בפברואר האחרון הגיעה לבית החולים ילדה כבת 3 עם תסמינים של שיתוק ילדים. הילדה לא חוסנה בחיסוני השגרה שכוללים סדרת חיסונים כנגד נגיפי הפוליו - ארבעה מומתים ושניים מוחלשים שניתנים עד גיל שנה וחצי. בסדרת בדיקות שהסתיימה ב-6 במרץ התברר שהגורם למחלתה של הילדה הוא הדבקה בנגיף הפוליו שמקורו בתרכיב החיסון שעבר שינוי, ו"מסתובב" בין ילדים שלא חוסנו (הראשון שבהם כנראה נדבק מילד מחוסן). חשוב לציין שהנגיף לא מסכן ילדים שהתחסנו, אלא רק כאלה שלא התחסנו. לאחרונים מומלץ להשלים את החסר בהקדם האפשרי.

מחלת הפוליו, המוכרת גם כ"שיתוק ילדים", נחשבה בהתחלה למחלה נגיפית של מערכת העצבים, אך כיום ידוע שהשיתוק הוא סיבוך לא נדיר (מתרחש אחת ל-1000-500 מקרים) של מחלת מעיים, שנגרמת משלושה זנים של נגיפי מעיים המכונים Human enterovirus C ממשפחת ה-Picornaviridae.

המחלה הראשונית מתבטאת בחום, בכאבי ראש וגרון ובהקאות, וכשני שלישים מהחולים מחלימים ממנה לאחר כשלושה ימים. אצל האחרים מתפתחת עד כשבוע לאחר ההחלמה מחלה שניונית המתבטאת בנוקשות ובכאבים בצוואר, בגב ובגפיים (לרוב ברגליים), כתוצאה מהגעת הנגיף לחומר האפור שבמוח השדרה. מכאן שם המחלה poliomyelitis (ביוונית polyos - אפור; myelos - מוח השדרה, והסיומת מציינת דלקת). גם ממחלה זו הרוב מחלימים, אך מיעוט החולים נשאר עם שיתוק שרירים, אשר במקרים של שיתוק שרירי הנשימה יכול אף לגרום למוות. לפעמים המצב משתפר עד כשנה וחצי מסיום המחלה. מחלה שלישונית, שמתבטאת בעיקר בהיחלשות שרירים, עלולה להתרחש גם עשרות שנים אחרי המחלה השניונית והיא מכונה Post-Polio Syndrome.

המחלה עלתה לכותרות בתחילת המאה ה-20, אז החלו התפרצויות של ממש ברחבי ארצות הברית ואירופה. ההתפרצות החמורה ביותר של המחלה החלה ב-1916 בארצות הברית, שם חלו כ-27,000 איש, מהם מתו כ-6,000 ורבים נותרו משותקים. משנות העשרים ועד שנות החמישים של המאה ה-20 היו התפרצויות רבות ברחבי העולם וגם בישראל, והמחלה הפכה לבעיה רפואית בקנה מידה עולמי.

פרנקלין רוזוולט, אז נשיא ארצות הברית, ייסד ב-1938 את "מצעד הפרוטות" (March of Dimes), שבו גויסו 630 מיליוני דולרים שסייעו למחקר ולפיתוח של החיסונים שאנו משתמשים בהם היום.

ב-1952 פיתח יונאס סאלק (Salk) את תרכיב החיסון הראשון שבו הוזרקו נגיפים לא פעילים ("מומתים"), שגודלו בתרבית של תאי כליה. התרכיב של סאלק גרם לייצור נוגדנים כנגד נגיפי הפוליו בדם של המחוסן, ולפיכך היה יעיל ומנע את ההתפתחות של המחלות השניונית והשלישונית אצל המחוסנים; עם זאת הוא לא מנע את המחלה הראשונית ואת היותם של החולים נשאים סמויים של הנגיפים - לכן המחוסנים עדיין יכלו להדביק אחרים - מחוסנים ולא מחוסנים.

