מחקר חדש מראה כי גורי עכברים זוכרים את אמם כבר מגיל שלושה ימים, ומזהה את האזור האחראי לכך בינקות ובבגרות

"אמא יקרה לי, יקרה
אמא יקרה לי, יקרה
אמא יקרה שלי
מאוד אוהבת היא אותי
מאוד מאוד
מאוד מאוד
אחייך אלייך, אחייך
אחייך אלייך, אחייך
שיר קטן, אשירה לך
כי אני אוהב אותך
אוהב אותך
אוהב אותך..."

מילים: משה דפנא

בשיר הילדים המוכר 'אמא יקרה לי', אנו מקשיבים לתפישה של האם בעיני ילדה. בשיר ניתן לראות את ההבנה הבסיסית בנושא קשר האם והתינוק. התינוק יודע שהאם אוהבת אותו, הוא אוהב אותה ולכן מבצע מחוות כלפיה. בשיר הפשוט מתומצת הקשר החזק בין אם לילד, קשר שמתקיים כבר מהימים הראשונים לאחר הלידה  כאשר הילד יודע לזהות את קולה של האם ואת פניה [1,2]. שאלה מעניינת היא האם וכיצד המוח הצעיר והמתפתח מצליח, כבר כמה ימים לאחר הלידה, לזהות את האם ולהכיר בה כגורם המטפל? האם מדובר בזיכרון שנוצר לאחר הלידה ואם כן איפה במוח הוא מאוכסן? 

לצערנו הכלים הקיימים היום לא מספיקים על מנת לתת לכך תשובות ברורות מתוך מחקרים בבני אדם, אך מחקרים בעכברים עשויים לתת התשובה. בגלל החשיבות של מנגנון לזיכרון של האם להישרדות והדמיון של מוחותיהם של יונקים שונים, מחקר שעונה על שאלות אלו בעכברים יכול לתת לנו רמז כיצד המנגנון עובד גם בתינוקות אנושיים.

ואכן במחקר חדש [3] חוקרים ניסו לבחון כמה מוקדם נוצר הזיכרון של האם במוחו  המתפתח של  גור עכברים, ובאיזה אזור נשמר הקידוד של  אותו זיכרון. בנוסף, החוקרים רצו לבחון זיכרון שנוצר לאחר ההמלטה ולא תלוי בגורמים הנובעים מהקשר הביולוגי בין האם לגור. לכן הם לקחו מספר אימהות שהמליטו באותו זמן והחליפו ביניהן את הגורים מיד אחרי ההמלטה, כך שבין האם המטפלת לגור לא היה קשר ביולוגי ולגור לא היתה  גישה לאמו הביולוגית. הרעיון של החוקרים כיצד לבחון את הזיכרון של הגורים היה פשוט: לגור הוצגה אפשרות בחירה בין שתי נקבות, אשר היו נתונות כל אחת בכלוב משלה ובמרחק שווה ממנו: נקבה אחת היא אימו המאמצת של הגור בעוד שהשנייה היא נקבה לא מוכרת. הגיל שנבחר לניסוי הוא גיל 3 ימים, משום שבגיל זה הגורים כבר מפגינים יכולת זיכרון על פי ריח [4]. בגיל צעיר זה הגורים כמעט ואינם יכולים לנוע באופן עצמאי ולכן, ההעדפה שלהם תתבטא בהפניית החוטם אל הנקבה המוכרת להם. ואכן, הגורים ריחרחו יותר לכיוון האם המאמצת מאשר לכיוונה של נקבה הלא מוכרת. כלומר, הם היו מסוגלים לזהות את האם המאמצת והחזיקו ייצוג שלה בזיכרון.

