אם צפיתן בסרט הדוקו Seaspiracy בנטפליקס שעורר הדים בארץ ובעולם, אולי כבר שמעתן על דיג באמצעות מכמורת. מכמורת היא שיטת דיג בה רשת שרוחבה 22-12 מטרים ואורכה עשרות מטרים לכל הפחות, הנגררת על הקרקע באמצעות ספינה. נספר על הנזקים הידועים והידועים פחות ששיטה זו גורמת, ועל הניסיונות ההולכים וגוברים למגר אותה.

מאת: הדס גן-פרקל, ביולוגית ימית ורכזת SeaWatch ופרוייקטים ימיים ב'חצי הכחול' (החברה להגנת הטבע).

דמיינו ספינה שגוררת רשת ענקית על קרקעית הים במשך שעות ולאורך עשרות קילומטרים (1). הרשת נועדה לתפוס דגים וחסרי חוליות, כמו דקר המכמורת - לוקוס לבן (Epinephelus aeneus) וגמברי - שרימפס (תת-סדרה Caridea), אבל בדרך היא לוכדת כל דבר הנקרה בדרכה, ללא הבחנה. למעשה, שיטת הדיג הזו כל כך לא סלקטיבית שהרוב המוחלט מהשלל מוגדר שלל לוואי (3,2) כמו דגיגים צעירים, מינים ללא ערך מסחרי ומינים מוגנים. רובם נזרקים חזרה לים (4) והם כבר ללא רוח חיים. טרם כניסת תקנות הדיג החדשות (פירוט בהמשך), ההערכה הייתה שאלפי צבי ים (5), כרישים, בָּטָאים (חתולי ים), נוצות ים (אלמוג רך) (7) ושני דולפינים בממוצע (6) נלכדים ברשתות מכמורת בכל שנה בחופי ישראל.

לא רק זאת אלא שהרשת חורצת את קרקעית הים ומשאירה תלמים רחבים ועמוקים, ממש כמו חרישת שדה - אלא שה"שדה" הזה, הוא בכלל טבע פראי ומלא בחיות בר, והן ובתי הגידול שלהן נפגעים בכל גרירה. כמו כן הרחפת החול הנגרמת מגרירת הרשת, גורמת לבלייה של קרקעית הים. היקף ההרחפה העולמי גדול כל כך עד שהוא שווה לכמות האדמה והחול המוסעים לים בכל שנה מזרמים ומנהרות (8). לדוגמה, באזור מערב הים התיכון נמצא כי דיג המכמורת גורם להרחפה גדולה פי 6 מהסעת החלקיקים הנגרמת באופן טבעי מזרמי הים! באזור הזה ההיסחפות של חול לעומק הים משנה את מבנה הקרקעית והוא הופך מחול רך לחצץ גס. כמה מקומות בעולם נבדקו ונראה ששינוי הקרקעית בהם הביא לירידה של יותר מחצי של כמות הצדפות ולהיעלמות של כרבע מבעלי החיים שחופרים מחילות, כמו שושנות ים ותולעים (1). בנוסף הרחפת החול פוגעת ביכולת של בעלי חיים מסננים, כמו אלמוגים, לסנן את מזונם מהמים (9). בים התיכון כבר תועדה פגיעת מכמורת באלמוגי מים עמוקים (10).

מחקר שהתפרסם השנה אף חושף את הפגיעה האקלימית של שיטת דיג זו. קרקעית הים אוגרת בתוכה פחמן רב ששוקע בה בעקבות תהליכי פירוק של חומר אורגני. הרחפת הקרקע משחררת את הפחמן, וגורמת לפליטת גזי חממה בהיקף השווה לזה של כל מגזר התעופה העולמי גם יחד – מיליארד טון פחמן בשנה. שחרור הפחמן למים מגדיל את תהליך עליית החומציות של הים, ומחריף את שינויי האקלים (11).

אבל דיג מכמורת אינו פוגע רק בטבע הימי, אלא הוא גם מסכן תשתיות תת-ימיות וממצאים ארכיאולוגיים. נמצא כי התקיימו בשנת 2020 בישראל יותר מ-300 "מפגשים", כלומר מסעות דיג מכמורת שחצו את רצועת הגז,  שהיו עלולים לפרוץ את הצנרת ולגרום לאירוע זיהום (14). יתרה מזאת ספינות טרופות ואתרים עתיקים נפגעים מגרירת הרשת ששוברת ממצאים, מפזרת אותם וגורמת לריקבון שלהם (12,13).

