כלל המדע הראשון בסרט ''מועדון קרב'' הוא שאין מדברים על מדע. אז החלטנו לכתוב. מה היה קורה אם הסרט היה יוצא כיום? לא נתמקד בשאלה נגד אילו רשתות היו גיבורי הסרט מוחים, אלא בסוגיית העישון. בסרט שבו בכל סצנה ניתן לראות אנשים מעשנים, האם כיום הם היו מעשנים סיגריות אלקטרוניות? והאם סיגריות כאלה בריאות וטובות יותר?

הסרט ''מועדון קרב'' (Fight Club), המבוסס על רומן מאת צ׳אק פלאניוק, יצא בשנת 1999 ובמשך השנים קיבל מעמד של סרט פולחן. בקצרה, וכדי לא להרוס למי שעדיין לא ראה את הסרט, נציין שיש בו דמות של גיבור הסובל מנדודי שינה, דבר שגורם לו להקים מועדון חברתי חביב.

נתמקד בהיבט המדעי של סוגייה מטרידה בסרט, לא פיצוץ הבניינים או הכאוס שנגרם, אלא העובדה שהדמויות מעשנות כל הזמן. כל הזמן? מצפייה בסרט עולה שטיילר (Tyler Durden), שאותו מגלם בראד פיט, מעשן כ-3 חפיסות ביום, לדוגמה. כפי שבכל סצנה בסרט יש כוס של סטארבקס (באמת, בכל סצנה), כך בכל סצנה ניתן לראות סיגריות, מאפרות או שלטי "אסור לעשן". בכל התזזיתיות שבסרט, ייתכן שחלק מהבעיות של דמות המְסַפֵּר נובעות מההתמכרות לסיגריות.

ידוע שסיגריות גורמות נזק משמעותי, חלקו בגלל חומרים שמשתחררים בזמן בערת הסיגריה – כ-7000 חומרים כימיים, מהם כ-350 פוגעים ברקמות, מזיקים לריאות וגורמים למחלות לב ואף להתפתחות מחלת הסרטן [1]. עישון טבק הוא גורם התחלואה והמוות בר-המניעה החמור ביותר: ההערכות הן שיותר מ-8 מיליון איש מתים מדי שנה כתוצאה מעישון, מתוכם 1.2 מיליון מעישון פסיבי [2].

סביר שאם הסרט היה מצולם כיום, טיילר היה אוחז בסיגריה אלקטרונית. השימוש בסיגריות אלקטרוניות מתרחב מאוד בשנים האחרונות בכל העולם, וכך גם נוכחותן בסדרות, בסרטים ובפרסום על ידי משפיענים ברשת. מצד אחד, אין את האפקט המגניב של השלכת בדל הסיגריה על המדרכה. מצד שני, הסיגריות בריאות יותר, נכון?
אז זהו, שלא.

יש סכנה גם בסיגריות אלקטרוניות. מדוע?
סיגריה אלקטרונית היא למעשה מערכת לאידוי נוזלים. בדרך כלל הנוזלנים מכילים פרופילן גליקול, גליצרול, ניקוטין וחומרי טעם. הסיגריות האלקטרוניות מכילות תמיסה של חומרים אלו, יש בהן סליל שמחמם את התמיסה ומאדה אותה, והמשתמש שואף את האדים לריאותיו. שלא כמו בסיגריות רגילות, החומרים הנשאפים אינם נשרפים. אומנם הרכיבים של הסיגריות האלקטרוניות מאושרים לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), אך הם מעולם לא אושרו לשימוש כתערובת לשאיפה.

למרות שהסיגריות האלקטרוניות משווקות כתחליף לסיגריות שהוא מסוכן פחות, מחקרים רבים הראו שהשימוש בהן מגדיל את הסיכון למחלות לב וריאות, מעלה את השכיחות של מחלות חניכיים, מביא למצב טרום-סוכרתי וגורם לאין-אונות אצל גברים. חימום נוזלי האידוי יוצר קרצינוגנים (חומרים מסרטנים) שעלולים לפגוע במערכת הנשימה וברקמות אחרות [3, 4, 5] ואף לגרום נזק ל-DNA. מחקר מטא-אנליזה שפורסם בשנה שעברה הראה שמעשנים צעירים שעברו לסיגריות אלקטרוניות לא הפסיקו לעשן, ואף חזרו לעשן סיגריות רגילות בתוך זמן קצר [6].

אחד החומרים הבעייתיים המשותפים לסיגריות רגילות ואלקטרוניות הוא הניקוטין, המצוי בריכוז גבוה בצמח הטבק. זוהי תרכובת ליפופילית (אוהבת שומן [7]), שנספגת בדם. הניקוטין נקשר לתאים שונים באמצעות קולטנים ומשבש את פעילותם התקינה. בנוסף, הניקוטין עובר במהירות וביעילות מהדם למוח, שם הוא  גורם להתמכרות אשר מקשה את הגמילה.