ב-1956 סיים אלברט סייבין (Sabin) את הפיתוח והבדיקות של חיסון חי מוחלש שניתן דרך הפה, לאחר סדרת ניסויים בכ-80 מיליוני ילדים (כולל בישראל, בקיבוץ גת). חיסון זה הציג אלטרנטיבה יעילה יותר לשימוש בהזרקה של תרכיב סאלק (Salk), המכיל נגיף לא פעיל. הנגיפים המוחלשים מגיעים לכל מקום שאליו מגיע הנגיף הטבעי, כולל מערכת העיכול, והם אף מופרשים לסביבה. בכך הם מקנים חסינות גם לחלק מהפרטים שבסביבתם, שאינם מקבלים את תרכיב החיסון ישירות.

בעקבות השימוש בחיסון המוחלש התעוררה בעיה אחרת: נגיפים מוחלשים נוצרים בהכנת החיסון מנגיפים טבעיים. הצרה היא שגם התהליך ההפוך, שבו נגיף מוחלש הופך לנגיף אלים, עלול להתרחש במעבר בין פרטים שאינם מחוסנים או מדוכאי חיסון. ואכן, נצפו לא מעט מקרים שבהם חלו אנשים במחלה בגלל תרכיב החיסון שקיבלו.

שילוב שני החיסונים של סאלק ושל סייבין יחד, הראשון בהזרקה והשני בהזלפה לפה, סיפק פתרון כמעט מושלם. עם זאת, באזורים שבהם המחלה אינה קיימת עוד, הפסיקו לחסן בתרכיב המוחלש והמשיכו רק עם התרכיב המומת, כדי להימנע מתופעות הלוואי של הנגיף המוחלש (בעיקר אלרגיות חריפות).

חיסוני השגרה לילדים בישראל כוללים חמש מנות של התרכיב המומת (בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים, שנה, ובכיתה ב') ושתי מנות של התרכיב החי-מוחלש (בגיל שישה חודשים ושנה וחצי).

המקרה הנוכחי, שהתגלה ב-17 בפברואר האחרון בשכונת מאה שערים בירושלים, הוא דוגמה אופיינית להדבקה בנגיף שמקורו בתרכיב החי המוחלש, שחזר להיות אלים (תופעה שמתרחשת בתדירות נמוכה מאוד). מקורו של הנגיף הוא אומנם פרט מחוסן, אבל הוא מתפשט רק בקרב אוכלוסייה שאינה מחוסנת - מוערך כי עד כה נדבקו כמה מאות ילדים לא מחוסנים. כאמור, הנגיף אינו מסכן אוכלוסייה מחוסנת, וגם לא את מי שהתחסנו בחיסון המומת בלבד. 

הנגיף המדובר נוטר עד כה רק במערכת הביוב של ירושלים, כך שלפחות בינתיים, הוא לא יצא ממנה. משרד הבריאות מנסה לאתר את המגעים של הילדה עם בלתי מחוסנים כדי להמליץ להם להתחסן. חשוב לעודד כל מי שלא חוסן עדיין להתחסן, ולא רק בחיסון המומת אלא גם בחיסון המוחלש, כדי למנוע את התפשטות המחלה ולסייע להכחיד אותה. במבצע החיסון שנפתח   בירושלים חוסנו כבר כ-5000 ילדים. 

כיום הנגיף הפראי גורם למחלת הפוליו בשתי מדינות  בלבד - אפגניסטן ומלאווי. במדינות אחרות מתרחשים מדי פעם רק מקרי פוליו דומים למקרה הנוכחי - מחלה שמקורה בתרכיב החיסון והיא מתפרצת בין אנשים שאינם מחוסנים. עד שימוגר הנגיף הפראי לחלוטין נמשיך לחסן בשני התרכיבים. כולנו תקווה שנכחיד את המחלה, כמו שהכחדנו בעזרת חיסונים את מחלת האבעבועות השחורות ואת מחלת דבר הבקר.

עריכה: שיר רוזנבלום-מן

לקריאה נוספת:

[1] הודעת משרד הבריאות על אירוע הפוליו הנוכחי

[2] על פוליו באתר ארגון הבריאות העולמי

[3] נפרדים ממחלת הפוליו - פוסט של המחבר באתר מדע גדול, בקטנה

[4] מחלה משתקת ושני תרכיבי חיסון - כתבה בבלוג של המחבר

[5] על חשיבות החיסון בנגיף חי נגד פוליו - כתבה בבלוג של המחבר

[6] על ניסוי החיסון לפוליו בילדי הקיבוץ גת, 1959

[7] סרטון על חולה פוליו, שבמאי 2018 עדיין חי בתוך ריאת ברזל