בקטנה: משרד הבריאות החל השבוע במבצע חיסונים לאזרחים מעל גיל 60, ולמשתייכים לקבוצות סיכון מסוימות. ההחלטה התקבלה בגלל שילוב של עלייה בשיעורי התחלואה בארץ וממצאים שמצביעים על פרופיל בטיחות טוב למנה שלישית.

בשבועות האחרונים ישנה עלייה בשיעורי התחלואה בקורונה בישראל, לאחר כמה חודשים של תחלואה נמוכה מאוד. הנתונים הקיימים בישראל ובעולם מצביעים על כך שמרבית הנדבקים אינם מחוסנים, והפער הזה אף מתחדד כשבוחנים את שיעור האשפוזים בבתי החולים ואת שיעור הנפטרים [1]. עם זאת, נראה שיעילות החיסון במניעת תחלואה תסמינית נמוכה יותר מכפי שהיה בחודשי החורף. אחת ההשערות לירידה ביעילות החיסון היא שכרגע הווריאנט הנפוץ באוכלוסייה בישראל (הדלתא הידוע לשמצה) ככל הנראה מידבק יותר בהשוואה לווריאנטים הקודמים. 

ככלל, יכולות להיות שתי סיבות עיקריות ליעילות הנמוכה יותר של החיסון כנגד ה״דלתא״: האפשרות הראשונה – השינוי הגנטי בחלבון הספייק הנגיפי הוא גדול ומהותי, כך שחלק משמעותי מהנוגדנים שנוצרו בעקבות החיסון אינם מזהים אותו ואינם נקשרים אליו; האפשרות השנייה – הנוגדנים שנוצרו בעקבות החיסון דווקא כן מזהים את חלבון הספייק הנגיפי, אלא שהנגיף משתכפל ביעילות כל כך גבוהה שהם אינם מספיקים לנטרל אותו לפני שהוא מפיץ את עצמו הלאה. בנוסף, ייתכן מאוד שעם הזמן ישנה ירידה ברמת הנוגדנים בדם וכך העלייה בקצב השתכפלות הנגיף הופכת למשמעותית עוד יותר. 

בשלב זה איננו יודעים איזו משתי האפשרויות היא הנכונה. מחקרים בהיקף קטן מצביעים על מתאם בין רמת הנוגדנים בדם לבין הגנה מהדבקה בכמה  וריאנטים [2]. נתון זה מחזק את ההשערה שמדובר באפשרות השנייה. חשוב לזכור שאף שבדיקת נוגדנים היא קלה ופשוטה, במערכת החיסון ישנם רכיבים נוספים החיוניים להגנה והם אינם נבדקים בבדיקה זו. כלומר, בחינת קיומם או היעדרם של נוגדנים בנקודת זמן מסוימת אינה מספיקה כדי לקבוע בוודאות אם האדם מוגן כנגד מחולל מחלה מסוים או לא [3].

ייצור נוגדנים ותחזוקה של תאי זיכרון חיסוני דורשים ממערכת החיסון משאבים. מסיבה זו משקיעה המערכת את המשאבים רק אם היא תופסת את הפתוגן ככזה שנמצא בסביבה באופן קבוע ויש בו סיכון ממשי. מנת חיסון מקבילה לחשיפה לנגיף באופן שאינו מסוכן, וגורמת לכך שמערכת החיסון ״תחשוב״ שהאיום נמצא בסביבה ויש לתחזק הגנה חיסונית משמעותית כנגדו. זה מתבטא, בין היתר, בעלייה ברמת הנוגדנים ובשיפור של הנוגדנים, כך שיזהו את הנגיף ביעילות מרבית [3].

כעת אנחנו מגיעים לשאלה על אודות מנת חיסון שלישית: אם הסיבה לירידה ביעילות החיסון היא שרמת הנוגדנים יורדת, ובה בעת הנגיף מתרבה כל כך מהר שהנוגדנים אינם מצליחים לנטרל אותו בקצב מספק, הרי שעלייה ברמת הנוגדנים תשפר את סיכויי ההצלחה של המחוסן; לעומת זאת, אם מדובר בגרסת נגיף השונה משמעותית מהגרסה הקודמת, הרי שמנת חיסון נוספת תספק ככל הנראה הגנה חלקית. עם זאת, מספר קטן של מחקרים שבדקו את הסוגיה מצאו שלמנה השלישית אין תופעות לוואי יוצאות דופן בהשוואה למנה הראשונה והשנייה, כך שלא נראה שיש סכנה מיוחדת במנה שלישית, בוודאי לא לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר למוות ולסיבוכים מהמחלה [4].

נדגיש: ההחלטה על מנה שלישית איננה בהכרח אומרת שיהיה צורך להתחסן אחת לחצי שנה. תפקידו של החיסון הוא לדמות מצב שבו מחולל המחלה נמצא בסביבה, ולכן צריך לבנות הגנה חיסונית איכותית כנגדו. באופן פשטני, לאחר שמערכת החיסון נחשפת כמה פעמים למחולל מחלה מסוים, היא ״מבינה את הרעיון״ ומתארגנת לזיכרון חיסוני ארוך-טווח. זוהי הסיבה שמרבית החיסונים, כולל חיסוני הילדות, ניתנים בכמה מנות. אולם, ישנם מקרים שבהם חיסונים או הדבקה במחלה אינם יוצרים זיכרון חיסוני ארוך טווח, ויש לחדש את החיסון אחת לכמה זמן. בשלב הזה מוקדם מדי לדעת אם זה המצב במחלה זו או לא.

לסיכום, בשלב זה לא לחלוטין ברור עד כמה נדרשת מנה שלישית של החיסון. נראה כי היא איננה צפויה לגרום לתופעות לוואי משמעותיות, ולכן כנראה, גם אם יתברר בהמשך שיעילותה חלקית בלבד, לכל הפחות היא אינה מסוכנת.
נדגיש כי יש עדיין צורך להמשיך לעטות מסכות במקומות סגורים, לשמור על ריחוק ולשטוף ידיים לעתים קרובות.

עריכה: ינון קחטן

מקורות וקריאה נוספת:

[1] מצגת משרד הבריאות בנושא הצורך במנה שלישית

[2] מאמר שמתאר קשר בין רמת נוגדנים בדם וסיכון לפתח מחלת קורונה תסמינית

[3] סקירה על תגובה חיסונית לחיסונים

[4] מאמר על מנת חיסון שלישית באוכלוסיית מושתלי איברים