היום לפני 25 שנה, ב-4 בפברואר 1997 בשעה 18:48, המריאו שני מסוקי יסעור ממנחת מחניים בדרכם למוצבי צה"ל בדרום לבנון. המסוקים התנגשו באוויר ולא הגיעו ליעדם, 73 לוחמים ואנשי צוות נספו באסון שנחשב לאחד החמורים בתולדות המדינה ולתאונת המסוקים מהקטלניות בתולדות עולם התעופה. את חצי היובל לאסון נציין לזכרו של אחד החללים, רב סרן רונן חלפון ז"ל, טייס המשנה של מסוק 357.

רונן חלפון נולד בטבריה בשנת 1961 וגדל בעיר עד גיוסו לצה"ל בשנת 1979. משפחתו ומכריו הגדירו אותו כאיש אשכולות, קצין וג'נטלמן. רונן נהג להגדיר את עצמו כאיש עשייה ונשמה. רונן אכן היה אדם מוכשר ששלח ידו לתחומים רבים שאותם למד ואף לימד, בין השאר אלקטרוניקה, תעופה, פיזיקה, משפטים, הוראה, טבע וספורט.  

בנעוריו בטבריה היה רונן חבר במועדון השַׁיִט ואלוף ישראל בחתירה, חבר במועדון הכדורסל והדריך בתנועת הצופים. את לימודיו סיים במגמת אלקטרוניקה בבית הספר התיכון עמל. בשנת 1979 התגייס לצה"ל, לקורס טיס, וסיים אותו בשנת 1981 כנווט מסוקי סער. במלחמת לבנון הראשונה הטיס מסוק אנפה והשתתף בעשרות משימות מבצעיות. לאחר המלחמה עבר לטייסת היסעורים והתקדם לתפקיד בכיר. 

בשנת 1986 השתחרר רונן משירות קבע ופנה ללימודי פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. באוניברסיטת בן גוריון בנגב למד לתואר שני בפיזיקה. במהלך הלימודים רונן הדריך בחברה להגנת הטבע ובמקביל למד היסטוריה וספרות ואף שלח ידו בשירה ותיאטרון. רונן לא הסתפק בכך והמשיך ללימודי משפטים וסיים סטאז'. את מבחני לשכת עורכי הדין לא הספיק לעבור בשל נפילתו. 

את שליחותו הבאה ראה רונן בתחום ההוראה לבני הנוער. הוא שימש כמורה במכון לחינוך מדעי בתל אביב ומשם עבר ללמד פיזיקה בכיתת המחוננים בתיכון מקיף ג' באשדוד. רונן ראה בחינוך המדעי לנוער שליחות ממעלה ראשונה והקדיש לכך את כל מרצו, כפי שסיפרה גם מנהלת התיכון שבו לימד וכפי שתיארו תלמידיו: "השיעורים שלו היו כיף. היה לו לוח זמנים משלו. היינו לומדים איתו ארבע שעות רצוף, בלי להרגיש שהזמן עבר. ההסברים שלו הפכו את הפיזיקה לידידותית, ברורה, מובנת. כשאמרנו שמשהו קשה, היה מניף את ידו, בצורה המיוחדת שלו, ואומר 'הכל קל' - וכך היה. התייחסותו אלינו היתה חברית, כאל בוגרים". 

טכניקת הלימוד שלו הייתה לא שגרתית, לא פעם מצאו אותו עם תלמידיו בחוף הים, לומדים פיזיקה או מודדים את היקפו של כדור הארץ או נשארים בכיתה שעתיים אחרי סיום השיעור. עמיתיו המורים העידו שאת רוב זמנו בילה עם התלמידים, כמעט ולא הגיע לחדר המורים. עם כל עשייתו הרבה והישגיו, קרוביו מעידים עליו שהיה אדם צנוע ומחובר לקרקע, תכונות שסייעו לתלמידיו להתחבר אליו אף יותר.

למרות ההתחייבויות הרבות שלקח רונן על עצמו כמורה וכתלמיד, לא שכח את שליחותו בחיל האוויר, והתייצב לשירות מילואים כמעט בכל שבוע. עמיתיו בצוות האוויר הגדירו אותו כשילוב מנצח של "מקצוענות, ביטחון עצמי ושקט". באותו לילה קר בפברואר, בדרכו לעוד משימה מבצעית, מסר רונן חלפון את נשמתו בדרך שבה בחר לחיות, בשליחות ובעשייה. 

רונן היה בן 35 בנופלו, הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ובת זוג. שנות עשייתו ומורשתו הונצחו על ידי משפחתו בדרך של עזרה בלימודים וסיוע בחלק מתחנות חייו: מלגות לסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, אולפן רדיו בבית הספר היסודי בטבריה, תחרות חתירה בכינרת, ייעוץ משפטי חינם באוניברסיטת בר אילן ועוד.

יהי זכרם של הנופלים באסון המסוקים ברוך.

עריכה: גליה הלוי שדה

מקורות והרחבה:

1. אתר יזכור
2. גיליון "במחנה" המוקדש לאסון המסוקים
3. פרויקט "73" להנצחת החללים
4. כתבות ותמונות לזכרו באתר עיריית טבריה