שיטה זו אף פוגעת בדייגים אחרים, מכיוון שרוב המינים בעלי הערך המסחרי הנתפסים בדיג המכמורת כשהם דגיגים צעירים, הם מיני המטרה העתידיים של דייגים בשיטות אחרות (15). ספינות המכמורת הפעילות בארץ כיום מעסיקות פחות מ-10% מהדייגים המסחריים, והן לוכדות יותר מחצי שלל הדיג השנתי בים התיכון בישראל (4), אבל השלל שלהן הוא רק 1% מסך צריכת הדגים בישראל (15). בשורה התחתונה: פגיעת המכמורת בענף הדיג גדולה בהרבה מתרומתה.

והיא גם אינה כלכלית. נזקה הכלכלי של הפגיעה בהתחדשות הדגה ובדייגים האחרים בישראל הוערכה ביותר מ-800 מיליון שקל עבור 20 שנות פעילות עד 2013 (7). כמו כן משנות ה-90 עד שנות ה-2000 זוהתה ירידה של פי 2.5 ביעילות המכמורת (16,3). כלומר, כדי להשיג את אותה כמות שלל, על המכמורתן להשקיע פי 2.5 יותר מאמץ, ובכלל זה פי 2.5 יותר דלק. חוץ מזה שמדובר בעדות ברורה לדיג-יתר בישראל, יש כאן כשל כלכלי. אז דגים בהפסד? כיום אפשר להמשיך לדוג גם בתנאים שאינם כלכליים בעקבות סבסוד של הדלק על ידי המדינה באמצעות הטבת מס הניתנת על הסולר שמניע את הספינות.

אבל יש אור בקצה הרשת. תקנות הדיג (17) שנכנסו לתוקף ב-2016 סגרו שטח נרחב מהמים הריבוניים של ישראל לשיטה זו וקבעו השבתה מלאה בעונת הגיוס של הדגים. זה חשוב משום שבעונה זו הדגיגים הקטנים, תוצרי עונת הרבייה האחרונה, מצטרפים אל האוכלוסייה הבוגרת. יתר על כן כשליש מהצי הוצא משימוש והמדינה פיצתה את הדייגים. 

ב-2019 פרסמה החברה להגנת הטבע דוח מקיף (18) המציג את הנזקים של דיג המכמורת לטבע, למשאב הדגה ולקרקעית הים, ועמדה על הצורך בהשבתת הצי כולו. מסמך המדיניות למרחב הימי, בהובלת מנהל התכנון, אימץ את ההמלצה הזו, וקבע כי יש לצמצם את דיג המכמורת עד להפסקתו. 

עם זאת, כיום עדיין פועלות בישראל כ-16 ספינות מכמורת, ואגף הדיג במשרד החקלאות ממשיך לתמוך בפעילותן, למרות הנזקים המוכחים שלהן לסביבה, לאקלים, לכלכלה ולמרבית הדייגים הדגים בשיטות אחרות.

אנחנו, בחברה להגנת הטבע, ממשיכים לקדם השבתה מלאה של ענף המכמורת בישראל ומתן פיצוי לדייגים. אבל עד שזה יקרה, נמשיך לעבוד על מניעת האסון הבא באמצעות חוק איכון לווייני שיאפשר לעקוב אחר ספינות ולאכוף עבירות ודיג מכמורת בקרבת קווי גז. וגם אנו ממשיכים לפנות אל רשות המיסים ומשרד האוצר בדרישה לבטל את מימון הדלק.

ומה אתם יכולים לעשות? הכירו את האזורים האסורים לדיג מכמורת באפליקציית SeaWatch ודווחו אם נתקלתם בחשד לעבירה. 

עריכה: רעות קמחי-גבריאלי

מקורות:

1. Thrush S F, Dayton P K. 2002. Disturbance to marine benthic habitats by trawling and dredging: Implications for marine biodiversity. Annu. Rev Ecol Sys t 33:449–473.
   
