קתלין קריקו (Katalin Karikó)
הגתה את הטכנולוגיה שהובילה לפיתוח חיסונים מבוססי mRNA

מחלוצות המחקר של מולקולת ה-mRNA לצורכי טיפול. בניגוד לכל ההמלצות ובמחיר ויתור על משרות אקדמיות נחשבות, פיצחה קתלין את המנגנון שבו mRNA סינתטי מעורר תגובת-נגד תאית. בנוסף על כך, היא מצאה דרך לייצב את מולקולת ה mRNA. הגילויים שלה על אופן הזרקת המולקולה לתאים היו הבסיס לחיסונים מבוססי ה-mRNA נגד קורונה. רק לאחרונה, 40 שנים לאחר שהתחילה במחקרה, קיבלה קתלין הכרה, ויש לה סיכוי גבוה לקבל פרס נובל עם שותפה דרו ויסמן.
לקריאה על חיסון mRNA

עמנואל שרפנטייה (Emmanuelle Charpentier)  וג'ניפר דאודנה (Jennifer Doudna)
פיתחו את מערכת העריכה הגנטית CRISPR/Cas9

טכנולוגיית קריספר מאפשרת לשנות את הרצף הגנטי של יצורים חיים, לרבות האדם, באופן ממוקד ובדיוק גבוה, בשלב התפתחות מוקדם. טכנולוגיה זו חוללה מהפכה במחקר במדעי החיים, ויש לה שימושים פוטנציאליים רבים ברפואה, בחקלאות ובעוד תחומים קריטיים לאיכות חיינו.
לקריאה על עבודתן של שרפנטייה ודאודנה ועל זכייתן בפרס נובל

מרים מירזאח'אני (Maryam Mirzakhani)
מתמטיקאית מובילה בת זמננו

מתמטיקאית פורצת דרך. פעלה בכמה תחומי מחקר מתמטיים, ובשנת 2014 הייתה לאישה הראשונה שזכתה במדליית פילדס היוקרתית, אות ההערכה הנחשב במתמטיקה, על תרומה יוצאת דופן להבנת הדינמיקה והגיאומטריה של משטחי רימן. מרים מירזאח'אני נפטרה מסרטן השד ב-2017.
לקריאה על מרים מירזאח'אני ועבודתה

אמי נתר (Emmy Noether)
מתמטיקאית פורצת דרך, פיתחה תאוריות באלגברה מודרנית ובפיזיקה

אמי נתר הייתה אחת המתמטיקאיות המובילות בתחילת המאה ה-20, ותרמה תרומה מכרעת לפיתוח האלגברה המודרנית ולפיזיקה. אחד ממשפטיה החשובים מסביר את הקשר בין סימטריה לחוקי שימור, ותוכלו לקרוא עליו כאן.

מריה סיבילה מריאן (Maria Sibylla Merian)
חוקרת יחסי חרקים-צמחים חלוצה שהקדימה את זמנה

בין המדעניות הנשים פורצות הדרך, אשר בסוף המאה ה-17 יצאה למסע חוצה אוקיינוס במימון עצמי, תיארה לראשונה חרקים וצמחים בהקשר אקולוגי, והייתה מהראשונים אשר חיברו בין מדע ואומנות.
לקריאת סיפורה המרתק של חוקרת החרקים הראשונה

ברברה מקלינטוק (Barbara McClintock)
גילתה את הטרנספוזונים, רצפים ב-DNA שיכולים לשנות את מיקומם

טרנספוזונים, או "גנים קופצים", הם רצפי DNA "טפיליים" הזקוקים ליצור מאכסן כדי להתקיים. למקטעים אלו יכולת לנוע ממקום למקום בגנום של המאכסן (בין כרומוזומים ובתוכם) ואף להשתכפל. בזמנה, נחשבה התגלית כה מופרכת עד שהקהילה המדעית התעלמה ממנה. אך מקלינטוק המשיכה לחקור אותה, בוטחת בעצמה ובעדויות המדעיות. על תגליתה זו זכתה בפרס נובל בשנת 1983.
לקריאה על ברברה מקלינטוק ועל טרנספוזונים

ליזה מייטנר (Lise Meitner)
הסבירה את המנגנון שמאחורי ביקוע גרעיני

ליזה מייטנר הייתה האישה הראשונה שמונתה למשרת פרופסור לפיזיקה בגרמניה, ועם עליית הנאצים לשלטון נאלצה לברוח לשוודיה. העבודה על הביקוע הגרעיני נעשתה בשיתוף פעולה עם אוטו האן, אך פרס נובל בכימיה לשנת 1944 הוענק רק לו. ברבות השנים הכירה הקהילה המדעית בכך שמייטנר הייתה צריכה לזכות ביחד איתו, וכך זכתה מייטנר להכרה בכמה דרכים, למשל, היסוד מספר 109 קרוי על שמה – מייטנריום.
לקריאה על ביקוע גרעיני