לצוד את החמקנים
20/05/2021
ד"ר אילנה חפץ ושותפיה מובילים גישה חדשה לטיפול בסרטן השחלות: פיתוח תרופה התוקפת תאי סרטן חמקניים ששרדו את הטיפול הכימותרפי ושילוב (סינרגייה) בינה לכימותרפיה. גישה זו עשויה לסייע במניעת הישנותם של הגידולים ולהשמיד את הסרטן עד תום.
סרטן השחלות אינו הסרטן השכיח ביותר, אך סיכויי ההחלמה ממנו קלושים; 70%–90% מן המטופלות צפויות לחלות בו שוב לאחר סיום הטיפולים [1]. חזרת המחלה, כלומר התפתחות הגידולים מחדש, מכונה בשפה המקצועית הישנות (Recurrence), ובגינה סרטן השחלות הוא סרטן אלים ומסוכן במיוחד.
כיום טיפול כימותרפי משמיד כ־99% מן התאים הסרטניים בקרב חולות בסרטן השחלות. אחוז קטן מן התאים, תאי גזע סרטניים, לא מגיב לטיפול [2]. אפשר לדמות את התאים האלה לזרעים של עשבים שוטים. גם לאחר שננכש את העשבים, יצמחו הזרעים הקטנים שנותרו בשדה לעשבים חדשים. אפילו מספר קטן מאוד של תאי גזע סרטניים יכול להתפתח לגידול סרטני. יתרה מכך, גידולים שהתפתחו מן התאים החמקניים האלה נוטים להיות אלימים ועמידים יותר לטיפול בכימותרפיה [3].
באוניברסיטת מישיגן התבצע מחקר בהובלתה של ד"ר אילנה חפץ, ובו ניסה צוות החוקרים למצוא פתרון לתופעת ההישנות של סרטן השחלות. מטרתם של ד"ר חפץ ושותפיה הייתה למצוא דרך לצוד את החמקנים – לפתח תרופה שתשמיד את התאים שנותרו לאחר הטיפול ותאפשר לנצח את הגידול במכת מחץ אחת [4, 5].
בשלב הראשון חיפשו החוקרים תהליך שפגיעה בו תהרוג רק את התאים החמקניים. זו משימה לא פשוטה בכלל; תאי סרטן הם תאים מגופנו, וכל תהליך בהם יכול להתקיים גם בתאים אחרים בגוף. לאחר לימוד מעמיק של הנושא התמקדו החוקרים במשפחה של אנזימים המכונים ALDH (קיצור של Aldehyde dehydrogenase). אנזימים אלה מפרקים במהירות חומרים רעילים שתוקפים את התא. אנזימים ממשפחת ה־ALDH פעילים במיוחד דווקא בתאים החמקניים, ופעילותם קשורה בעמידות התאים בטיפול [6]. האנזימים מסייעים לתאים לפרק את התרופות הכימותרפיות, וכך התאים שורדים את הטיפול. אם כן, מציאת תרופה שתתקוף דווקא את אנזימי ה־ALDH תוכל להשמיד את החמקנים.
בשלב הבא החלו החוקרים לחפש מולקולה קטנה שתעכב את פעילותם של אנזימי ה־ALDH. הדיוק כאן חשוב: המולקולה צריכה להתאים בדיוק לאנזים כדי לעצור את פעילותו אך לא להשפיע על אנזימים חשובים אחרים בגוף. בתהליך ארוך ומורכב בחנו החוקרים מאות חומרים שיכולים לעצור את פעילות אנזימי ה־ALDH. לבסוף נמצאה מולקולה המסוגלת לעכב את פעילות האנזים. למולקולה החדשה הזאת קראו החוקרים 673A. כדאי לזכור את השם הזה.
כעת בדקו החוקרים את השפעתה של התרופה החדשה על תאי סרטן אלימים במיוחד ועמידים לכימותרפיה. הם הוסיפו לגידולים את המולקולה 673A והמשיכו במקביל בטיפול כימותרפי. לתדהמתם, הגידולים הושמדו לחלוטין! בהמשך הם בדקו את השפעת 673A גם על עכברות מעבדה. עכברות שטופלו גם בכימותרפיה וגם ב־673A פיתחו גידולים הקטנים פי 4–5 לעומת עכברות שטופלו רק בכימותרפיה. בניסוי אחר נמצא שהטיפול המשולב משפר את הישרדותן של העכברות ב־60% לעומת הטיפול הקונבנציונלי.