2. Consoli P, Esposito V, Falautano M, Battaglia P, Cas triota L, Romeo T, Sinopoli M, Vivona P, Andaloro F. 2017. The impact of fisheries on vulnerable habitats: the case of trawling on circa-littoral grounds in the Strait of Sicily (central Mediterranean Sea). Marine Biology Research. Vol. 13 Issue 10, p1084-1094.
3. שפניר א, אדליסט ד וגולני ד. 2013 ,אינדיקטורים אקולוגיים לדיג יתר בדיג המכמורת בישראל. המשרד להגנת הסביבה.
4. רוטשילד א, שולץ ד, זס ר ואחרים, 2015. הרפורמה לניהול הדיג בים התיכון. החברה להגנת הטבע, 57 עמ'.
5. Levy, Y., Frid, O., Weinberger, et al. 2015. A small fishery with a high impact on sea turtle populations in the eas tern Mediterranean. Zoology in the Middle Eas t 61 (4): 300–317.
6. מחמ"לי, 2018. לכידה בלתי מכוונת של ליוויתנאים בציוד דיג בישראל בשנים 1993-2018 . דף מידע.
7. רוטשילד א, שולץ ד, זס ר ואחרים. 2014. מפסיקים לכרות את הענף שאנו יושבים עליו - הרפורמה הנחוצה בניהול הדיג בים התיכון. אקולוגיה וסביבה 5 (1): 98-105
   
8. Oberle F KJ, Storlazzi C D, Hanebuth T JJ. 2016. What a drag: Quantifying the global impact of chronic bottom trawling on continental shelf sediment. Journal of Marine Sys tems 159: 109–119.
9. Hall-Spencer, J.,Allain,V.,Fossa,J.H. 2002. Trawling damage to north east Atlantic ancient coral reefs. Proc. R. Soc. Lond .Ser.B-Biol.Sci.269:507–511.
10. D’Onghia G, Calculli C, Capezzuto F, Carlucci R, Carluccio A, Grehan A, Indennidate A, Maiorano P, Mas trototaro F, Pollice A, Russo T, Savini A, Sion L, Tursi A. 2017. Anthropogenic impact in the Santa Maria di Leuca cold-water coral 
11. Sala, E., Mayorga, J., Bradley, D. et al. Protecting the global ocean for biodiversity, food and climate. Nature 592, 397–402 (2021).
12. Brennan M L, Davis D, Ballard R D, Trembanis A C, Vaughn J I, Krumholz J S, Delgado J P, Roman C N, Smart C, Bell K, Duman M, DuVal C. 2015. Quantification of bottom trawl fishing damage to ancient shipwreck sites. Marine Geology 371:82–88.
13. יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית, רשות העתיקות. תכתובת דוא"ל 28.1.19 
14. על בסיס ניתוח נתוני AIS משנת 2020, החברה להגנת הטבע, 2021
15. ירוחם א., שבתאי ע., רוטשילד א. 2020 .תכנית פעולה לניהול הדיג ואישוש הדגה והטבע בים התיכון 2020-2030.  החברה להגנת הטבע, 126 עמ'.
16. Edelis t, D., Sonin, O., Golani, D., Rilov, G., and Spanier, E. 2011. Spatiotemporal patterns of catch and discards of the Israeli Mediterranean trawl fishery in the early 1990s: ecological and conservation perspectives. Scientia Marina, 75: 641–652.
    
17. תקנות הדיג (תיקון), התשע"ז 2016
18. רוטשילד א. 2019 .הפסקת דיג המכמורת בישראל – צעד חיוני לתכנון ימי מושכל ולשמירת משאב הדגה והסביבה הימית. החברה להגנת הטבע, 85 עמ'

קריאה נוספת:

דיג מכמורת באתר 'החצי הכחול'

מסמך 'הפסקת דיג המכמורת בישראל'

תוכנית פעולה לניהול הדיג ואישוש הדגה והטבע בים התיכון

אפליקציית SeaWatch לדיווח על דיג לא חוקי ועל מפגעים אקולוגיים אחרים

תקנות הדיג באתר 'רשות הטבע והגנים'

ראיתם או ראיתן מכמורתן דג בעונת הגיוס? הורידו SeaWatch ודווחו!

אפל, אנדרואיד