בשבוע שעבר נידונה בוועדת החינוך של הכנסת הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים משוטטים [1]. מטרת החוק היא לשפר את מצבם של כלבים משוטטים בפריפריה ולמנוע את המתתם, באמצעות תוכנית של לכידה, סירוס והשבה לטבע של אלה מהם שלא יאומצו. הצעת חוק זו, למרות כוונותיה הטובות, היא פופוליסטית, שגויה מעיקרה, לא תפתור את הבעיה ורק תחמיר את הנזקים שכבר נגרמים לאדם, למשקו ולעולם החי בטבע.

פוסט אורח מאת יורם יום-טוב, פרופסור אמריטוס לזואולוגיה, בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב

להערכת רשות הטבע והגנים, בארץ חיים כיום בין 30 ל-50 אלף כלבים משוטטים, כלומר כלבים ללא בעלים. כלבים אלה מגיעים מכמה מקורות: ״חובבי כלבים״ המגדלים אותם בבתיהם ומשחררים אותם או את גוריהם לטבע בניגוד לחוק; כלבים החיים ללא בעלים ביישובים, בעיקר ביישובים בדואים בנגב, מתרבים בהם ועוברים לטבע (מתפראים) באופן מלא או חלקי; כלבים המגיעים משכנותינו, בעיקר מצרים, ירדן, רצועת עזה והגדה המערבית. 

כלבים אינם חיות בר ומקומם אינו בטבע. הם גורמים נזקים לאדם ולחי בכמה אופנים:

1. מעבירים מחלות: בישראל כלבים הם המעבירים העיקריים של מחלת הכלבת [2], מחלה קטלנית לנחשף אליה, אלא אם יחוסן בתוך ימים בודדים מיום החשיפה. כלבים הם נשאים עיקריים של כלבת בישראל: מתוך 103 מקרי כלבת שאירעו בארץ בשלוש השנים האחרונות, 46 היו של כלבים נגועים. בשנים האחרונות מתו בארץ שני בני אדם מכלבת. כלבים החיים בטבע אינם זוכים לטיפול וטרינרי ומעבירים לאדם, לכלבי המחמד החיים עימו ולבעלי חיים אחרים טפילים שונים כגון לרוות (זחלים) של תולעי סרט הפוגעות באיברים פנימיים ובמוח [3]. כלבים משוטטים הניזונים בין היתר מפגרי חיות משק נגועות, עלולים להפיץ את המחלות לבעלי חיים, לבני אדם ולכלבי הבית. כלבים מפיצים לאדם ולבעלי חיים אחרים חיידקים גורמי מחלות כמו לפטוספירה (מחוללי עכברת), סלמונלה, סטפילוקוקים עמידים לאנטיביוטיקה ועוד. כלבים נגועים בקרציות יכולים להיות נשאים של גורמי מחלת טיפוס הבהרות.  

2. מוצאם של הכלבים מזאבים להקתיים, וכלבים משוטטים שבים להתנהגות אופיינית של התאגדות ללהקות שמסוגלות לתקוף ולהכריע טרף גדול מהם. מקרים כאלה מתרחשים בכל הארץ, אך בעיקר בנגב, היכן שמרוכזים רוב הכלבים המשוטטים. להקות כלבים תקפו בני אדם שיצאו לריצה ליד יישוביהם או בתוכם, כמו למשל בשדה אליעזר שבגליל [4] ובצור הדסה שבהרי ירושלים [5]. תופעה זו הפכה לשגרה ביישובים בדואים כמו רהט, שם התרחשו כמה מקרים שבהם כלבים משוטטים פצעו ילדים ומבוגרים, ובביר האדג׳, שם לפני חודשים אחדים כלבים הרגו פעוטה [6]. לאחרונה תקפה להקת כלבים ילדה בת 10 בקריית ארבע [7]. הם טורפים חיות משק, בעיקר כבשים, וגורמים לנזק כלכלי. מאחר שמדינת ישראל אינה פועלת ביעילות נגד התופעה, כמה מבעלי העדרים מרעילים פגרים כדי לפגוע בכלבים ובטורפים אחרים, אך הפגרים נאכלים גם על ידי חיות בר, ולאחרונה מתו בהרעלה כזו בנגב 12 נשרים, עופות הנמצאים בארץ בסכנת הכחדה חמורה.

3. כלבים משוטטים גורמים לנזקים ניכרים לחיות הבר. מחקרים רבים הראו כי כלבים טורפים חיות בר שרובן הגדול מוגנות לפי החוק להגנת חיית הבר - צבאים, יחמורים, יעלים, ארנבות ואחרות [8]. להקות כלבים למדו לדחוק עדרי צבאים לגדרות, שם הם נתקלים בגדר, נפצעים או נופלים ונטרפים. חלק מחיות הבר האלו הוחזרו לטבע בהשקעה גדולה בניסיון לשקם את עולם החי בישראל - וכך ההשקעה ופירותיה יורדים לטמיון. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בין מרוקו במערב להודו במזרח שמתקיימת בה שמירת טבע יעילה יחסית. כתוצאה מכך היא מפלטם האחרון של מיני בעלי חיים שמושמדים בכל האזור. קיומן של להקות כלבים משוטטים בטבע אינו עולה בקנה אחד עם שמירת טבע ומסכן את חיות הבר בישראל. 

