כמונו, גם צמחים יכולים להידבק במחלות שונות, ביניהן מחלות פטרייתיות. אולם, מה קורה כאשר לפטרייה שפוגעת בצמח יש השפעה שלילית גם על בני האדם? נספר לכם על פטריית הארגוט, החומרים שהיא מכילה והקשר המסתורי בינה ובין מכשפות.

מכשפות הן דמויות בדיוניות שרבים מאיתנו מכירים מסרטי דיסני, בין אם מדובר במליפיסנט ובין אם באורסולה, שכישפו את הנסיכות האהובות עלינו. אולם, בשנת 1692 בכפר סיילם (Salem) במדינת מסצ'וסטס, ארצות הברית, מכשפות היו אמיתיות. אנשים האמינו אז שלמכשפות יש כוחות על-טבעיים והן משתמשות בקסמים, כישוף ומאגיה שחורה כדי לשלוט בבני אדם או באירועים המתרחשים סביבן [1].

"ציד המכשפות בסיילם" (הנקרא גם "משפטי המכשפות") פרץ לאחר שתושבים בכפר התחילו לפתח תסמינים משונים [2]. מרי מטוסיאן (Matossian), פרופסור להיסטוריה וסופרת, למדה על התסמינים מתוך תמלילי המשפט, ותיארה אותם באחד מספריה, ביניהם נכללו עיוורון זמני, חזיונות ותחושות חוץ-גופיות כמו "ריחוף באוויר". עדויות נוספות מוכרות מסיפורי עם אנגליים וכללו התקפי עוויתות, פרכוסים, תחושות דקירה מתחת לעור ותחושות נשיכה [3].

רופא הכפר אבחן את התושבים החולים וייחס את התסמינים לתוצאתן של פעולות כישוף ומאגיה שחורה. אלה עוררו פחד והתנגדות בליבות האנשים באותה תקופה, וכך קביעת הרופא דרבנה את תושבי הכפר להפנות אצבע מאשימה לעבר נשים וגברים אקראיים בכפר, להעמידם למשפט ובסופו של דבר להוציא להורג 19 תושבים, רובן נשים [2].

אף כי ידוע על האשמת אנשים תמימים בפעולות כישוף באזורים הסובבים את מסצ'וסטס ובמדינות נוספות ברחבי העולם, ציד המכשפות בסיילם נחשב לאירוע יוצא דופן בהשוואה לשאר המקרים. לטענת מטוסיאן, מדובר באירוע חריג ושונה בהיקפו מכל תקרית דומה שהתרחשה בסוף המאה ה-17, בעיקר בגלל מספרם הרב של החשודים שהוצאו להורג. כמו כן, המאורע התרחש 47 שנים לאחר מקרה ציד המכשפות האחרון באנגלייה. אלו הפכו מאורע זה לתעלומה - אף אחד לא הצליח להסביר מדוע התרחש דווקא באזור ובזמן המסוימים הללו [3].

בשנת 1976 פרסמה לינדה קפוראל (Caporael), פסיכולוגית ומרצה באוניברסיטת RPI בארה"ב, מאמר בכתב העת Science ובו העלתה השערה מעניינת במטרה לנסות להסביר את ייחודיות התסמינים של אנשי הכפר [4]. לטענתה, הם סבלו מארגוטיזם (Ergotism), הרעלה הנגרמת מצריכת דגנים נגועים בפטרייה שמכילה חומרים כימיים [5].
חשוב לציין כי בהמשך המאמר קפוראל מסייגת את ההשערה, אך עדיין טוענת כי אפשר ליצור קשר נסיבתי בין התופעה ובין ההסבר המוצע [4].

ארגוט היא פטרייה הפוגעת בצמחים ממשפחת הדגניים, החשובים כל כך בחקלאות. לרוב המחלה מזוהה עם המין Claviceps purpurea הפוגע בגידולי השיפון. הנבגים, שהם יחידות הריבוי וההפצה של הפטרייה, עפים ברוח ומגיעים לפרחיהם של דגנים, הרגישים למחלה. נבגים אלו נובטים ומפתחים מערכת סבוכה המורכבת ממבנים דמויי קורים, תפטיר הפטרייה. קורים אלו מתפתחים והורסים את צלקות הפרחים - איבר הרבייה הנקבי בפרח, כלומר מפרחים אלו לא יתפתח הפרי, שהוא כמובן הדגן. בסתיו, כאשר תנאי הסביבה קשים לדגנים ולפטרייה, קורים אלו מתקשים והופכים לסְקְלֵרוֹטיום (Sclerotium) - מעין מבנה בצבע שחור הדומה בצורתו לדגן. במהלך הקציר, חלק ממבני הפטרייה החולים נופלים אל האדמה וממשיכים למחזור הדבקה נוסף. במהלך טחינת הדגן לקמח, חלק מהשיפון החולה נטחן יחד עם השיפון הבריא וכך מגיע לקמח שאנו צורכים [6].

