נטשה רומנוב מרבה להשתמש באקדחים, ובדרך כלל יורה בשני אקדחים בו־זמנית. מהם העקרונות המדעיים שמאחורי הפעולה? והאם במציאות תפגע האלמנה השחורה במטרה?

האלמנה השחורה (Black Widow) היא נטשה רומנוב, מתנקשת מיומנת, חברה בסוכנות שילד (S.H.I.E.L.D) ובחבורת הנוקמים [1]. ננתח סצנה מהסרט 'קפטן אמריקה – חייל החורף', שבמהלכה מתנהל קרב יריות בין האלמנה השחורה לחייל החורף וכנופייתו. במהלך הקרב היא קופצת מגשר, ואז נעמדת למרגלותיו ויורה לעברו בשני אקדחים, אחד בכל יד.

בואו ננתח מדעית את הסצנה.

התחמושת, חלקי האקדח ומנגנון הירייה:

התחמושת:

הכדור מורכב מארבעה חלקים עיקריים: קליע, תרמיל, חומר הודף (אבק שריפה) ופיקה. בתרמיל נמצאים הפיקה ואבק השריפה, והוא עשוי בדרך כלל פליז (סגסוגת המורכבת מנחושת ואבץ). הקליע הוא החלק שנהדף מהאקדח לעבר המטרה, ומורכב בדרך כלל מליבת עופרת בציפוי מתכת רכה, לרוב נחושת. קיימים גם קליעים ייעודים, שונים במבנה ובהרכב.

חלקי האקדח ומנגנון הירי:

בסצנה המדוברת, ידידתנו נטשה משתמשת באקדח חצי אוטומטי מסוג Glock 26 9 מ"מ, שהוא בעל מאפיינים ייחודיים (מנגנון הדק עם אבטחות, קנה שונה מאקדחים אחרים ועוד) [2], אך אנו נתאר את המנגנון הכללי.

אז מה קורה בתוך האקדח בעת הירי? בלחיצה על ההדק, הנוקר (מעין סיכה) נע במהירות לכיוון הכדור ופוגע בפיקה. הפיקה מכילה חומר רגיש, כגון כספית רועמת, המגיב תגובה כימית מהירה עם אבק השריפה. התגובה מעלה את הטמפרטורה ואת הלחץ (עד לרמה של כ-34,000psi – מעל 2,000 אטמוספרות, כמו בעומק של 200 מטרים מתחת למים – ויותר) [3], ומשחררת כמות גדולה של גזים. עליית הלחץ גורמת לגזים להתרחב. אולם בית הבליעה אטום, והגזים שאין להם להיכן להתפשט 'דוחפים' את הקליע החוצה בדרכם להיפלט מהקנה אל הסביבה (שבה הלחץ נמוך יותר).

נעבור אל הקנה: הקנה הוא גליל, שלאורכו יש בדרך כלל סלילים המעניקים לקליע 'תנע סיבובי בציר המעוף', כלומר מסובבים אותו סביב עצמו בעת יציאתו מהקנה. תנועה זו מייצבת את הקליע במעופו, ומסייעת בשמירה על מסלול מעוף ישר. באקדח שבו נטשה משתמשת בסרט, סיבוב הקליע נוצר באמצעות יציקת פלדת הקנה בכיוונים שונים (כך מופחתת השחיקה ומהירות הלוע גדלה).

ומה משפיע על הירי?