מנסחי החוק מציעים להקטין את אוכלוסיית הכלבים המשוטטים על ידי לכידה, סירוס או עיקור ושחרור מחדש לטבע, וכלל לא לחדש את הירי בכלבים משוטטים לשם דילול אוכלוסייתם. אלא שאין אפשרות מעשית ללכוד, לסרס ולעקר מספיק מן הכלבים המשוטטים (פחות מ-70 אחוז יהיה לא יעיל) ואלה שלא יטופלו, יתרבו ואוכלוסייתם תמשיך ותגדל. הכלבים המסורסים והמעוקרים שישוחררו לטבע ימשיכו לטרוף בעלי חיים ולתקוף בני אדם, וגם ימשיכו להפיץ את מחלת הכלבת. כבר כיום אין אין די מקום במכלאות כדי לשכן כלבים משוטטים וכשליש מהם מומתים מפאת צפיפות. 

הפסקת ירי בכלבים משוטטים,  משמעותה הסרת ההגנה המוקנית לחיות בר בחוק, פגיעה בחיות משק וסכנה בריאותית חמורה לבני אדם בישראל. אין בעולם ארץ מתקדמת אחת שבה אומץ פתרון זה ולא בכדי. תוכניות עיקור והחזרה לטבע של כלבים משוטטים קיימות במדינות עולם שלישי בלבד (בהודו ונפאל למשל) וגם שם אינן פותרות את הבעיה.

בנוסף לנזקים אלה, שחרור כלבים לטבע הוא עבירה על החוק הקיים בישראל. נזקים שייגרמו על ידי כלבים ששוחררו לטבע בהיתר המדינה עשויים להיות עילה לתביעות מצד הנפגעים נגד המדינה, שתצטרך לשאת בהוצאות גדולות לפיצוי הנפגעים.

בעיית הכלבים המשוטטים הייתה קיימת גם בעבר אך הוחמרה מאוד בעשור האחרון. הסיבות לכך הן זרם הולך וגובר של כלבים לטבע מהמקורות שהזכרתי לעיל והעובדה שלפני כעשור הוטלו על פקחי רשות הטבע והגנים הגבלות חמורות על ירי בכלבים כדי לצמצם את מספרם [9]. 

״הפורום הממשלתי לבריאות אחת״, המאגד את אנשי המקצוע הבכירים ביותר בשירות המדינה בתחומים הרלוונטיים, מסכם את עמדתו בעניין זה במשפט ״אין להחזיר כלבים ללא בעלים לשטח הציבורי״ [10].  גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, במשרד הבריאות, בשירותים הווטרינריים, באגודת הווטרינרים ברשויות המקומיות, ברשות הטבע והגנים, בעמותה הישראלית לזואולוגיה ובחברה להגנת הטבע תומכים בעמדה זו. דעתי, הנתמכת גם על ידי כמה מן הגופים הללו, היא שעם כל הצער שבדבר, הפתרון לבעיית הכלבים המתפראים בטבע הוא שילוב של הרחקתם מהטבע לצמיתות בירי או בלכידה וכן ענישה של מי שישחררו כלבים לטבע, ובשום מקרה אין להשיבם לטבע. על משרדי הממשלה האמונים על הגנת הסביבה, החקלאות, הבריאות ומערכת המשפט לפעול יחד בהתאם לשיקולים מקצועיים. אם לא יעשו כן, ייפגעו קשות בני אדם, חיות משק והטבע בישראל.

עריכה: גליה הלוי שדה

מקורות והרחבות:

[1] הצעת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – כלבי הפקר)(הוראת שעה), התשפ"ב–2021

[2] פוסט של מדע גדול בקטנה על כלבת

[3] פוסט של דוידסון על טפילים

[4] כלב תקף בגליל

[5] כלבים תקפו בצור הדסה

[6] כלבים הרגו פעוטה בביר האדג'

[7] כלבים תקפו ילדה בת עשר ליד חברון

[8] קישור למאמר סקירה על נזקי הכלבים המשוטטים

[9] החלטת המשרד להגנת הסביבה לאסור ירי בכלבים משוטטים

[10] עמדת הפורום הממשלתי לבריאות אחת בנושא הטיפול בכלבים מתפראים. "הפורום הממשלתי לבריאות אחת", 7 לפברואר 2022. ת. ד. 1176, ירושלים.

עמדת-הפורום-הממשלתי-לבריאות-אחת-בנושא-כלבים-מתפראים