אתמול (2.9) התחיל להסתובב ברשתות החברתיות פוסט של אושרת קוטלר שמצטט ידיעה שמקורה באתר שאינו מהימן. לכן, רובו המוחלט של הפוסט אינו מהימן בעצמו. מה נכון בפוסט? מדובר בטיוטת מחקר של קופת חולים מכבי שבו השוו בין קבוצת מחוסנים לקורונה, קבוצת מחלימים מקורונה וקבוצת מחלימים שחוסנה לאחר ההחלמה [1]. מה לא נכון? כל יתר הפוסט והסקת המסקנות בו.
הטעויות מתחילות כבר בהתחלה, כשקוטלר טוענת שהמחקר פורסם בכתב העת המדעי הנחשב Science. לא רק שהמחקר לא פורסם שם, הוא עוד לא פורסם רשמית כלל. טיוטת המחקר הועלתה לאתר שמפורסמים בו מאמרים טרם הפרסום הרשמי ולפני שעברו ביקורת עמיתים רשמית. יש בלבול בין דיווח חדשותי באתר Science על טיוטת המחקר [2] ובין מחקר שמפורסם בכתב העת Science.
על פי קוטלר "המשמעות המצמררת והחד משמעית" של המחקר שלדבריה "התפרסם בירחון המדעי המוביל בעולם" היא שחיסונים הם מסוכנים. נאמר שאם החיסון מגן פחות מאשר המחלה, משמע הוא מזיק יותר. מה גרם להצהרה של קוטלר? היא טוענת שמחוסנים מועדים פי 13 לחלות בקורונה ופי 27 לפתח תסמינים לעומת מי שחלה והחלים. היא מסיקה מהנתון, שעוד נחזור אליו, ש"המחלימים הלא מחוסנים [...] הם אלו שהודפים במו מחלתם הטבעית את הנגיף". בנוסף נותנת עצה רפואית ומזהירה אנשים שאינם באוכלוסיית סיכון "להיזהר מאוד מהחיסון הבעייתי הזה". נזכיר: אלו דברים לא נכונים או מדעיים. נא לא לקבל עצות רפואיות מפוסטים לא מבוססים בפייסבוק, במיוחד אם הכותבים שלהם לא מבדילים בין ידיעה חדשותית לבין מאמר מדעי.
לפני שנמשיך עם ממצאי המחקר האמיתיים, נזכיר כי המטרה של כל אחד מאיתנו היא קודם כול לא לחלות בכלל. זאת, כדי להגן הן על עצמנו והן על הסביבה שלנו ממחלה לא נעימה ומסיבוכיה, שעבור חלקנו עלולים להיגמר במוות. כלומר, אם היינו לא מחוסנים, חלינו והחלמנו הרי שכבר הפסדנו, כי המטרה הייתה לא לחלות בכלל, ובטח שלא להסתכן בסיבוכים ארוכי טווח. זאת ועוד, ייתכן שהדבקנו אחרים בדרך. ואם לא החלמנו מהמחלה אז על אחת כמה וכמה הפסדנו, אבל היי, לפחות לא נוכל להידבק שוב לעולם, בהיותנו ז"ל (נאמר בציניות)! הנתונים שנאספו מרחבי העולם עד כה מראים בבירור שהחיסון בטוח - גם אם ההגנה של החיסון היא לא מושלמת - הוא בוודאי מפחית את הסיכון להידבק ולהדביק, שזה מה שרצינו מלכתחילה. נזכיר כי במחקרים שהשוו בין מחוסנים ל*לא מחוסנים*, נמצא שהחיסון בטוח ויעיל מאוד במניעת הידבקות, ואם בכל זאת נדבקים הוא יעיל אף יותר במניעת מחלה קשה [3].
במחקר של מכבי, שטרם פורסם בכתב עת שמעביר ביקורת עמיתים על מאמריו, השוו את פוטנציאל ההידבקות בין מחוסנים ובין מחלימים שלא חוסנו וגם בין מחלימים שלא חוסנו ובין מחלימים שחוסנו. החוקרים הסתכלו על אנשים שחוסנו או נדבקו במהלך ינואר ופברואר השנה, ובדקו כמה מהם נדבקו (לראשונה או שוב) במהלך יוני עד אוגוסט.
