אנחנו מקווים שאתם יודעים שקוסמים שולפים מכובעיהם ארנבונים ולא שפנים, אך במקרה שלפנינו הקוסמים / חוקרים אכן שלפו מן הכובע שפן, ולא סתם שפן, אלא מין חדש למדע. הסיפור מתחיל, כמו סיפורים טובים אחרים, בלילה אחד ביער...

בשנת 2009 בילו החוקרים אואטס (Oates) מהאנטר קולג', ניו יורק ובירדר (Bearder) מאוניברסיטת אוקספורד ברוקס באנגליה בחקר קופי גלגו ביערות ניגריה. בלילות רחש היער קולות שונים ומשונים, קולות שהם חידה שחוקר הטבע מבקש לפענח. קול אחד לכד את תשומת ליבם של החוקרים, והם זיהו שהוא דומה לקולו של שפן העצים. רגע, מה?! שפן עצים? בואו נעצור לרגע על הנקודה הזו.

כולנו מכירים את שפני הסלע החביבים (Procavia capensis). קל לראותם בשמורת עין גדי למשל. הם נפוצים כמעט בכל הארץ, וחיים במצוקים טבעיים וגם במערומי סלעים מעשה ידי אדם. שפן הסלע אינו השפן היחיד בכובעו של כדור הארץ שלנו, אך מבין מיני השפנים רק הוא חצה את גבולות יבשת אפריקה – צפונה אל המזרח התיכון, עד ללבנון. באפריקה יש שלושה מינים נוספים של שפנים: מין אחד של שפן סלעים – שפן ערבה (Heterohyrax brucei)  והפתעה… שני מינים של שפנים שחיים על עצים: שפן עצים דרומי (Dendrohyrax arboreu)  ושפן עצים מערבי ((Dendrohyrax dorsalis. בסך הכול היו מוכרים ארבעה מיני שפנים משלושה סוגים [1],  עד אותו לילה בג'ונגל.

המעקב אחרי שפני עצים מאתגר במיוחד: שלא כשפני הסלע שלנו, הפעילים ביום, שפני העצים הם פעילי לילה. בשונה מפעילי לילה אחרים, אין בעיניהם של שפני העצים שכבה בוהקת (ראו סרטון [2]) והן אינן זוהרות בלילה, לכן קשה מאוד לאתרם בחשכה. בנוסף, שפני העצים הם יחידאים, גם זה בשונה משפני הסלע המוכרים לנו, שחיים בלהקות. כשהם נעים לבד בחושך, שירתם של שפני העצים היא זו שמאפשרת למצוא אותם. 

מה לשפנים ולשירה? שפנים זכרים משתמשים באותות קול כדי לתקשר עם פרטים אחרים, להכריז על מיקומם ולהגן על הטריטוריה שלהם, ולעיתים קרובות אפשר לשמוע אותם עונים זה לשירתו של זה. שירתם של שפני הסלע נחקרת לעומק גם בישראל, במעבדתו של אלי גפן באוניברסיטת תל אביב [3]. דוגמה לשירת שפני סלע בישראל אפשר לשמוע בסרטון [4]. 

הקולות ששמעו החוקרים באותו לילה אומנם היו דומים לאלה שמשמיעים שפני עצים, אך שונים מהקולות שהיו מוכרים להם מעברו המזרחי של נהר הניגר. לחוקרים נראה שיש כאן משהו מעניין, והם החליטו לבדוק לעומק את ההבדל בין השפנים בשני עברי הנהר. 

