תקווה חיידקית חדשה
13/04/2022
טיפולי האימונותרפיה - שבהם נותנים למערכת החיסון חיזוק מבחוץ - הראו תוצאות מרשימות בשנים האחרונות, אך למרבה האכזבה, לא כל החולים מגיבים לטיפול כזה. מחקר חדש בחולי סרטן עור מגלה כיצד העברת חיידקי מעיים מחולי סרטן שהגיבו היטב לטיפול, לאלו שלא, הפכה את הטיפול האימונותרפי ליעיל גם בחולים שלא הגיבו אליו מלכתחילה. מעבר להצלחה הקלינית, אנו עדים לדוגמה מאלפת נוספת לקשר ההדוק בין חיידקי המעי לתפקוד מערכת החיסון.
העברה נרחבת של חיידקי מעיים, או השתלת צואה, מסתמנת בשנים האחרונות ככלי מחקרי וטיפולי רב ערך במגוון מחלות. בשנת 2013 פורסם לראשונה שהשתלת צואה ממעי של אדם הסובל מהשמנת יתר חולנית לתוך מעי של עכבר, יכולה להשרות בעכבר השמנת יתר [1].
בשנת 2019 האדמה בתחום רעדה שוב כאשר התגלה שהשתלת צואה מילדים אוטיסטים לעכברים, גורמת לעכברים לפתח התנהגויות אופייניות לאוטיזם, כמו ירידה בתקשורת ותנועות חזרתיות [2]. באותה שנה דווח על חיידק היכול לשפר ביצועים, שהתגלה במעי של רצי מרתון מקצועיים [3].
מה בין העברת חיידקי מעיים ובין מחלת הסרטן? בסרטן, מתנהל בגוף קרב בין תאים שקיבלו לפתע "כוחות על" ובין תאי מערכת החיסון. תאי סרטן הם תאים שבמצב תקין לא היו מתרבים או שהיו מזוהים ומושמדים על-ידי מערכת החיסון. כשמערכת החיסון לא מתפקדת היטב ומתפתח סרטן, מנסה הרפואה לעזור. אחד הקשיים העיקריים באונקולוגיה, כלומר ברפואת הסרטן, איננו איך להרוג את תאי הסרטן, אלא איך להרוג רק את תאי הסרטן.
למרות השינויים שעברו התאים כשהפכו לסרטניים, הם עדיין תאי הגוף, ומרוב הבחינות הם כמעט זהים לתאים בריאים. זו הסיבה לכך שטיפולים קונבנציונליים נגד סרטן, טיפולי כימותרפיה, גורמים לתופעות לוואי קשות - הם פוגעים גם בתאים בריאים.
כדי למצוא טיפול יעיל נגד סרטן צריך לשחק במשחק ״מצא את ההבדלים״: מצאו הבדל ברור בין תא סרטן לתא בריא, ותכננו טיפול שינצל את ההבדל הזה ויפגע אך ורק בתאי הסרטן.
כאמור, התפתחות של גידול סרטני היא תוצאה של כישלון מערכת החיסון, ובו תאי הסרטן הצליחו לחמוק מגילוי. לתאי סרטן יש דרכים רבות ומתוחכמות לעשות זאת: חלקם מתחפשים ומסתירים את זהותם, ואחרים תוקפים את תאי מערכת החיסון, למשל בכך שמשרים בתאי מערכת החיסון מוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס) [4]. אם נמשיך בדימוי של שדה קרב, אפשר לומר שתאי הסרטן שולפים קודם, ובמלחמה הזו מערכת החיסון צריכה תגבורת.
כאן נכנסת לתמונה האימונותרפיה [5]. תפקידה וייעודה של מערכת החיסון הם להבחין בין תאי סרטן לתאים בריאים, אם כך איך אפשר לעזור לה להתגבר על ההטעיות והשיבושים שגורמים תאי הסרטן?
במצב רגיל, תאים בריאים מציגים על פני הקרום החיצוני שלהם חלבונים שמאותתים לתא החיסון: ״אני בסדר, אל תהרוג אותי״. ומה משתבש כשמערכת החיסון נתקלת בתא סרטן? תא דם לבן מסוג T, השייך למערכת החיסון, מציג על הקרום החיצוני חלבון בשם PD-1. תא הסרטן מבטא על הקרום החיצוני חלבון משלו שנקשר ל-PD-1 וכך מזייף ויוצר אף הוא את האות ״אני בסדר, אל תהרוג אותי". בטיפול אימונותרפי, פותחו מולקולות שמפריעות לקישור של שני החלבונים האלה, כך שתא הסרטן לא יוכל להעביר את המסר השקרי, ויחוסל על-ידי תאי ה-T של מערכת החיסון [6]. גישה יפה, אך איננה יעילה בכולם, יש חולים שמגיבים היטב לטיפול הזה, ויש כאלה שלא.