החוקרים גילו שההגנה שנותן החיסון דועכת מהר יותר מההגנה שנותרת אצל מי ששרד הדבקה בקורונה: הסיכון של אלו שחוסנו לראשונה בינואר ובפברואר להידבק בקורונה היה גדול פי 13 משל אלו שחלו לראשונה בינואר ובפברואר. הסיכון שהמחלה תהיה תסמינית היה אפילו גדול יותר, פי 27. עם זאת, ההגנה של המחלימים גם דועכת, כפי שמדגים ד"ר דביר ארן [4]. כשהשוו את הסיכון של אנשים שחלו בתחילת המגפה להידבק שוב, לעומת הסיכון של מחוסנים, נמצא כי הסיכון של המחוסנים היה גדול יותר רק פי שישה. כלומר, החיסון מגן מפני קורונה, אך ההגנה שהוא מקנה נחלשת מהר יותר מההגנה שיש למחלימים. נוסף על כך המחקר הראה שמחלימים שחוסנו מוגנים יותר ממחלימים שלא חוסנו: הסיכון של הראשונים להידבק שוב בקורונה קטן פי שניים משל הלא מחוסנים.
בניגוד למה שכתבה קוטלר נזכיר שלא כדאי להידבק בקורונה. הדבקה מכוונת היא רעיון מסוכן ורע במיוחד. גם לפי המחקר שקוטלר מצטטת, החיסונים אינם עושים אותנו חולים או מסכנים אותנו, אלא שומרים עלינו ממחלה ומסיבוכים.
כלומר גם המסקנה מהמחקר המצוטט היא ''לכו להתחסן!''. המלצה טובה בהתחשב בכך מי שמת לא נכנס לסטטיסטיקה הזו, אלא אם כן סופרים אותו כמי שלא יכול לחלות שוב.
המחקר, אגב, גם לא חף מבעיות, שחלקן בוודאי יתוקנו או יובהרו אם וכאשר יעבור ביקורת עמיתים ויפורסם. למשל, בחלק מהמקרים מספר החולים הכולל קטן מאוד, כך שכל שינוי קטן יכול לגרום למה שנראה כגידול ניכר ברמת הסיכון. כמו כן רוב האנשים שחוסנו מראש הם אנשים בקבוצות סיכון, ואולי החיסון אצלם דועך מהר יותר. בנוסף, ד"ר ארן מציין שדווקא לאחר סיום המחקר היה זינוק במספר המחלימים שנדבקו מחדש, מה שהיה עשוי לשנות לחלוטין את תוצאותיו [5].
אם כך, גם לפי המחקר הזה של מכבי, החיסון הוא הדרך הבטוחה ביותר להקטין את הסיכוי להידבק בקורונה, להסתבך בגללה או להדביק אחרים. לעומת זאת, הידבקות בקורונה אולי תספק הגנה טובה לזמן קצת ארוך יותר, אבל זה אחרי שכבר נדבקתם במחלה, אז מה הרעיון? הרי אם ניתן לאנשים להידבק ונאפשר להם להדוף את הנגיף "במו מחלתם הטבעית", חלקם ימותו וחלקם יסבלו מסיבוכים לטווח קצר או ארוך. ואם נחליט "להגן" כך על כלל אזרחי ישראל, עלולים למות לפחות אלפי אנשים בשנה. האם אנחנו מוכנים לשאת את מחיר המתים, את מחיר הסיבוכים ארוכי הטווח ואת קריסת מערכת הבריאות?
עריכה: גליה הלוי שדה
מקורות והרחבות:
[2] דיווח חדשותי ב-Science על המחקר
[3] פוסט על מנת החיסון השלישית
[4] ציוץ של ד"ר דביר ארן על דעיכת ההגנה מפני קורונה אצל מחלימים ומחוסנים
[5] ציוץ של ד"ר דביר ארן על תחלואה בקרב מחלימים לאחר סיום המחקר של מכבי