לאור הדיווחים בתקשורת על הימצאות נחילי ארבה בישראל בימים האחרונים, פנינו לפרופסור אמיר אילי מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ושאלנו על מקור הארבה, אם יש צפי להתבססות בישראל ואם עתידיים להגיע נחילים נוספים. התשובה הקצרה היא שנראה שהפעם אין מה לדאוג.

בימים האחרונים היו תצפיות רבות בישראל של חגבים גדולים מהמין ארבה המדבר (Schistocerca gregaria), במופע מתלהק, שמכונה ארבה [1, 2, 3, 4]. מדובר בחגבים גדולים, שצבעם צהוב - תכונה אופיינית לפרטים בוגרים מינית. הארבה הוא למעשה תופעה, ולא מין מסויים של חגב: עלייה בצפיפות החגבים גורמת להם לשינויים פיזיולוגיים ניכרים, לקבלת צבעי גוף עזים ואף לשינויים בהתנהגות - במקום לחיות כבודד, החגב מצטרף לנחיל, מפתח יכולת תעופה מרשימה ומתקשר עם שותפיו לנחיל [5]. פרטים נצפו בכל רחבי הארץ, ובאזור הערבה נצפה ממש נחיל קטן.

כדי ללמוד על נחיל הארבה שהופיע בארץ, פנינו לפרופסור אמיר אילי מאוניברסיטת תל אביב שחוקר את ההתנהגות והפיזיולוגיה של חגבים רבים וכן את תופעת הארבה. 

קודם כל - מהיכן הגיע הנחיל? לפי פרופסור אילי, מקורו של הארבה שנצפה בארץ בנחילים גדולים שהגיעו בשבוע האחרון לכמה אתרים בירדן. נחילים אלה, כמו גם נחילים שהגיעו לסוריה ולאחרונה אפילו ללבנון, מקורם בערב הסעודית. מרכז ודרום ערב הסעודית הם בין המקורות להתפרצות הארבה החמורה מאוד של השנתיים האחרונות בקרן אפריקה, בפקיסטן ובהודו. התפרצות זו שככה מעט השנה, בגלל תנאי יובש באזורים אלו, והנחילים שהגיעו השנה מערב הסעודית מקורם באזור חוף הים האדום, שהוא אתר רבייה "מסורתי" של הארבה.

ככל הנראה, התופעה מוגבלת בהיקפה הפעם, ולא תדרוש הדברה נרחבת.  לפי פרופסור אילי, הארבה שנצפה בימים האחרונים בארץ כבר עזב ברובו עם שינוי כיווני הרוחות מדרום-מזרחיות לצפון-מערביות בימי החמסין של שבוע שעבר. בכל מקרה מדובר בחגבים בוגרים ובשלים מינית שנזקם מועט, אלא אם הם מצליחים  להטיל ביצים בכמויות שיספיקו להיווצרות דור חדש. נראה שאין זה המצב הפעם.

אין זו הפעם הראשונה שנחיל ארבה מגיע לארץ. הפעם המדאיגה האחרונה הייתה בשנת 2013, אז חצו נחילים רבים את הגבול מסיני, התבגרו, הזדווגו והטילו בנגב, ואז נדרשה הדברה נרחבת. התרבות הארבה בארץ התאפשרה בשל תנאי אקלים ששררו באותה עת.  מקרים דומים היו גם בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. לעומת אירועים אלה, הנחיל שהגיע לארץ הפעם דומה בהתנהגותו לנחילים שנצפו באילת ובערבה ב-2004. גם אז נעלמו המעופפים כלעומת שבאו לכיוון מזרח תוך כמה ימים. 

לפי פרופסור אילי, ארץ ישראל נמצאת בשולי התפוצה של ארבה המדבר.  החורף הישראלי קריר מדי להתפתחות הארבה, ולכן תופעת הארבה נדירה יחסית בארץ. עם זאת, יש חשש שההתחממות העולמית תגרום לכך שאזורי התפוצה העיקריים של הארבה בדרום הסהרה יזוזו צפונה, ואז אזורים שבהם הארבה נצפה רק לעתים רחוקות ובאופן מוגבל, כמו המזרח התיכון, יהפכו לכאלה שהוא עלול להתבסס בהם.

האם אנו צפויים להיתקל בנחילי ארבה נוספים? התפרצות הארבה הנוכחית אינה אירוע מבודד, אלא חלק מרצף של התפרצויות ארבה משמעותיות שאירעו בשנתיים האחרונות [6]. למעשה השנה הנחילים דווקא במגמת התמתנות. ישנם נחילים באזורי רבייה קבועים ומסורתיים - חופי הים האדום בסעודיה ותימן, סודן ועוד - שבתנאי מזג אוויר מתאימים יכולים "לשלוח נציגים" עד אלינו. בכל מקרה, לפי פרופסור אילי אין צפי לנחילים גדולים שעלולים לגרום נזק באזורנו בזמן הקרוב.

אנו מודים לפרופסור אמיר אילי על עזרתו בהכנת הכתבה, וכן לדר' גיל קופלוביץ' וליאור גרובי על הצילומים וקטעי הוידאו המלווים אותה

מקורות והרחבות:

1. צפו: מכת ארבה בשדות הערבה - ישראל היום, 20.4.21. 

2. צפו בארבה בערבה: "הדשא הירוק הפך לצהוב" - ynet, 24.4.21

3. נחילי ארבה באילת ובערבה - הפורטל לחקלאות טבע וסביבה 25.4.21

4. הארבה בישראל: להקות חדשות הגיעו לערבה

5. דבר אלי בפרומונים - על הביולוגיה של תופעת הארבה. ד"ר מאיה סער, מדע גדול בקטנה

6. ארבה זה יותר מדי - כתבה על התפרצות הארבה של 2020 -  ד"ר מאיה סער, מדע גדול בקטנה