מעניין לציין כי טיפול באמצעות 673A בלבד אינו מספיק כדי לנצח את הגידול, ונדרש לשלבו עם טיפול כימותרפי. שילוב כזה של תרופות המשלימות זו את זו נקרא סינרגייה בין תרופות. שילוב תרופות קיים בתחומי רפואה רבים, ובעיקר בטיפול במחלות זיהומיות (הדוגמה המפורסמת ביותר לטיפול כזה היא "קוקטייל" התרופות הניתן לחולי איידס כדי להילחם בוירוס ה־HIV). אך הממצא של ד"ר חפץ ושותפיה חדשני במיוחד כיוון שהוא אינו נועד לטפל בסרטן, אלא מתמקד בעמידות לטיפול בו. מלבד זאת, הסינרגייה בין התרופות מאפשרת להפחית את המינון של כל תרופה. כך פוחתות גם תופעות הלוואי של התרופות ויורד הסיכוי לפתח עמידות לטיפולים.
החוקרים נזהרים בתיאור הפוטנציאל של התרופה החדשה. כידוע, תהליך אישור תרופה הוא ארוך ומורכב, ותרופות הפועלות על עכברים בתנאי מעבדה לא בהכרח מאושרות לשימוש בני אדם. עם זאת, הממצא פותח צוהר לאפשרויות חדשות לטיפול בסרטן השחלות, ואולי בעתיד הוא יעזור להציל את חייהן של נשים רבות.
נכתב בשיתוף עמותת סיינס אברוד.
ד"ר אילנה חפץ, חברה בעמותת סיינס אברוד, השלימה את לימודי הדוקטורט בטכניון בהנחייתו של פרופ' אלי שפרכר. לאחר מכן המשיכה ד"ר חפץ להשתלמות פוסט־דוקטורט באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת מישיגן. בזמן השתלמותה במישיגן הובילה ד"ר חפץ את המחקר למניעת הישנות סרטן השחלות. בעקבות מחקר זה הקימה ד"ר חפץ מעבדה לחקר הסרטן באוניברסיטת מינסוטה. במעבדתה היא ממשיכה להוביל את המחקר בתחום ומחפשת כיוונים חדשים לטיפול בתאים עמידים של סרטן השחלות.
עמותת סיינס אברוד (ScienceAbroad) היא ארגון ללא כוונת רווח הפועל משנת 2006 לאיגוד מדעניות ומדענים ישראלים בחו"ל. מטרתה לחזק את הקשרים עם חוקרות וחוקרים ישראלים בעולם והשבת מוחות לישראל. קהילת המדעניות והמדענים של סיינס אברוד מונה יותר מ־3000 אנשי מחקר מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. ארגון סיינס אברוד מעניק כלים, מפתח קשרים ופותח דלתות למדעניות ומדענים ישראלים המבקשים לשוב לישראל, על מנת שיביאו עימם את הידע, הניסיון והקשרים שצברו בחו"ל אל האקדמיה והתעשייה הישראלית, כמנוע צמיחה. בנוסף, חברי הארגון מעורבים בפרויקטים לשיפור תדמיתה של ישראל ומיתוגה של ישראל כמרכז מחקר ופיתוח, וכן להנגשת המדע לקהל הרחב בישראל ובעולם.
מקורות והרחבות :
[1] דף מידע על הישנות של סרטן השחלות - OCRA [באנגלית]
[2] המאמר של ד"ר אילנה חפץ שהתפרסם במגזין Cell Reports
[3] להרוג את הסרטן בלי להרעיל את המטופל, "מדע גדול, בקטנה"
[4] מאמר סקירה בנושא סרטן השחלות (Stewart et al 2019)
[5] ראיון עם כמה מן החוקרים על המחקר
עוד על סרטן מ"מדע גדול, בקטנה":
ציספלאטין – כימותרפיה מבוססת מתכות
סטודנט לדוקטורט בכימיה במכון לייבניץ לפוטוניקה בגרמניה. בעל תואר ראשון בחקלאות ושני בתזונה מהאונ' העברית. חוקר שימושים חדשים של פיזור אור לזיהוי מחלות. אוהב מחקר רב-תחומי ואת דאגלס אדמס.
מעצב גרפי, מאייר, צלם ועורך וידאו