1. אורך הקנה ← האצה ודיוק: ההאצה של הקליע מתרחשת לאורך הקנה. ככל שהקנה ארוך יותר, אבק השריפה בוער זמן רב יותר עד יציאת הקליע מהקנה, האצת הקליע גדלה ודיוק הירי משתפר (עד גבול מסוים, כמובן. אורך קנה אינסופי לא יאיץ את הקליע עד אינסוף).
2. כמות אבק השריפה ← עוצמת הפיצוץ: כדורי אקדח הם בדרך כלל כדורי 19x9 מילימטר. המספרים מציינים את הקוטר הפנימי של הקנה (9 מ"מ) ואת אורך תרמיל הכדור (19 מ"מ). כדורי רובים בדרך כלל גדולים יותר, וההבדל בנפח התרמילים משפיע על כמות אבק השריפה בכדור [4]. אגב, לא כל אבק השריפה בתרמיל נשרף במהלך ירייה, ולכן בירי מטווח קרוב או במטווחים סגורים יצטברו גרגירים לא שרופים על הרצפה או בפצע הירי.
3. משקל הקליע ← האצה: לפי החוק השני של ניוטון (כוח שווה למכפלת המסה בתאוצה), ככל שהקליע כבד יותר, האצת הקליע נמוכה יותר. אם אותו כלי נשק יירה כדורים במשקל שונה זה מזה, אזי אף אם כמות אבקת השריפה בכדורים זהה – כלומר עוצמת הפיצוץ זהה – תאוצת הכדור הכבד תהיה קטנה יותר, ולכן מהירות יציאתו מהקנה תהיה נמוכה יותר.
4. תנאים ברומטריים סביבתיים ← 'התנהגות' הקליע: תנאי הסביבה שהקליע עובר בה בדרכו למטרה, כמו טמפרטורה, לחץ ברומטרי, לחות, רוחות וכדומה, משפיעים על טווח הירייה, סטיית הכדור ועוד.

נחזור לסרטים, שבהם הנבלים תמיד מפספסים, ואף פעם אין מעצור בנשק, והמחסנית אינסופית, והגיבור תמיד פוגע במטרה בירייה באקדח גם ממרחק רב. למעשה, הטווח האפקטיבי (accurate range) לפגיעה מדויקת ביריית אקדח הוא עשרות מטרים בלבד, לרוב עד 100 מטר, לעומת רובה שבו הטווח יכול להגיע למאות מטרים [5]. הסיבה העיקרית לשוני היא מהירות הלוע: מהירות הלוע של קליע אקדח רגיל היא 340-300 מטר/שנייה, ומהירות הלוע של קליע רובה גבוהה הרבה יותר (900-700 מטר/שנייה).

ובסצנה שלנו? היות שמדובר בקלעית מיומנת, ומכיוון שהמרחק בינה לבין חייל החורף וחבריו אינו כה גדול, רוב הסיכויים שהיא אכן תפגע במטרה.

דיוק מדעי 9/10

ירי בשני אקדחים בו־זמנית:

ירי מדויק בשני אקדחים אינו נראה אמין, אך תופתעו לדעת שיורה מיומן יצלח את המשימה. אומנם, 'ירי בהצבעה' יעיל בטווחים קצרים, ואילו בירייה למרחק יש להסתכל בכוונות; וגם מומלץ לאחוז את האקדח בשתי הידיים; וכמובן אי אפשר לכוון ולפגוע בשתי מטרות בו־זמנית – אך אין זו משימה בלתי אפשרית.

ראשית, מבנה האקדח מותאם לימניים ולשמאליים כאחד. שנית, נטשה יורה בשתי עיניים פקוחות, כלומר אין משמעות רבה לשימוש בעין דומיננטית דווקא. שלישית, אפשר לפגוע ממרחק של כ-50 מטר תוך ריכוז בכוונת קדמית בלבד. רביעית, לא ניתן לכוון את הירי לשתי מטרות שונות בו־זמנית, נכון, אך ירי לסירוגין אפשרי בהחלט ובכך מוכפל כוח האש. והכי חשוב – זה מצטלם נהדר, וגם עושה את האלמנה מגניבה יותר מהוקאיי: הוא הרי אינו מסוגל לירות בשתי קשתות בו־זמנית.

דיוק מדעי 7/10

תודה לרועי ברגמן ,ערן צלנר ואסף גרין על הסיוע.

עיצוב: מיכאל לוי

עריכה: חגי גלרנטר

מקורות והרחבות:

[1] האלמנה השחורה

[2] איך גלוק 26 עובד?

[3] לחץ של קליע, וכן כאן.

[4] 9mm vs. .223 caliber (5.56mm NATO) as a Primary SWAT Team

[5] טווחים של כלי ירי