עטלפים הם מאגר למינים רבים ושונים של נגיפים, שחלקם עלולים, בתנאים מסוימים, לעבור לבני אדם ולגרום להם למחלות קשות. כך קרה עם שני נגיפי ה-SARS, נגיף ה-Nipha ויש השערות שגם עם נגיף ה-Ebola. נגיף חדש למדע, שאותר בעטלפים ביערות בדרום ברזיל, יכול להדביק תאי אדם בתרבית ולהשתכפל בהם. היערות בדרום ברזיל עוברים כריתה מואצת, מה שמאלץ את העטלפים לחפש מזון בקרבת האדם. האם מכאן תתחיל המגפה הבאה?

עטלפים הם יונקים מעופפים, ולהם מערכת חיסון שונה משמעותית מזו של יונקים אחרים. הם יכולים להיות נשאים של נגיפים רבים, אשר כמעט שאינם גורמים להם נזק ומשוכפלים בהם בכמויות גדולות. השכפולים הרבים גורמים לנגיפים לצבור מוטציות, שחלקן יכול לאפשר להם להתרבות גם בבני אדם וביונקים אחרים. מעבר של נגיפים מעטלפים לבני אדם עלול לגרום להתפרצויות של מחלות שונות, חלקן מוכרות וחלקן חדשות.

כמה קבוצות מחקר, בהובלת המיקרוביולוג בנחור לי (Lee) מבית הספר לרפואה של בית החולים הר סיני בניו יורק, ערכו סקירה מטגנומית (סקירה של רצפים גנטיים שמקורם ביצורים ונגיפים המאכלסים את המין הנסקר) של עטלפים ממינים שונים בדרום ברזיל. בסקירה מצאו החוקרים רצף של נגיף חדש מסוג morbillivirus, שמקורו בעטלף Myotis riparius.

שבעה נגיפים מהסוג morbillivirus כבר מוכרים לנו, ביניהם נגיף החצבת, הנגיף הגורם לכלבלבת, ונגיף דבר הבקר, אשר הוכחד הודות לחיסון מתאים. הנגיף החדש מכונה על שם העטלף שבו הוא אותר – myotis bat morbillivirus, ובקיצור MBaMV.

החומר התורשתי של ה-MBaMV הוא RNA שאורכו 15,804 בסיסים. הבסיסים מקודדים לששת הגנים האופייניים לנגיפים מסוג morbillivirus, מה שאפשר את שיוך הנגיף לסוג זה. הנגיף קרוב מבחינה אבולוציונית לנגיפי הכלבלבת ולנגיפי PDV (נגיפים של יונקים ימיים) יותר מאשר לנגיף החצבת.

כאמור, החוקרים מצאו וריצפו רק את החומר התורשתי (RNA) של הנגיף. כדי לחקור את הנגיפים השלמים, סנתזו החוקרים תעתיק DNA של הנגיף והחדירו אותו לתאי עטלף בתרבית. מהתאים הנצו נגיפים שלמים, ובעזרתם בחנו החוקרים את מנגנון ההדבקה של הנגיף.

החוקרים מצאו שהנגיף החדש נקשר לשני חלבונים (CD150 ו-Nectin4) בממברנות של תאים ממאכסנים שונים, ביניהם תאים אנושיים. הקשר מאפשר לנגיף לחדור אל תוך התא, שם הוא משוכפל. יעילות ההדבקה (מספר התאים המודבקים בנגיף) והשכפול (כמות הצאצאים הנגיפיים) בתרבית תאי עטלף גבוהה משמעותית בהשוואה ליעילות ההדבקה והשכפול של הנגיף בתרבית תאי אדם או תאי כלב.

החוקרים מצאו שתרופות המעכבות את האנזימים המשכפלים את החומר התורשתי של נגיפי morbillivirus מוכרים, מעכבות גם את האנזימים המשכפלים של הנגיף החדש.

אז ממה החשש? היערות בדרום ברזיל, שם חיים העטלפים, נמצאים בתהליך של כריתה מואצת. בשל הפגיעה בסביבת המחיה הטבעית שלהם, מתקרבים העטלפים לאזורים המאוכלסים בבני אדם, בחיפוש אחר מזון. תהליך זה מעלה את הסיכוי למעבר של הנגיפים מעטלפים לבני אדם, ואם בנוסף תתפתח בנגיף מוטציה שתעלה את יעילות ההדבקה של תאי אדם, עלולה לפרוץ מגפה.

אז האם המגפה הבאה בדרך? אנחנו מקווים שלא, ובכל מקרה, החדשות הטובות הן שהרצף של החומר התורשתי של הנגיף ידוע, ואפשר כבר להתארגן עם חיסון mRNA מתאים. (רק על מי נבדוק אותו? אין לנו חיית מודל מתאימה.) כמו כן, אומנם איננו יודעים (וגם לא נבדוק) איך תתבטא המחלה בבני האדם, אך כבר יש לנו תרופה שעשויה להקל במקרים מסוימים.

הערה: המאמר שעליו מבוסס הפוסט עדיין לא עבר ביקורת עמיתים. נעדכן כשיעבור.

ליווי מדעי: עלי שמשוני
עריכה: סמדר רבן

מקורות והרחבות:

המאמר ב-bioRxiv

מדגרת נגיפים בגוף עטלפים  - כתבה של טל גבעוני,  מכון דוידסון