החוקרים המשיכו לעקוב אחרי העכברים למשך 150 ימים לאחר הלידה (אחרי הגעה לבגרות מלאה), ואחת לכמה זמן הציגו להם שוב את הבחירה בין האם המאמצת לבין נקבה לא מוכרת. ניתן לטעון בספקנות כי הפניית חוטם העכבר לכיוון האם הוא מדד חלש להעדפה, לכן נציין כי בגיל 14 ימים כאשר הגורים היו מסוגלים לנוע בכוחות עצמם, כבר נצפתה גם התקרבות אל האם המאמצת ולא לנקבה הלא מוכרת. אז הגיע המהפך!  מגיל  30 ימים (גיל ההתבגרות אצל עכברים) ועד 150 ימים העכברים העדיפו דווקא את הנקבה  הלא מוכרת ולא את האם המאמצת. המשמעות כאן היא שהעכברים עדיין החזיקו את הנקבה  המאמצת בזיכרון גם כשהיא לא טיפלה בהם ולא נמצאה איתם באותו הכלוב, ולכן היו יכולים להבדיל בינה לבין נקבה חדשה שבגילאים האלו הייתה יותר מעניינת מבחינתם. הניסוי בוצע על גורים וגורות, כך שלא ניתן להניח שיש מנגנון של משיכה למין השני אלא פשוט סקרנות טבעית (אצל עכברים) מעכבר לא מוכר.

בשלב הבא החוקרים רצו להבין באיזה אזור במוח נמצא ייצוג הזיכרון של האם. ההשערה של החוקרים הייתה כי הייצוג של האם בזיכרון יהיה בתת אזור הנקרא CA2 שנמצא בתוך מבנה רחב יותר הנקרא היפוקמפוס [5]. ההיפוקמפוס משחק תפקיד חשוב בתהליכי זיכרון באופן כללי למשל,  כמו זיכרון של אירועים ומקומות. בנוסף, ל-CA2 שבהיפוקמפוס תפקיד ספציפי בזיכרון חברתי כמו היכולת לזהות אנשים מוכרים [6], ולכן ההשערה של החוקרים הייתה הגיונית. על מנת להבין האם ה-CA2 אכן משתתף בשליפת זיכרון האם, החליטו החוקרים לבדוק את פעילות הנוירונים באיזור זה. בבדיקה נמצא כי בעכברים בגיל צעיר (14 ימים) הייתה יותר פעילות ב-CA2 לאחר מפגש עם האם המאמצת לעומת בעכברים בוגרים (60 ימים) שאצלם נצפתה פעילות רבה יותר במפגש עם הנקבה החדשה. תוצאה זו מדגימה כי פעילות ה-CA2 משתנה לאורך החיים ביחס לאם. ניתן אולי לשאול האם יתכן שה-CA2 מקודד בכל שלב את הגירוי החברתי שמשמעותי יותר לעכבר באותה נקודת זמן?

לבסוף, החוקרים רצו לבצע מניפולציה אשר תראה קשר סיבתי בין פעילות ה-CA2 לזיכרון החברתי של העכברים. לטובת ניסוי זה החוקרים השתמשו בשיטה המאפשרת להם להשתיק לזמן קצוב את פעילות הנוירונים ב-CA2. החוקרים חזרו על ניסוי הבחירות בגורים ובעכברים בוגרים אך הפעם ה-CA2 היה מושתק והעכברים לא יכלו להשתמש בו. במקרה של הגורים, "כיבוי" ה-CA2 פגע מאוד בהעדפה לאם המאמצת, בעוד שאצל הבוגרים הוא ביטל לגמרי את העדפה לנקבה החדשה. ניסוי זה מדגים כי בגורים ה-CA2 חשוב כדי לזכור את האם ולהתקרב אליה ובבוגרים הוא חשוב כדי לזכור את האם כדי לדעת להתעניין יותר בגירוי חברתי חדש.

מתוצאות מחקר זה ניתן ללמוד כי עכברים מסוגלים לייצר זיכרון של אימם (גם אם היא אם מאמצת) כבר 3 ימים אחרי הלידה ולהחזיק בזיכרון זה עד הבגרות. בנוסף, אותר האזור הנדרש לשליפת הזיכרון הזה הן בבגרות והן בינקות למטרות שונות. מעניין לראות איך ממצאים אלו  ישפיעו  על חקר הזיכרון של תינוקות אנושיים ועל ההבנה של תהליכי הזיכרון, לא רק של האם, במוח הצעיר.

עריכה: קרן אור

מקורות:

1. תינוקות מעדיפים את קול האם על קול אישה זרה

2. תינוקות מזהים את הפרצוף של אימם 45 שעות לאחר לידה

3. המאמר המדובר בפוסט

4. יכולת של גורים לזכור ריחות בגיל 3 ימים

5. גלים של זכרונות - פוסט בנושא ההיפוקמפוס

6. הCA2 חיוני לזיכרון חברתי