בהקשר של הסרט, השפעות העישון מעניינות אותנו בשל שתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שלא בטוח שהגיבור היה מספיק להקים רשת ארצית של המיזם החברתי שלו: בגלל נזקי הניקוטין ומסיבות נוספות, העישון מקצר את תוחלת החיים של המעשן ב-11 שנים בממוצע.

הסיבה השנייה היא שייתכן כי כל הלחץ הנפשי (emotional stress), המחשבות הדיכאוניות ונדודי השינה [8] של הגיבור נובעים מהשפעת הניקוטין על מוחו. איך זה קורה? הניקוטין שנשאף וממלא את הריאות מגיע בתוך שניות למוח, שם הוא גורם להפרשת דופמין. דופמין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) שמפעיל את מערכת התגמול במוח וגורם לנו להרגיש טוב. אבל כמו בסרט, הצד האפל של הניקוטין מביא להתמכרות: ככל שמעשנים יותר סיגריות, רגילות או אלקטרוניות, הגוף מצפה ל״תחושה הטובה״ שגורם שחרור הדופמין, ומקשר את התחושה לסיטואציות שונות, כגון הפסקת קפה, שתיית אלכוהול או מפגש חברתי. הציפייה לסיגריה במצבים אלו מעלה תחושות לחץ ודיכאון ומפריעה לשינה תקינה. הצורך התמידי גורם למצב עקה (stress), שבו מופרשים בגוף הורמונים מסוימים שגורמים להתעוררות מערכת העצבים הסימפתטית. דבר זה גורם לדפיקות לב מואצות, נשימה מהירה, היצרות עורקים וזרימת דם מוגברת לידיים ולרגליים במקום לאיברים הפנימיים, אשר תפקודם נפגע כתוצאה מכך.

בנוסף, המעשן (או מאדה) עלול לפתח עצבנות, חוסר סבלנות או התנהגות כפייתית (קומפולסיביות). תופעות אלו הן תוצאה של שינוי ברגישות של הקולטנים לניקוטין שעל גבי התאים. אנחנו לא מתיימרים לערוך ניתוח פסיכולוגי, אך התוצאה יכולה להסביר את השוני בין התנהגות המספר לבין התנהגותו של טיילר (נזכיר שהמספר וטיילר הם למעשה אותו אדם).

עישון בכמות שמעשן טיילר עלולה גם להוביל להרעלת ניקוטין, מצב שבו רמת הניקוטין בדם גבוהה מאוד. הרעלת ניקוטין מתבטאת בריור מוגבר, בחילות, סחרחורות, כאבי ראש ורעידות. התסמינים יכולים להחמיר עד למצב של דיכוי נשימתי, תרדמת שרירים ואף שיתוק [9].

חשוב להוסיף שיצרני הסיגריות האלקטרוניות מצאו דרכים להעלות את ריכוז הניקוטין בחומרי האידוי, על ידי שימוש במלח ניקוטין, ובסיגריות מן הדור החדש – על ידי שימוש בניקוטין סינתטי, שהוא מולקולה יציבה יותר, והשפעתו ממושכת יותר.

דרך אגב, גם השחקנים בסרט לא יצאו בזול, ושישה חודשים של צילום בתנאים של עשן כבד גבו מהם מחיר בריאותי. לדוגמה, הלנה בונהם קרטר, אשר גילמה את מרלה, חלתה בברונכיטיס, דלקת של דרכי הנשימה שנפוצה אצל מעשנים. יש אף הטוענים כי אד נורטון נהיה גדול וירוק יותר לאחר ששיחק בסרט.

לסיכום, בין קבוצות התמיכה הרבות שהדמות השתתפה בהן (חולי שחפת וסרטן האשכים, נפגעי טפילי מוח ועוד), היינו ממליצים בחום על קבוצה להפסקת עישון, לפני התחלת הכאוס.
ולא, החלפת הסיגריה הרגילה בסיגריה אלקטרונית אינה הדרך לגמילה.

עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות:

[1] מידע האגודה למלחמה בסרטן

[2] נתונים על טבק מתוך אתר אירגון הבריאות העולמי (WHO)

[3] נייר עמדה בנושא סיגריות אלקטרוניות

[4] סיכון לחלות בסרטן עקב שימוש בסיגריות אלקטרוניות 

[5] השפעת סיגריות אלקטרוניות על הבריאות – סיכום גלובלי

[6] מחקר חדש בצעירים

[7] הידעת – תכונות חומרים

[8] בעיות שינה אצל צעירים המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות

[9] מידע על הרעלת ניקוטין

עוד על הקשר בין עישון סיגריות אלקטרוניות והפרעות שינה (1)

עוד על הקשר בין עישון סיגריות אלקטרוניות והפרעות שינה (2)

על הקשר בין עישון סיגריות אלקטרוניות ומחלות לב