הסקלרוטיום מכיל חומרים ממשפחת האלקלואידים, ועשוי להכיל נגזרות של חומצה ליסרגית דיאתילאמידית (LSD). משפחת האלקלואידים כוללת מגוון של כימיקלים שונים במבנה ובתפקיד הנצרכים על ידינו באופן כמעט יום-יומי. כך למשל, האלקלואיד קפאין המגיע מפולי קפה והאלקלואיד ניקוטין המגיע מצמחי טבק [7]. אלקלואידים נוספים שלהם השפעה חזקה על מערכת העצבים אנחנו מכירים כסמים מסוכנים וחומרים פסיכדליים כגון אופיואידים, קוקאין ואמפטאמין [7,5]. ישנם אלקלואידים המסוגלים לעכב, להפריע ואף לחקות את פעילותם של נירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים), שהם החומרים מעבירי האות העצבי במערכת העצבים ההיקפית ובמוח. אלקלואידים כאלה מסוגלים לגרום למגוון תופעות כמו רעידות, הזיות, התמכרות ובמקרים קיצוניים אף למוות [7]. 

אלקלואידים הם מקור חשוב מאוד לתרופות שאנו מכירים כיום ומשמשים את עולם הרפואה לטיפול במגוון מחלות ניווניות של מערכת העצבים כמו אלצהיימר ופרקינסון. אלקלואידים הנמצאים בסקלרוטיום מהווים מקור חשוב לתרופות נוגדות דימומים לאחר לידה ולטיפול במיגרנות [7].

למעשה, תופעות הלוואי והתסמינים הנובעים מארגוטיזם יופיעו במקרה של צריכת מנת יתר של תרופות אלו ואחרות, ובמקרה של תושבי הכפר - ייתכן שקרו מצריכת דגנים נגועים בפטרייה [8]. כיום, החקלאות המודרנית יודעת לבקר ולמנוע את התפרצות המחלה בדגנים על ידי שימוש בחומרי הדברה, שמירה על תברואה ותחלופה מבוקרת של יבול [8].

השערתה של קפוראל נתקלה בביקורת רבה, למשל מצד פסיכולוגים חברתיים שטענו, בין היתר, כי ארגוטיזם איננו סיבה המניחה את הדעת וכי קרוב לוודאי היו אלה הלחץ והפאניקה שהתפשטו מאדם לאדם בקרב תושבי הכפר סביב האירוע [9]. אנו כנראה לא נוכל לדעת בוודאות מה באמת קרה במאורע זה ומה גרם לו, אבל הרעיון שפטרייה גרמה לרצף אירועים מזעזע ומרושע שכזה, שהשפעותיו הדהדו לאורך ההיסטוריה, מספר סיפור מרתק לכל הפחות.

עריכה: גליה הלוי שדה

למקורות וקריאה נוספת:

[1]  מעשי כשפים - הגדרה ורקע  

[2]  איך לחם שיפון קשור למשפטי המכשפות בסיילם

[3] קטע מתוך מאמרה של מרי מטוסיאן - ארגוטיזם ופרשת הכישוף בסיילם 

[4] מאמרה של לינדה קפוראל 

[5] מאמר סקירה - ארגוטיזם בנורווגיה: התסמינים ופרשנותם משלהי תקופת הברזל עד המאה ה-17

[6]  ארגוט וארגוטיזם - הגדרה ורקע

[7] מאמר סקירה - מיצויים צמחיים, מטבוליטים שניוניים והשפעתם על תפקוד המוח האנושי

[8] רקע על פטריית הארגוט בהיבט חקלאי

[9] מאמר הפסיכולוגים - רישומים מאירועי 1692 אינם תומכים בהשערה המערבת ארגוטיזם