השפנים שרים במשך כשלוש דקות, כשהם חוזרים שוב ושוב על אותו רצף צלילים. האבחנה הראשונה הייתה שהשפנים ממערב לנהר הניגר משמיעים "נביחות" קשקשניות, ואילו שפנים שחיים באזורים אחרים ביערות באפריקה משמיעים קריאות צווחניות. ניתן לשמוע זאת בסרטון:

בסרטון רואים גרף המשתנה בזמן אמת ומתאר את משך הקריאה, את התדר שלה, את תדירות החזרה שלה ועוד. אם תעצרו את הסרטון, תקבלו תמונה סטטית של קווים שמראים מקטע מסוים בשירה. תיאור קול גרפי כזה קרוי סונוגרמה. אפשר למדוד מאפיינים שונים בסונוגרמה, ואף להשוות בין סונוגרמות שונות. זה בדיוק מה שעשו החוקרים: הם אספו 418 הקלטות של שפני עצים, שהוקלטו בין השנים 1968 ו-2020 ב-42 אתרים שונים, ב-12 מדינות. הם הכינו סונוגרמות מ-96 הקלטות שהיו הברורות ביותר, וביניהן 34 הקלטות של השפנים שעשויים להיות מין חדש למדע. החוקרים נוכחו כי שירתם של השפנים שחיים בעברו המזרחי של נהר הניגר נבדלת באופן מובהק משירתם של שפנים ממקומות אחרים. 

אך כאן לא הסתיים המחקר. החוקרים בדקו מאפיינים מורפולוגיים בגולגולות של 69 שפני עצים בוגרים משישה מוזיאונים לטבע באירופה ובארצות הברית, ומצאו כי הגולגולת של השפנים הנחקרים שונה מעט בצורתה ובגודלה: היא קצרה ורחבה יותר. בחינה של הפרוות הראתה שגם צבעם של השפנים הנחקרים היה שונה – מעין ערבוב לא מסודר של חום-אפור, לעומת הצבע הכהה והאחיד יותר של שפני העצים האחרים. לבסוף, ניתוח גנטי של 21 דגימות הראה שאכן מדובר באוכלוסייה נבדלת משאר שפני העצים. 

כל הממצאים שפירטנו הביאו לכתיבת מאמר [5], שהתפרסם לאחרונה בירחון של האגודה הלינאית. המאמר קובע כי מדובר במין חדש של שפן עצים – שפן עצים בניני Dendrohyrax interfluvialis)). זהו מין השפן החמישי בעולמנו, והוא מצוי רק בין נהר הניגר שבניגריה ונהר הוולטה שבגאנה.

צילום של שפן עצים בניני שצולם במצלמת שביל (באדיבות החוקרים) Credit: E. Wiafe and J. Oates

איך קרה שדווקא בין שני הנהרות התפתח לו מין חדש, שונה מכל מיני השפנים המקיפים אותו? הסיבה לכך היא קלאסית, היישר מספרי הלימוד – בידוד גיאוגרפי. שפנים אינם מחבבים מים ואינם ששים כלל לחצות נהרות. נהרות הוולטה והניגר מהווים מחסומים גיאוגרפיים שמגבילים את תפוצתם של השפנים החיים ביניהם, וגם מונעים משפנים מבחוץ לחדור אל השטח. השפנים שחיים למעשה על "אי בודד", התבדלו משכניהם ועברו אבולוציה בנפרד מהם, וכיום הם שונים מהם במידה כזו שניתן להכריז עליהם כמין חדש. 

החוקרים מציינים שאפשר כי תהליך דומה קרה גם למינים אחרים שחיים ביערות שבין שני הנהרות, וייתכן מאוד שיש באזור עוד הפתעות ומינים חדשים שעתידים להתגלות. משמעות הדבר היא שחשיבותו האקולוגית של האזור עשויה להיות רבה ממה שסברנו עד כה. לנוכח האיומים על האזור ועל החי והצומח שבו, בשל אוכלוסיית האדם הגדלה ובשל כריתת עצים וקיטוע רצף היער, צריך לשמור על האזור הזה עוד יותר מבעבר. 

*הדוגמן בתמונת הפוסט אינו שפן עצים בניני

מקורות:

1. הערך על משפחת השפניים בוויקיפדיה
2. סרטון על ראיית לילה
3. שפנים שרים - כתבה בזווית
4. שירת שפני סלע בישראל
5. המאמר על מין חדש של שפן - שפן עצים בניני

קישורים נוספים

ספריית קולות של שפנים