וכאן אנחנו מגיעים לחדשות החיידקיות המרעישות:
בשנים האחרונות מתבססת ההבנה שלחיידקים יש השפעה עמוקה על מערכת החיסון, ושינוי בהרכב החיידקים במערכת העיכול יכול להביא עד כדי שינוי הרכב התאים של מערכת החיסון [7], ומשום כך גם להשפיע על התפקוד שלה. מכאן עלתה ההשערה ששינוי הרכב החיידקים יוכל לשפר תגובת חולי סרטן לטיפולים אימונותרפיים.
במחקר חדש ופורץ דרך שנערך בבית החולים שיבא [8], ביקשו החוקרים לבדוק מה גורם להבדלים בין חולי מלנומה שהגיבו לטיפול באימונותרפיה ובין חולים שלא הגיבו. החוקרים שיערו שהבדל בהרכב חיידקי המעיים בין שתי קבוצות החולים, שנצפה במחקרים קודמים, יכול להסביר את השוני בתגובה ולשמש ככלי טיפולי. מלנומה היא סרטן עור שעלול להיות קטלני במקרים רבים, והחולים שנלקחו לניסוי היו חולים במלנומה עמידה שלא הגיבו בעבר לטיפול אימונותרפי מסוג אנטי PD-1.
בתהליך השתלת צואה - הצואה שנלקחת מן התורם נמהלת, מסוננת ומועברת למטופל. אפשר להעביר את הצואה למטופל במספר דרכים, דרך צינור הזנה מהאף לקיבה (זונדה), או לתריסריון בעזרת חוקן או בזמן קולונוסקופיה.
החוקרים העבירו חיידקי מעיים מחולים שהגיבו היטב לטיפול אל חולים שלא הגיבו, וגילו כי חלק מהחולים שלא הגיבו בעבר התחילו להגיב לטיפול!
במעיים של החולים שהחלו להגיב לטיפול בעקבות השתלת הצואה נמצא שחלו שינויים בהרכב החיידקים לעומת לפני הטיפול, ונמצא שההרכב החדש דומה לקהילה החיידקית המאפיינת את החולים שתרמו. לדוגמה, נצפתה עלייה במספר החיידקים מהמשפחה Veillonellaceae, שידועים כקשורים להצלחת טיפולים אימונתרפיים.
כמו כן נצפתה עלייה בהפעלה ובחדירה של תאי חיסון המתמחים בלוחמה בגידולים [9], אל תוך הגידול. ההפעלה והחדירה של אותם התאים, משמעותן היא שאכן נפגעה יכולתו של הגידול להעביר את המסר המרגיע השקרי למערכת החיסון.
למעשה אנחנו עדים פה להופעתה של גישה טיפולית חדשה, כלומר, השפעה על תכונות הגוף באמצעות שינויים בחיידקי המעיים. הרבה יותר קל לנו לשנות את הרכב החיידקים מאשר את תאי הגוף, ואנחנו עומדים לעשות את זה יותר ויותר בעתיד. יהיה מרתק בזמן הקרוב לראות אילו עוד היבטים בגוף האדם ואולי אף בנפשו נוכל לשנות דרך מניפולציות על חיידקי המעי.
עריכה: גליה הלוי שדה
מקורות והרחבות:
[1] השתלת חיידקי מעי מאדם שמן משרה השמנה בעכבר
[2] השתלת חיידקי מעי מילדים אוטיסטים לעכברים
[3] פוסט על שיפור ביצועי ריצה באמצעות חיידקי מעיים
[4] תאי סרטן משרים מוות תאי בתאי מערכת החיסון
[5] פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לחלוצי האימונותרפיה
[7] חיידקים משפיעים על ההרכב התאי של מערכת החיסון
[8] מאמר המחקר על השתלת חיידקי מעי בין חולי סרטן
[9] תאי מערכת החיסון המתמחים בהרג תאי סרטן ותפקידם באימונותרפיה
[10] פוסט קודם שלנו בנושא אימונותרפיה
בעל תואר ראשון, שני ודוקטורט בביולוגיה מטעם אוניברסיטת בר אילן ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. חוקר ביולוגיה תאית ומולקולרית ואת היישום שלהם בחיי היומיום.
מאיירת ומציירת. היא אוהבת להפוך רעיונות לאיורים ועיצובים ייחודיים במגוון סגנונות וטכניקות. בזמנה הפנוי, היא מתרגלת יוגה וחובבת קמפינג.
