנגיפים במשפחה יש אותם חלבונים, וכך חיסון נגד אחד הנגיפים מעניק חסינות מלאה גם נגד הנגיפים האחרים מהמשפחה. עובדה זו סייעה בפיתוח החיסון: במאה השנים האחרונות שימש נגיף ה-Vaccinia כחיסון יעיל נגד האבעבועות השחורות. הנגיף, שמקורו אינו ברור לחלוטין, מסוסים או ממכרסמים, בודד מפרות שחלו בעבר באבעבועות הפרה (בשל הידבקות בנגיף אחר – Cowpox virus).
מחלת האבעבועות השחורות אכן הוכחדה לפני כ-42 שנה [4], הודות לשילוב של שלושה גורמים: המחלה פוגעת בבני אדם בלבד; יש חיסון יעיל נגדה; ארגוני הבריאות בעולם פעלו במרץ ובנחישות להכחדתה.
החיסון היעיל, על אף תופעות לוואי לא קלות שהיו לו, סייע כאמור בהכחדת האבעבועות השחורות, ואף תרם לחסינות מפני אבעבועות הקוף. כשהופסקו פעולות החיסון, עם הכחדת המחלה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, נצפתה עלייה במספר המקרים של אבעבועות הקוף. במקומות שבהם המחלה נפוצה שוקלים לשוב ולחסן את האוכלוסייה.
ובארץ: באוקטובר 2018 אושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים אדם אשר פיתח מחלת אבעבועות לאחר כשבוע מהגעתו מדרום ניגריה. האבחנה המעבדתית אישרה שמדובר באבעבועות הקוף [5]. החולה טופל בבידוד והחלים, ולא הדביק אחרים. באותה שנה תועדה המחלה גם אצל אדם אחד בלונדון, והוא הדביק שני אנשים מהצוות הרפואי שטיפל בו [6]. כל החולים החלימו.
גם החולה שעליו סיפרנו בפתח דברינו מאושפז כעת בבידוד ומטופל היטב, והוא צפוי (בהסתברות גבוהה של כ-95 אחוזים) להחלים בקרוב. רשויות הבריאות בלונדון מנסים לאתר את הנוסעים שישבו לידו בטיסה מניגריה, אף שהסבירות שנדבקו ממנו נמוכה מאוד. ייתכן שיחליטו לחסן אותם, כמו גם אחרים שהיו במגע קרוב עימו.
לסיכום: מחלת אבעבועות הקוף אינה מחלה חדשה, ואנשים שחלו בה אכן מגיעים מפעם לפעם למדינות מערביות. אולם הדבקה מאדם לאדם דורשת מגע קרוב, וגם קיים חיסון יעיל כנגד המחלה – אותו חיסון אשר שימש לדעיכת האבעבועות השחורות. לכן אפשר בהחלט לומר כי זעקת הכותרות על "המגפה הבאה" אינה מוצדקת.
בריאות לכול.
עריכה: חגי גלרנטר
מקורות והרחבות:
[1] הדיווח על החולה בלונדון – אתר משרד הבריאות הבריטי ואתר ארגון הבריאות העולמי
[3] שנתיים להתפרצות של אבעבועות הקוף בניגריה
[4] 40 שנה להכחדת האבעבועות השחורות (פוסט שלנו)
[5] החולה שאובחן בישראל – אתר משרד הבריאות, אבעבועות הקוף, Monkeypox – מחלה חדשה (וחד פעמית?) בישראל?
[6] דיווח על איש צוות רפואי שנדבק מחולה – אנגליה 2018